 |
מתקפת פתע של חמאס על ישראל (עודכן) | 4196 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
זה לא היה נבואה לצפות שנגיע למצב הזה. כשלכל ההנהגות יש אינטרס מובהק להכריז ״מלחמה!״, זה רק עניין של זמן (בטווח קצר). גנץ מצטרף לממשלה ״עקב המצב״ וכי ״זו לא השעה ל...״ בעוד 3... 2... 1... |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. כשאתה במשך 9 חודשים מחרחר מלחמה ומפרק את ההרתעה, אין הפתעה שזו התוצאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה לפיד האפס כבר קופץ בראש ומצהיר שאמר לנתניהו שיהיה מוכן להקים עם נתניהו ממשלת חירום מקצועית בלי ה״קיצוניים״. איזה שטויות. כאילו הבעיה היום של ישראל זה בן גביר ולא מפלגת השלטון הרקובה של הליכוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל זו גם התגובה שלי, בעיתוי הנוכחי יש מצב שזה הדבר הנכון לומר. הוא גם מקדים את נתניהו ומתנה היפרדות מן הקיצוניים, ושם עוגן לפני שנתניהו יאמר 'אחדות ללא תנאים'. כך שמי שיאמר 'לא' יהיה הקןאליציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר הנכון להגיד היום הוא כו#%^{ או %@#%^ עם הפוליטיקאים המ%#*++^%#%, להתעצבן ואולי גם לבעוט במשהו בעצבים או סתם לבחור לסתום את הפה. אני לא מבין את הרפלקס המתרפס והכמעט אוטומטי הזה לרוץ להתחנן לעבוד עם האיש שאחראי על המחדל שקרה היום יותר מכל איש אחר במדינת ישראל. השתבשה עליהם/עליכם דעתכם?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שזה נוגע לי ''תמות נפשי עם נתניהו'' היא לא מדיניות מומלצת. אחרי ההדגמה של מוכנות צה''ל לתרחיש הכי צפוי במזרח התיכון, אני מעדיף שבקבינט הבטחוני יישבו גנץ ואייזקוט ולא בן גביר וסמוטריץ'. את המריבות הפנימיות נוכל להתחיל עוד כמה שבועות, שום דבר לא בוער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם הכל, חוץ מ-4 המילים האחרונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״שום דבר לא בוער״... כן כן. גם שום דבר לא מדמם למוות או נחטף. לבאג המחשבתי שלכם יש שני שלבים: 1) רידוד המציאות לדילמת קרונית פשוטה. במסילה אחת יש ממשלה עם ביבי, גנץ, אייזנקוט וסמוטריץ׳ ובמסילה השניה יש ממשלה עם בן גביר וסמוטריץ׳. 2) בחירת המסילה עם גנץ ואייזנקוט כ״הרע במיעוטו״. כי אחרי שהפכנו את הבעיה לכה פשוטה, אי אפשר לבחור משהו אחר. זה הדבר שהאדם הסביר/הלא קיצוני היה בוחר בו. אז זהו, שבמציאות בה אנחנו חיים, הסיטואציה המתוארת על ידי דילמת הקרונית הנ״ל *לא* מתארת את המצב בו אנחנו נמצאים. התוצאה של התרפסות בפני נתניהו *לא* תוביל אותנו לממשלת מרכז שפויה עם קבינט בטחוני שפוי וביטחון מוגבר לאזרחי ישראל. ביבי פה בשביל כאוס כחלק מתוכנית הארדואניזציה של מדינת ישראל. כל התרפסות של האופוזיציה הוא ינצל בטריקים ושטיקים כדי לפורר את ההתנגדות לשלטונו. כל הבטחה שלו לכל מי שהוא ינהל איתו משא ומתן תהיה שקרים וכזבים שינוצלו כדי לבסס עוד יותר את כוחו כשליט העליון והבלתי מעורער של מדינת ישראל. אם הוא היה עושה את הטריקים האלה רק פעם או פעמיים ואנשים היו ממשיכים לקנות את הלוקשים האלה, הייתי עוד מבין. אבל אנשים - כמה פעמים אפשר לעבוד עליכם לפני שאתם לומדים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשיטתי הצטרפות של לפיד צריכה להיות מותנה בזמן - רק לזמן המלחמה, ובהוצאת הקיצונים מהקואליצה מיד. וכשהמלחמה תיגמר - שלום לקואליציה והולכים לבחירות. בכל תסריט אחר אני מסכים עם כל מילה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאמת - גם אפשר לא להצטרף ולתת לנתניהו להתבוסס בקיאה של הקואליצה שלו. הבעייה היא שאזרחי ישראל תלויים בהחלטות של אותו פורום מדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאילו דה?! שווה בנפשך - אופוזיציה העובדת בכל הכוח להפיל ממשלה מכהנת ולא רצה בכל הזדמנות (בעיקר, למרבה ההפתעה, כשנהיה רע יותר בגלל מדיניות הממשלה הגרועה) לבקש להצטרף לשלטון שהוכיח כבר אלף פעמים שהוא בנוי מאוסף של מושחתים, אפסים וחלאות אדם. לא יעלה על הדעת! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהמלחמה תיגמר, לפיד שהצטרף לשלטון יואשם באחריות למחדלים - אז לא שלום לשלטון ביבי המסוכן ולא נעליים. גם האמונה שלכם ש״הולכים לבחירות״ זה משהו שבטוח יקרה בעתידה של מדינת ישראל הוא דבר שקצת מצחיק אותי בתמימותו. בשנה האחרונה הצלחנו לראות אוסף של דברים שלא האמנו שיכולים להתרחש במציאות. האמונה הזאת שהדמוקרטיה הישראלית תשרוד את המשבר הזה היא תמימות והיאחזות בקש כאילו מדובר בעוגן (לדעתי). התהליך ההיסטורי שקורה פה סביבנו ואנו חיים בו בזמן אמת הוא לא ״עסקים כרגיל״ של הפוליטיקה הישראלית. יש חדש תחת השמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפיד מינה את הרצי הלוי, כך שאשמתו לא תהיה מוטלת בספק בלי קשר להצטרפותו או אי הצטרפותו לממשלה. לגבי החלק השני של ההודעה שלך, אני מסכים שיש סיכוי לא מבוטל שאתה צודק אם כי אני פחות נחרץ ממך. אלא שאם זה כך, מה זה משנה אם לפיד וגנץ יצטרפו לממשלת חירום ואולי יקטינו במשהו את הנזק שייגרם במלחמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט יש חדש. הצד האופטימי שבי מקווה שהחדש הזה הוא ההבנה סוף סוף שהליכוד ומי שעומד בראשו צריכים ללכת. מי שלא הבין את זה לפני עשר שנים, ולא לפשני חמש, ולא עד לפני חודש (אכן ראש קשה), אולי יבין את זה עכשיו. אני התכוונתי אגב ש''הולכים לבחירות'' זה חלק מההתניה של הצטרפות לקואליציה והוצאת הקיצוניים ממנה, לא איזה תקווה בעלמא. מלחמת יום הכיפורים הביאה להחלפת שלטון מפא''י אחרי עשרות שנים. חבל שצריך אירוע בסדר גודל כזה בשביל החלפת שלטון, אבל הנה יש לך אירוע כזה. אם לא - אז באמת אפשר לסגור כאן את הבסטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המהפך היה ב 77'. בבחירות 73' גולדה נבחרה שוב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם שש המלים האחרונות בהודעה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפלגת שלטון מעיפים מהשלטון לא (רק) על ידי זה שממתינים בסבלנות עד הבחירות הבאות ומנהלים אופוזיציה רופסת ומתרפסת עד שהרגע הזה מגיע. יש לפעול בכל הכוח, גם אם זה נראה קצת כמו ראש בקיר, עד להפלת הממשלה פח זבל הזאת. כבר עכשיו. עכשיו? לפני שבוע ולפני חודש. המחאה צריכה להיות *פוליטית* בלי להתבייש. המטרה היא הפלת ממשלת הליכוד, נקודה ובלי להתנצל על כך. גם (ואולי בעיקר) תחת סכנת הנפשות הביטחונית שפחי הזבל האלה הביאו אותנו אליה. (למשל, וסתם רק דוגמה) הכסף הגדול במשק צריך להפסיק להתיפיף, להפסיק לעבור פתאום למצב ״שקט יורים״ ולהציף את מדינת ישראל בפרצופו של ביבי עם כרזות עליהן כתוב שהמחדל הוא שלו וש-״ביבי תתפטר!״. אתמול, כשנשברתי והתחלתי לצעוק בקוצר רוח על הנהג מונית הליכודניק שחפר לי במוח עם הקלישאות/מנטרות הרגילות שלהם, שמתי לב למשהו מעניין. הוא נראה קצת מופתע ועשה סימנים שהוא מתחיל להקשיב ושגלגלי מחשבה מתחילים לזוז לו בראש. אני לא אומר שהמרתי את דתו, אבל הוא כן הקשיב כי הדברים נאמרו אמנם עם קצת לוגוס, אבל העיקר בנאום הזה היה פתוס ואתוס. ככה צריך! כבו כבר את האיזור של השלוות נפש במוח האנליטי עד להכעיס שלכם. די כבר עם הגישות המדודות, הסבירות והשוקלות דברים לכאן ולכאן. המחנה שלנו צריך להתאפס על עצמו ו*לצעוק!*. אסור לתת לדרישה הצודקת (מן המוצדקות!) שצריך לבעוט בתחת של הליכוד מהשלטון *עכשיו*! יש לשלוח את המפלגת פשע-מאורגן הרקובה הזאת (במצבה הנוכחי) לאופוזיציה ולא לתכנן או לחשוב להקים איתה קואליציות אלטרנטיביות לזו הנוכחית. די כבר עם כל החשבונולוגית סקרים הזאת ודי עם התופעה המזיקה הזאת של המרכז-הקיצוני בישראל. בן גביר וסמוטריץ׳ הם לא הבעיה הכי בוערת של מדינת ישראל. הליכוד של ביבי (והמצביעים על אוטומט לו ולה) היא המפלגה הכי מסוכנת (מוחשית!) שהיתה אי פעם לרעיון הציוני ומדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש אין הבנה או הפנמה שהליכוד צריך ללכת. קראת פה את הפתילים השונים? שמעת את גנץ ולפיד? הדמיון של האופוזיציה הרופסת הזאת מצליח להגיע רק עד לתסריט של פירוק הקואליציה הנוכחית והרכבת קואליציה ״שפויה״ עם הליכוד של ביבי ובלי ״הקיצוניים״. אולי אפשר להקים קואליציות שפויות עם מפלגת הליכוד של לפני 15 שנה. אבל היום? עם הגירסה הזאת של הליכוד? חיים בלה לה לנד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי בקרב רוב גדול מאנשי המחאה, ברור שהליכוד צריך לעוף ומהר. מה השאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שאני רואה. אנשים נראים לי מבוהלים ומוכנים לחתום על (עוד) עסקאות שטן עם מלאך החבלה כי הם שכנעו את עצמם שזה ״הרע במיעוטו״. לא נכנסים (ולא תומכים בכניסה) לקואליציה עם מי שצריך לעוף מהשלטון כי הוא האחראי למצב הביש אליו הגענו. אפילו כשנהיה רע יותר בגלל אלו שצריך להעיף מהשלטון. הדברים הללו נראים לי כל כך טריביאליים שזה ממש מוזר לי שאני יענו קיצוני וצריך לשכנע אנשים במחנה שלי שכך צריך לנהוג. הדיבורים עכשיו על תמיכה בשלטון נתניהו עם כל מיני תירוצים לשעתם נשמעים לי כמו גל של טירוף המוני ואיבוד דרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלי יחימוביץ׳ אומרת את מה שצריך להאמר עכשיו והיה צריך להיות המובן מאליו של כל המחנה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם כל מילה, אולי כדאי להפנות את הכתבה הזו למישהו בתחתית הדיון ששאל באופן לוגי וללא פאתוס למה נתניהו אשם (הכניסו אימוג'י ראוי כאן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך להפנות, אני עוקב. אני מקבל את הרושם שההתבטאות על לוגוס היתה מעליבה, אם כך סליחה. תגובה רגשית שלי, לא מקומי לומר לאנשים איך לנסות ללמד/לשכנע אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז המאמר של שלי, אני כן רואה שאנשים פה ושם מעזים להגיד את אשר יש להגיד בקול רם, גם עכשיו כשעדיין יורים. אותי זה מעודד וטוב להרגיש שאני לא לבד. מקווה שהסנטימנט הזה ילך ויתגבר. למה חשוב להתנגד ולמחות נגד הממשלה הזאת בהקדם האפשרי (מאתמול ומשלשום)? משום שיש משמעויות לסדרי העדיפויות של הממשלה פח זבל הזאת לחיי אזרחי ישראל כבר עכשיו (אפילו באופן יותר מהותי מאשר לפני שבוע). עד כמה שלא נעים לדבר על כך בזמנים אלו - צריך, כבר עכשיו, לדבר גם על כסף. המון כסף. מה הממשלה הזאת תעשה עם ההשלכות הכלכליות של המלחמה? כיצד היא תשנה את סדר העדיפויות ועד כמה היא תצליח לבצע את השינויים הנחוצים, למרות ההסכמים הקואליציוניים ולמרות שוד הקופה הציבורית שה-64 תיכננו? כמה כסף יוקצה לעוטף עזה כדי למלא את החובה המוסרית של הממשלה הזאת כלפי אזרחיה והישובים שחייהם רוסקו? על חשבון מה ומי זה יעשה? בקיצור: שלא ימכרו לנו לוקשים. גם עכשיו כשיורים - הכל פוליטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים, לפי TheMarker, שר אחד דווקא כן מתפקד: סמוטריץ לא נח על משמרתו, ושוקד מהר מהר להעביר כספים שהובטחו לחרדים ומתנחלים, לפני שאי אפשר יהיה. רציתי להוסיף סיומת דרמטית או רטורית, אבל נזכרתי בתגובה 762796. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמצד שני לאלפי חיילים חסא ציוד לחימה, אפודים ואוכל, ואנחנו האזרחים מממנים אותם בתרומות ממיטב כספינו - לי נראה ששר האוצר במודע פוגע במאמץ המלחמתי של ישראל ולכן פוגע בבטחון המדינה. יש כמדומני חוקים כיצד יש לנהוג במי שפוגע בבטחון המדינה בעת מלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות בסעיף 1 (אבל אני מניח שהיה ברור שסתם טעיתי בכתיבה והכוונה שלי היתה ברורה): 1) רידוד המציאות לדילמת קרונית פשוטה. במסילה אחת יש ממשלה עם ביבי, גנץ, ואייזנקוט ובמסילה השניה יש ממשלה עם ביבי, בן גביר וסמוטריץ׳. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יפה לצחוק על מטאפורה דבילית שהשתרבבה בצוק א̶י̶ת̶ן̶ העתים להודעה שלי? לא, זה לא יפה. אבל אני מודה שזה די מבדח. אני לא רואה בהצעת לפיד שום התרפסות בפני נתניהו, והייתי מאד עצוב לו עמדת לפיד היתה "זה התבשיל שבישלתם כך שתאכלו אותו" מפני שלמרבה הצער אני אוכל באותו חדר אוכל. ככל הנראה ביבי אכן ידחה את ההצעה, אבל בעניין הזה ובעת הזאת לחץ ציבורי יכול, אולי, להועיל, במיוחד אם גם הבייס הליכודי מודאג מהמלחמה שבפתח. בפתיל אחר דנו בשאלת הגיבוי המדיני שתהיה או לא תהיה כשכמות הבניינים הקורסים בעזה תעבור רף מסויים, אבל אם מותר לי להיות בן-זונה מסריח, מה שצה"ל יעשה בעזה אם בן-גביר וסמוטריץ' יתוו את הכללים, יהיה פשע מחריד שגם בימים טרופים אלה אני לא רוצה שמדינתי תבצע. "יום שישי השחור ברפיח" עלול להיראות כמו הקדימון לסרט האמיתי, כפי שפרשנים לא מעטים בטלביזיה תובעים (איך מאפשרים למישהו שיושב באולפן של ערוץ שאינו ערוץ 14 לתבוע להפוך את עזה למגרש חניה בלי שום מילת הסתייגות של המנחה או של אנשי הפאנל האחרים היא שאלה שלא תישאל אף פעם, כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי בעניין זה מובעת באימייל ששלחתי לפני כעשרה ימים למתן כהנא. לא נחפש אשמים אבל נכניס את האשמים לקבינט כי יש להם הכי הרבה ניסיון. . . שלום לך, איני יכול להשתחרר כל הזמן מההלם שהכו בי דבריך אמש בראיון בערוץ 14. מה עוד עלינו לחטוף כדי שיכנס מעט שכל לקודקודנו? את גנץ אני זוכר עוד מתקופת ההתנתקות כאשר כיהן כמפקד כוחות היבשה. הוא אמר אז: 'ההתנתקות תביא ליציבות "גם" בגזרות אחרות' (וכמעט מיד אחר כך השתררה יציבות "גם" בגזרת לבנון כשפרצה מלחמת לבנון השנייה), ואת היציבות בגזרת עזה ספגנו מאז ועד עתה עד לשיאה באירועי הימים האחרונים הנוראים, תוך שאנו משקיעים סכומי עתק בכל מיני כיפות ברזל ומכשולים תת קרקעיים. האלוף בריק אמר פעם שאיזנקוט וגנץ סיננו החוצה את הקצינים הטובים והנועזים והכניסו למטכ"ל רק קצינים בינוניים בעלי אוריינטציה שמאלנית. כדוגמה לאמיתות דבריו אפשר להביא את אירועי החתימה על ההסכם עם לבנון בגבול הימי. האמת היא שאני הייתי בתחילה בעד ההסכם הזה כי חשבתי שאם בעתיד תהיה מול חופי לבנון אסדת גז פגיעה לא ירצה החיזבאללה לסכנה. אבל שיניתי את דעתי מיד כששמעתי את נציג הצבא, איזה קצין מאמ"ן שדיבר במסיבת עיתונאים, שאמר בפרוש שללא ההסכם צפוי עימות עם חיזבאללה ולכן צריך למהר ולחתום על ההסכם. בבת אחרת הבנתי שמדובר בכניעה לסחיטה, מפחד שיתחיל עימות מיידית, ובן רגע הפכתי את דעתי בעניין. האירוע הזה מדגים היטב את מדיניות ה"הליכה על קצות האצבעות", והיום אנו רואים מה המשמעות של מדיניות כזאת. בעיני גנץ ואיזנקוט הם אבות המדיניות הזאת. צריך להרחיק אותם מקבינט מלחמתי אפשרי כמה מאות קילומטר. אפילו החלאה ליברמן עדיף בעיני שם. דב אגב, למרות מה שכתבתי אז בכעסי, אני חושב שכן היה מקום להכניס כל מפלגה יהודית לממשלה כולל גם שני אלה. אבל לא בגלל הניסיון שלהם, אלא למען האחדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך השב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב לקרוא אותך שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדיניות, או שמא קונספצית ה"צבא קטן וחכם", קיימת לפחות עשרים שנה. ההוגה שלה היה ככל הנראה אהוד ברק כרמטכ"ל, ושותפים לה כל הרמטכ"לים ושרי הבטחון (וראשי הממשלה, שאצלם האחריות תמיד) מאז. גנץ ואייזנקוט כלולים כמובן. מסימני מדיניות צבא קטן וחכם: קיצור השירות הסדיר, הירידה בימי המילואים והפניית התקציבים ותשומת הלב לרכש מטוסים וצוללות (אמרתי צוללות) ולהעצמת יכולות הסייבר על חשבון השריון, למשל. צבא קטן וחכם, אמר בריק כל העת, לא יוכל להתמודד בשלוש חזיתות ויותר. אמנם גם בריק לא דמיין את החמאס דווקא כמי שינצל את החסרונות של צבא קטן וחכם, התרחישים שהוא הציע הציבו את החיזבאללה בתפקיד הזה. אבל מה שהחמאס עשה הוא די במדויק מה שבריק הציג שחיזבאללה יעשה. לפני כמה חודשים קיבלנו התראה מבהילה על רמת הכוננות של צה"ל. אותו מצרי שחדר והרג את צמד השומרים על הגדר. אף אחד, ואני כולל את עצמי, לא שם לב לכתובת שעל הקיר. בריק המשיך לצעוק לחרשים. חוסר הרצון בעימות מלא עם חיזבאללה, לא רק בממשלה הקודמת אלא בעשור האחרון לפחות, יתכן שנבע מהמודעות למגבלותיו של הצבא הקטן והחכם, שאינו ערוך להתמודדות בשלוש חזיתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב ''האלוף בריק אמר פעם שאיזנקוט וגנץ סיננו החוצה את הקצינים הטובים והנועזים והכניסו למטכ''ל רק קצינים בינוניים בעלי אוריינטציה שמאלנית.'' הוא לא אמר. בריק עצמו אמר שהציטוט הזה מסולף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי הוכחה לכך שהמשפט הזה, בניסוח הזה, אכן נאמר, אבל מצאתי סרטונים בהם הוא משמיע בקולו שפע ביקורות על השניים. למשל: "גדי אייזנקוט היה, לצערי אחד מהמסמרים האחרונים שדפקו את המסמר האחרון בארון. יחד עם בני גנץ הם גרמו לירידה טוטלית בנכונות הצבא למלחמה." זה כמעט מוביל למשפט הזה1, כי לא ניתן לעשות פעולות משמעותיות כאלה ללא תמיכה של קציני המטכ"ל, שהם אחראים לבחירתם. שים לב גם ל"צבע הפוליטי" של שני הרמטכ"לים שקדמו לגנץ (שנבחר כברירת מחדל אחרי שהיועץ המשפטי לא אפשר לגלנט להיבחר): חלוץ, שהחליף את יעלון על מנת לבצע את מבצע ההתנתקות כסדרו, ואשכנזי. הדרגים הנמוכים יותר בכוחות הלוחמים מלאים באנשי הציונות הדתית, אבל איך שהוא הם נבלמים בכניסה למטכ"ל. ידוע, למשל, שאייזנקוט בלם את וינטר. 1 שלו היה עלי להמר, הייתי מהמר שבכל זאת נאמר, אחרי שצפיתי בסרטונים רבים של בריק עוד לפני האירועים האחרונים, ובהן הרצאה ארוכה שנמצאת ברשת, ו"ספגתי" את רוח הדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהם הדרגים הנמוכים יותר? הרצי הלוי הועלה לדרגת תא״ל בשנת 2009. ופר וינטר הועלה לדרגת תא״ל בשנת 2016. הלוי גם מבוגר מווינטר בכמה שנים: קצב הקידום שלהם די דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה היא שאחרי תפקידו כמחט גבעתי והשתתפותו ב''צוק איתן'' לא קודם לתפקידים משמעותיים במטכ''ל שהיו יכולים לאפשר לו להתמודד על תפקיד הרמטכ''ל, כפי שהיה ראוי עקב הצטיינותו בקרב. נדמה לי גם שאת התפקיד השולי של מזכיר צבאי קיבל אחרי השתדלות מיוחדת של נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהיו עוד כמה אנשים שחשבו שהישגיו של וינטר עם גבעתי ברפיח בצוק איתן לא היו כאלו מצויינים. החרשים הקטנים האלו המלהגים על גנץ ואייזנקוט וקצינים בעלי אוריינטציה פוליטית. הם רק שוכחים שדווקא עופר וינטר הוא שקיבל ביוני 2021 נזיפה עקב שיחה שקיים עם ידידו, חבר הכנסת נפתלי בנט, ללא אישור וללא דיווח על כך למפקדיו, וזאת בניגוד להוראות צה"ל האוסרות על קשר ישיר בין משרתים לבין נבחרי ציבור. במקום חהתיחס לדברי הבל, אני מאד ממליץ להקשיב לסרטונים של בריק: אני מודע לבעייתיות הגדולה מאד של הביקורת של בריק. א. ראשית בריק לא נביא כזה גדול. הוא חזה הרבה דברים מלבד מה שקרה. הוא דבר על מחבלים שחודרים להתנחלויות, על התקפה של החזבאללה ועל פוגרומים שיעשו ערביי ישראל. ב. שוב המחלה הישראלית של לעשות את העבודה של מישהו אחר. האלוף בריק היה נציב קבילות חיילים. זה לא ממש במסגרת התפקיד שלו לחקור אם צה"ל מוכן למלחמה. לעומתו האלופים אילן הררי, דורון אלמוג ואבי מזרחי דוקא כן מונו לחקור את זה והם פסקו שצה"ל דוקא כן מוכן. ג. לטענת בריק, הוא הגיע לבדוק את מוכנות צה"ל לאחר שחקר תלונות חיילים על תנאי שירות בלתי נסבלים בסוללת כיפת ברזל. לטענתו הוא לא הבין מדוע היה צריך להגיע לנציג קבילות חיילים כדי לעשות מה שהצבא היה ממילא אמור לעשות. הטיעון נראה לי קצת דחוק. ד. יחד עם זאת יש לומר שבסופו של דבר הוכח שדוקא בריק צדק. צה"ל לא היה מוכן למלחמה שפרצה. ה. בריק עוסק בכל מיני כשלים והתנהגויות מחבלות הקיימים בכל ארגון מוסדי. השאלה היא האם הכתמים הללו הם שיבושים אקראיים או מאפיינים התנהגות כושלת של כלל הארגון. ו. אני כבר שנים רבות חש שיש בצה"ל בעיות בתחום של אמון החיילים במפקדיהם, תרבות שקר וכיסוי, תרבות של החבאת כשלים והתעלמות והתנכלות לביקורת, הצהרות על תכניות והוראות חדשות מבלי לבדוק את הביצוע שלהן. אלו אינן בעיות בעלות אופן טכני-צבאי, אלא כשלים של ניהול ארגוני וחברתי. ז. בריק אינו לידלהארט, פולר או גודריאן. הנקודה היא שכשלים חברתיים וארגוניים מן הסוג שבריק מעלה, ידועים בכך שהם שמים לאל טקטיקות וטכנולוגיות חדשות. ידוע הסיפור על הצבא הצרפתי שהצטייד ב-1870 במכונות ירייה מסוג מקסים. כליי הירי הללו מן הסתם היו עושים שמות בחיל הרגלים והפרשים הפרוסי שהסתער על הצרפתים ב-1 בספטמבר 1870 ליד העיר הצרפתית סדאן סמוך לגבול בלגיה על גדת הנהר מז. הבעיה היתה שמישהו דאג לאפסן את מכונות הירייה במחסן סגור ליד הגבול עם ספרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> ידוע הסיפור על הצבא הצרפתי שהצטייד ב-1870 במכונות ירייה מסוג מקסים. כליי הירי הללו מן הסתם היו עושים שמות בחיל הרגלים והפרשים הפרוסי שהסתער על הצרפתים ב-1 בספטמבר 1870 ליד העיר הצרפתית סדאן סמוך לגבול בלגיה על גדת הנהר מז. הבעיה היתה שמישהו דאג לאפסן את מכונות הירייה במחסן סגור ליד הגבול עם ספרד. מקלע מקסים הומצא רק בשנת 1884, אז לא ייתכן שהצבא הצרפתי הצטייד בו ב-1870. בערך Battle_of_Sedan [Wikipedia] אני לא רואה סיפור דומה לסיפור שתיארת סביב כלי נשק אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הסיפור זכרתי מאחת מתוכניותיו של הפרופ' מיכאל הרסגור, כך שאני בודאי ראוי לסלחנות מפאת הזמן הרב שחלף. מתברר שהסיפור לא מדוייק ביותר מפרט אחד. מקלעי גאטלינג (מכונות יריה חצי אוטומטיות) השתתפו במלחמת האזרחים בארה"ב. גאטלינג מכר את הפטנט שלו והצטרף לחברת הנשק הידועה קולט וכל מיני גרסאות שלה יוצרו במקומות שונים (למשל בניוקאסל אנגליה). מתברר שהצבא הצרפתי כן השתמש במקלעים כאלו במלחמה הפראנקו-רוסית. בקרב סדאן הם כפי שספרתי לא השתתפו, כך שאין טעם לחפש שם. סדאן היא בצפון (הגבול עם בלגיה, לוקסמבורג). לפי הסיפור שאני זוכר, המקלעים היו בחזית הדרומית (הגבול עם ספרד). בכל מקרה כפי הנראה היה מדובר במספר קטן של כלים שמן הסתם לא יכלו לשנות את התוצאות. ה"מקסים" כנראה נולד בזכרוני הפורח. מקלעים במלחמה הפרנקו-פרוסית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> המקלעים היו בחזית הדרומית (הגבול עם ספרד) זה לא שאני מבין גדול בהיסטוריה או במלחמת צרפת-פרוסיה (רק בזכות התגובה שלך אתמול נודע לי על עצם קיומה...), אבל מהמעט שקראתי עכשיו, לא היתה בכלל חזית ספרדית-דרומית במלחמה הזאת, כי ספרד לא השתתפה בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלחמה הפרנקו-פרוסית 1870 היא אחת המלחמות החשובות בחצי השני של המאה ה-19, בעיקר מפני שהיא הראשונה במחזור שלושת המלחמות הגדולות בין צרפת לגרמניה. יש המון סיפורים ועניינים על המלחמה המרתקת הזאת, אבל כאן אשתדל לקצר ולתמצת. א. היו במלחמה זו שתי חזיתות דרומיות. החזית עם ממלכת איטליה והחזית עם ספרד. אתה צודק שהחזיתות האלו לא היו פעילות. באופן רשמי המלחמה פרצה בגלל מחלוקת בשאלת ירושה בבית המלוכה הספרדי (בפועל המלחמה היתה תוצאת התכנית ארוכת השנים של ביסמרק להקים קיסרות גרמנית. וגרמניה אכן הוקמה כתוצאה של המלחמה הזו). ניסיתי לחפש איפה איך ומתי הופעלו מקלעים במלחמה זו. ב. מתברר שהיו בידי הצרפתים לא רק מקלעי גאטלינג בכמות קטנה, אלא גם מקלעים מייצור עצמי (צרפתי) שנקראו Mitrailleuse. ג. מתברר שהמקלעים הופעלו ע"י הצרפתים בקרבות באזור הלחימה בצפון-מזרח צרפת שהתרחשו לפני סדאן, למשל הקרב במארס לה טור. ד. אליבא דויקיפדיה פיתוח המקלעים נשמר בסודיות כזו שלא היו מספיק אנשים שידעו להפעיל אותם. בקרב שהזכרתי הפרוסים הפעילו חטיבת פרשים ("מסע המוות של מברדוב") שתקפה את הצרפתים. המקלעים היו אמורים לעשות שמות בפרשים, אלא שלמרות האבידות הכבדות ההתקפה הצליחה. הפרוסים הקדימו למתקפה הפגזה ארטילרית כבדה שהרגה רבים ממפעילי המקלעים והפרשים השתמשו בטופוגרפיה שהסתירה אותם לאורך הדרך. ה יתר על כן, הצרפתים השתמשו במקחעים כאילו היו סוג של ארטילריה בזמן שהטווח שלהם (1100 מ') היה פחות מהטווח של הרובים של הרגלים הצרפתיים והגרמניים. (המקלעים הם נק"ל שאמור ללוות את הרגלים וכוחות אחרים). המסקנה שצריך ללמוד מכאן היא צניעות כאשר עוסקים במדעי הצבא. מסתבר שלא די שתיה לך עדיפות בכ"א ובאמל"ח. יש כאן שאלה מורכבת של אם, מתי ואיך אתה משתמש בהם. ודי לחכימא ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הוא לא נביא בכלל. הוא סתם מתאר תסריטים לגמרי יותר מרק ״אפשריים״. תסריטים כאלה הם על סף הסבירים (גם אם הם לא ודאיים). בקרב ערביי ישראל אכן זה רק מיעוט שמושפע מפרופוגנדה חמאסית/איסלמיסטית וגם עלול להחליט לעשות מעשה, אבל אנשים כאלה עם אידיאולוגיה כזאת לגמרי קיימים פה איתנו. תסריט של מלחמה רב זירתית בו אזרחי ישראל בודדים (ואולי קצת יותר) יתקפו ו/או ירצחו יהודים בביתם הוא תסריט שיש לקחת בחשבון ולא לזלזל בסיכוי שלו לצאת אל הפועל. לפרוץ לבית של משפחה ולרצוח זאת לא פעולה מורכבת יותר מלפרוץ לבית כדי לגנוב פליסטיישן. מי שמרגיש בטוח כי הוא לא ליד קו עימות, לא לגמרי הפנים איפה הוא (במזרח התיכון), את הצייטגייסט (טירור מונחה רעיונות גרועים המופצים ברשתות החברתיות, הטלגרם ושאר ״שכלולי המאה״) ואת חומרת התפתחות המחלה הממארת שהיא האסלאם הפונדמנטליסטי (אותה אפשר למצוא במוחם ההולך ומתעוות של אנשים מסביב לגלובוס כולו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוריוז: ייתכן שהעובדה שהשר לבטחון פנים הוא בן-גביר מרתיעה גורמים מסויימים מלנסות ולחזור על ארועי שומר חומות, מה שעשוי להתברר כחשוב מאד אם גם הזירה הצפונית תתלקח במלוא עוזה ויהיה צורך לשנע כוחות לפי הצורך. אם זה כך, אפשר יהיה לאפיין את מלחמת חרבון ברזל כמלחמה שבה ההרתעה שצה"ל איבד נמצאת במשטרת ישראל (וניתן לקבלה עפ"י סימנים מזהים), ואיתמר בן-גביר הוא - מי היה מאמין שאגיד דבר כזה - האדם הנכון במקום הנכון בזמן הזה. האפשרות השניה, לפיה הרתעה לא תפעל ויתבצע הרג לא מידתי של ערביי ישראל ברוחו של המפקד העליון ברוח ברוך גודלשטיין ובעידודו של חברו לסיעה בעל "תוכנית ההכרעה" היא איומה מכדי להתעסק איתה עכישו. יש מספיק צרות גם בלי התרחיש הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניסיתי להגיד שהתרחיש בעל סבירות גבוהה. רק עניתי ל-״בריק לא נביא כזה גדול״ וציינתי שהתרחישים שהוא צופה הם לא תרחישי ״לא יעלה על הדעת״ אלא לגמרי (לכל הפחות) בתוך גבולות האולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן, ואני חושב שעלית על הנקודה המכרעת: צה"ל וגופי המודיעין כולם היו שבויים בהנחה שתרחישי האימים של בריק הם הרבה מעבר לגבולות ה"ייתכן". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וילד הכאפות מהטיקטוק בן גביר הוא אף פעם לא האדם הנכון במקום הנכון. בעיקר בתסריטים קיצוניים שדורשים פעולות בהתאם. זה האדם האחרון שאנחנו רוצים שינהל... כל דבר בעצם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא על אספקט הניהול דיברתי אלא על אספקט ההרתעה. לא הייתי רוצה לראות את נערי הגבעות מאבטחים את כביש ואדי ערה, אבל הייתי שמח לו לא היה צורך לאבטח אותו בירי חי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בריק עצמו הכחיש נמרצות שנאמר המשפט בעל הגוון הפוליטי. המשפט שציטטת הפעם אכן נאמר, ואותו סילפו. הוא מבקר תרבות של בינוניות ולא שמאלנות. ''המסמר האחרון בארון של המוכנות'' מתייחס לכך. בריק נמנע מפוליטיקה, והביקורת שלו היא על כל הרמטכ''לים ושרי הבטחון, למעט כוכבי וגלנט, שלא הספיקו. יש לו אכן ביקורת על אייזנקוט במיוחד, שידע ולא עשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגוון הפוליטי כאן הוא לא הנקודה. מתן כהנא אמר שצריך להכניס את גנץ ואיזנקוט לקבינט עקב ניסיונם. בריק טוען שאינם מוכשרים וגרמו לנזק. אם הם שמאלנים או ימניים זה לא הנקודה החשובה. מה שחשוב הוא שניסיונם מוכיח שמבחינה מקצועית רב הנזק על התועלת בהכנסתם לקבינט. אני מוכן למחוק את הפסקה ''בעלי אוריינטציה שמאלנית.'' כאמור, לא זו הנקודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הבנתי. תנוח דעתך. אף אחד לא הכניס את גנץ ואייזנקוט לקבינט בגלל שהם מוכשרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ידוע, למשל, שאייזנקוט בלם את וינטר" - אכן, כל מה שחסר לנו זה אלופי מטכ"ל עם אוריינטציה של מלחמת דת, כאילו לא די בכך שבצד השני הם פועלים בשם אללה. "מוות לערבים" מכאן, "אידבח אלך יהוד" משם - בסוף יישבר לו מכל הבלאגאן והוא יטביע את כולנו במבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי, כאילו לא מספיק לנו מבעיר השטח (שאגב הצליח במזימתו הרבה מעל המשוער) איתמר בן גביר. השר לחוסר בטחון לאומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתקלתי באיזה שהוא סרטון1 ובו ראיון עם בריק. בריק טוען בראיון שלו וינטר היה אלוף פיקוד דרום ערב השבעה באוקטובר האירוע היה נמנע. 1 איני הולך לחפש את הסרטון. אני יודע שאינך מעוניין לצפות בו. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מסוג הדברים שלעולם לא נדע, אבל זה ייתכן. בניגוד לבריק, אני לא מכיר את יכולותיו של וינטר, וכל מה שאני יודע עליו הוא אותו נאום מפורסם בו הוא קורא לצאת לקרב בשם אלוהי ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברו כמה שבועות. אני מניח שזה עדיין לא הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצויין. ציטוט הדגל: "עכשיו זה הזמן להתאחד כולנו - ימנים ובוגדים מטונפים, דתיים וכופרים בני-מוות, מזרחיים וכאלה שלמרבה הצער - היטלר לא סיים את העבודה איתם". כל התורה של מכונת הרעל על רגל אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסקפיזם עם ניחוח בריטי. וכעת ברצינות - העם זקוק לגיבורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיבורים לא חסרים לעם היושב בציון. המחסור הוא במנהיגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוףףף, בסדר, ילדים. אפשר להתחיל לריב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאני לא מבין משהו, אבל עד כמה שאני מבין התרגום של ההצהרות של לפיד והליכוד לעברית הוא: "בזמן שכניסה לממשלת אחדות מנוגדת לאינטרסים שלנו, הצהרה על זה שאנחנו מוכנים להכנס לממשלת אחדות בלי תנאים מוקדמים תואמת את האינטרסים שלנו, ולכן נצהיר שאנחנו מוכנים להכנס לממשלת אחדות בלי תנאים מוקדמים מלבד תנאי אחד קטנציק שיעמוד במפורש בניגוד לאינטרס של הצד השני". לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. זה תכלס מה שמצופה מפוליטיקאי ברמה סבירה (מה שמעיד על רמתו של גנץ). העניין הוא שהמיאוס מהמשחק הפוליטי, זה שנתניהו ממש טוב בו, מביא כמיהה לפוליטיקאים שתוכם כברם. שולמית אלוני וגאולה כהן סטייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבדיל מלפיד, לגנץ יש אינטרס להצטרף לממשלה (למעשה, הצטרפות של גנץ לממשלה זה גם האינטרס של לפיד). אם הציבור היה מסכים איתך הוא היה בוחר במפלגות עם יותר פוליטיקאים שתוכם כברם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך, הרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההבהרה, כי לרגע הלוקארד היה קופרניקאי יותר ממך, ונראה כאילו אתה מתחיל לצייר אפיציקלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי שוב ואני לא מבין איפה הסכמת איתי. אתה יכול להסביר מה פספסתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלב אני מסכים איתך. אמנם בפתילון ניסיתי לבחון גם את העמדה של לפיד (לא גנץ חס וחלילה), אבל העמדה הבסיסית שלי היא בדיוק התגובה שלך אליה הגבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחנה פוליטי שמשאיר את איך שהוא מרגיש רק ״בלב״, יפסיד. המאמר הנ״ל של שלי יחימוביץ׳ הוא יוצא דופן, אבל אולי הוא פשוט נובע מזה שקל להיות פוליטיקאי אמיץ אחרי שהתיאשת ופרשת מהפוליטיקה. אזהרה: הרפלקס הישראלי הזה של ה״שקט יורים״ ו״זו לא השעה״ הוא בדיוק הכלי בו תשתמש שיטת המשטר החדשה שביבי וחבריו עובדים על לבנות. כלי שיאפשר להם לשלוט ולהשתיק קולות מחאה/אופוזיציה על ידי שימוש ציני במצבי חירום (או אפילו הינדוס תועלתני יזום של כאלה). את שלטונו המושחת של ביבי האפס והדביל יש להפיל. לא את הקואליציה הספציפית שלו. אותו ואת הליכוד צריך להעיף ולא לראות אותם בשלטון, בשום קונסטלציה, עד החלמת מפלגת הפשע המאורגן הזאת ממה שקרה לה בשנים האחרונות. זה נכון היום אפילו יותר משזה היה נכון לפני שבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. אני מקווה שהצעד הזה של לפיד יחשק את גנץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאות ישראלים1 נרצחו בגלל מחדלי ממשלת המוקיונים הזאת ואנשים עדיין מתעסקים בשיקולי פוליטיקות סקרים, הרכבת קואליציות עם הליכוד, פוליטיקות קטנות של האופוזיציה במאבק הדבילי של גנץ ולפיד מי מהם יותר מרכז קיצוני. האם לפי הגישה/אסטרטגיה הזאת ככל שהמצב יהיה גרוע יותר אז יותר אנשים בעם ישראל צריכים לתמוך בשיתוף פעולה עם ו/או כניסה לממשלת נתניהו? באיזה שלב, כמה אנשים צריכים להרצח ועד כמה גרוע צריך להיות המצב הבטחוני בישראל בו זה כבר יהיה לגיטימי להגיד בקול רם ובלי להתבלבל שצריך להפיל את ממשלת הימין ולבעוט בתחת של האפס המאופס הזה נתניהו? ההרגשה שלי היא שכולם, גם במחנה שלנו, השתגעו לגמרי ויצאו מאיפוס (אבל זאת בד״כ החוויה של האינדיבידואל שהשתגע, אז יכול להיות שזה המצב). 1 ראיתי (אך לא בדקתי עדיין או הצלבתי מקורות מחוסר זמן) שמדברים כבר על 300 ויש האומרים שהמספר הרשמי הסופי יהיו אולי אפילו כפול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע של קתרזיס: אני בנסיעת מונית לנתבג ונהג המונית מידי פעם שאל ואמר דברים על המצב. הנהנתי כהרגלי ולא הגבתי כחצי שעה. אבל אז נשברתי, הגן הטוניסאי התעורר ואז התרחש איזה היפוך תפקידים בו אני לא מפסיק לדבר ונהג המונית יושב בשקט, מקשיב וכמעט לא אומר כלום. התפוצצתי ופרצתי בנאום מאוד עצבני עם לא מעט קללות, נפנופי ידיים, גידופים על הממשלה המחורבנת הזאת ומילים צבעוניות כמו ״חרטא״ ליד ביטויים כמו ״ימין על מלא״. סיימתי לצעוק, נרגעתי קצת, ביקשתי סליחה ועכשיו אני יכול לעזוב אתה הארץ לשבוע קצת יותר רגוע. Stay safe! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזמון מושלם. תבלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהגרועים שבתזמונים. טיסות בוטלו/הוזזו וזה דרש המתנות של 14 שעות או יותר בטיסות מעבר. ביטלתי את כל ה״תענוג״ הזה אחרי הגעה לנתבג וחזרתי הביתה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו עדים לכשלון הצבאי הגדול ביותר של ישראל מעולם. כשלון מודיעיני, מלא מן הסתם, כי לא היתה שום מוכנות. וכשלון צבאי מוחלט, כי הכוחות התוקפים הצליחו במשימתם. נשאר רק לראות מה יקרה ברמה האסטרטגית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי הולך לכיוון 73'. אבל זה ארוע נקודתי חמור. שאין לנו מושג איך הוא יתגלגל, ועל פניו זה נראה שאכלנו אותה ולא נראה לי שנתאושש עוד הרבה זמן מאירועים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו יותר מתמיד, את הדפקט העלוב ביבי המסוכן לישראל ואזרחיה צריך להעיף מהשלטון ויפה שעה אחת קודם. אם עם ישראל יבחר להתאחד (רפלקס האישה המוכה) תחת מנהיגותו של האפס המדופלם הזה עם תירוצי ״בשעות קשות אלו״, במקום לבעוט בתחת של אחראי מספר אחת על המחדל והכאוס שקורה כאן, אז המצב של העם הזה בקנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבדיל מהונגריה, פולין, ונצואלה, תורכיה ושאר סמי-דיקטטוריות, בישראל אפשר ממש (אבל ממש!) לפשל. פה סביר שגורם חוץ-מדינתי, לא איזה פוליטיקאי יריב שאפשר להריץ עליו ספינים בתקשורת, ינצל את החולשה האובייקטיבית של שלטון גרוע ופופוליסטי. ונצואלה למשל היא מדינה כושלת, אבל אין לה אוייבים שאורבים בשער - אחרת מזמן היו תוקפים אותה. בישראל התרחש כשלון כה מרהיב, שאולי אפילו פה יעיפו את השלטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יעיף? בינתיים אני רואה אופוזיציה מתרפסת המגובה בדעת קהל שממהרת להצטופף סביב מדורות שבט, קריאות ״לא זו השעה ל...״ וכל הג׳אז הפחדני הזה. גם (בעיקר) בימים אלו צריך להגיד ולהזכיר בלי להתבלבל: את ממשלתו של ביבי הדביל יש להפיל. האיש הוא כבר לא איזה פוליטיקאי קטן שפוגע בשלטונחוק או ״סתם״ מסכן את מעמד בתי המשפט. המשך שלטונו של המחדלטור הסידרתי הזה הוא סכנת נפשות והפקרת ביטחונם של אזרחי ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם יעיפו את השלטון, אבל אני צופה בהסתברות 98.73% שאחרי שוך הקרבות השסע החברתי ייפער למשהו שיגמד את ואליס מארינריס. כולנו נסכים שצה"ל תפקד בצורה איומה, אבל השאלה מי אחראי מבחינה פוליטית תקרע אותנו לגזרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא. נותר רק לקוות שמלאך החבלה הזה יעשה מעשה גולדה. שיעביר את ימיו האחרונים בכתיבת זכרונות, עדויות בוועדות חקירה, והרהורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא שאז אי אפשר היה להטיל את האשם במתנגדי השלטון, כך שהשאלות הגדולות התמקדו בעניין חלוקת האשמה בין הדרג המדיני לצבאי. כעת לא יכול להיות ויכוח בעניין תפקוד הצבא (ךפחות עד כה, ואפשר רק לקוות שזה לא מלמד על מה שצפוי בהמשך), והשאלה שתישאל היא מי אחראי לכך שהצבא נראה כמו שהוא נראה: הממשלה או המחאה. עוד ניחוש, בסבירות דומה לקודמת: הרצוג יעשה מעשה קציר ויכריז בממלכתיות ובהדר שכולנו אשמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. ואל תשכח מי מינה את הרצי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם גולדה לא התפטרה אחרי מלחמת יום הכיפורים. אדרבה, היא עוד נבחרה לראשות הממשלה לאחריה. שילוב של לחץ ציבורי מסיבי עם מצב נפשי קשה גרמו לה לפרוש. מסוציופט כביבי אני לא מצפה שיפתח נקיפות מצפון, אבל אני כן מקווה שהפעם כן יצליחו למצוא את 5 הח"כים שהכי פחות חדלי-אישים ולהעיף את ממשלת האבדון הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להצליח למצוא 5 ח״כים בקואליציה שיעזו לבצע מהלך כזה. סיטואציה כזאת אפשרית רק בתסריט בו האופוזיציה מאוחדת תחת מאמץ בלתי מתפשר להפלת ממשלה. ברגע שגורמים באופוזיציה מרחרחים ומנהלים משא ומתן כדי להכנס לקואליציה בקונסטלציה כזו או אחרת, אז הכוח של חמשת ח״כים היפו שכאלה מתאייד (כי יש להם תחליף). אופוזיציה עלובה כמו שיש לנו שמרחרחת כל הזמן ״איך אפשר להכנס בפנים כדי למנוע ממשלת קיצוניים״ היא הדבר שנותן הכי הרבה כוח ודבק לממשלת הקיצוניים ומפוררת את כוחם של המתונים בקואליציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שגם (טוב, חלק מ-) אנשי הימין קשי העורף הביותר יבינו, שהאחריות על הראש, ועוד יותר כשזה מי שהיה ראש המערכת ברוב המוחץ של 15 השנים האחרונות, כך שגם בנין הכוח הצה"לי לאורך שנים תלוי הרבה יותר בו מאשר ברמטכ"ל שנכנס לשירות לפני שנה. אני כבר כתבתי כאן או במקום אחר, בשבועות האחרונים, שהורדת הליכוד מהשלטון, שעד מרץ חשבתי שתעלה במספר חד ספרתי של נפשות, סביר מאד שעכשיו כבר תעלה מספר תלת ספרתי של נפשות. לצערנו הרב מאד זה המצב עכשיו. כולי תקווה שלא יהיה צריך סדר גודל גדול עוד יותר בשביל שסוף סוף יבינו כמה נורא האיש הזה וכמה נוראים מעשיו ושהגיע הזמן שיעוף לכל הרוחות מכל תפקידיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ואזרחיה צריך להעיף מהשלטון (כן) ויפה שעה אחת קודם(לא). ושוב צודק לפיד ולא גנץ המתנדב לתפקיד המשיח. שמעתם את העלוב הזה עמית סגל מייצג ה"ימין השפוי" שלפתע פתאום, הבין שדוקא עכשיו חייבים אנשי מרכז ומתונים בממשלה. כלומר שרעיון משלת הימין על מלא הוא אסון. מה בדיוק אומרים גנץ ותומכיו לעשות בממשלה? להחזיק את הנר לפריק שואו סמוטריץ-אבג-אמסלם-אוחנה? להמשיך את המשחק המחורבן של המנוול: אני יודע מה לעשות, אבל אלו הלבנים לא נותנים לי ולכן תנו לי את קולכם, אתם אחיי השחורים. קודם כל עובדות יסוד: א.1. אין לשמאל איזה שפן טקטי או אסטרטגי, באמתחתו שאיתו הוא יכול לחלץ את ישראל מן הבור שבו שקעה בגלל מדיניות הימין ב-40 השנים האחרונות. ההצעה של השמאל היא מדיניות מתונה ושקולה במקום טירוף תאולוגי-גזעני. אבל השינוי שאמור להופיע בגלל שינוי הפרדיגמות לוקח שנים עד שהוא משפיע. ואת הנסיבות הוא כלל אינו יכול לשנות. א.2. המשגה שקרה במחדל 23 היה טקטי ולא קונספטואלי. העובדה שתתבהר למוח הישראלי בעתיד שמה שהם חזו בו היה מופע קסמים בו אוגדת עזה התפוגגה לאויר דק בהינף מילת הקסם הפתעה. אברמוביץ ואחרים רומזים לנו כי מה שקרה הוא שהכוחות הועברו ליו"ש. אבל זה עדיין לא עונה על השאלה איך כמה מאות אנשי חמאס הצליחו אפקטיבית לגרום לכוחות האוגדה שנותרו בגבול להיעלם. הרי זה לא, שבמשך שעות ארוכות צה"ל לא היה במקומות הנכונים. בפועל, במשך אותן שעות, צה"ל לא היה בשומקום ומי שנשא את נטל הלחימה היו רבש"צים וכיתות כוננות. בדרך כלשהי הצליח החמאס להביס את האוגדה. יעידו על כך גם "כיבוש" מפקדת האוגדה והמספר הגדול של חיילים וקצינים שבויים. הקשר בין המחדל הזה לבין הממשלה הנוכחית המטורללת אינו מיידי וסיבתי. אותו דבר בדיוק יכל לקרות לממשלת בנט או גנץ. ולכן האנלוגיה אינה 67 אלא 73. שום ניצחון מזהיר או בליץ קריג אינו מחכה בעתיד המיידי של צה"ל. ולכן אין שום טעם להכשיר את הממשלה המטורללת הזאת. אם המנוול ועמית סגל יודעים שלחבריהם המטורללים אין שום מטה קסם, יסבירו זאת למצביעיהם ויניחו למשענת הקנה הרצוץ של השמאל. אם השמאל רוצה אי פעם להחליף את מופע האימים מיסודו של המנוול, יתמוך בממשלה מבחוץ ויגבה ממנה את המחיר האלקטורלי לכשיכשר הזמן והבוחר. גנץ אינו אסטרטג גדול יותר מגלנט וגם אינו אויל קטן ממנו. אין שום תועלת בהחלפת גנרל דמה אחד במשנהו. צודק מי שכתב שאפאחד לא יכול לחזות/לתכנן את העתיד. אבל למעשה ניתוח האופציות העתידיות אינו מסובך כל כך. יש בסך הכול 2 אופציות: א. אם העתיד הוא מלחמה כוללת רב חזיתית, בין אם מדובר בתכנון מראש של אוייבינו הערבים ובין אם זה יקרה בגלל טעויות איסטרטגיות של ממשלת המוקיונים הזאת, ישראל הולכת לתקופה רעה מאד. יחד עם זאת אין כאן סכנה קיומית לטווח הקצר. גם הרכב מלא של הקואליציה האיראנית אינו יכול להציב על הלוח כוחות שיכריעו את צה"ל. לאחר שהכוחות יתישו עצמם, העתיד פתוח. בין אם לסטגנציה והתקפדות של היריבים (כמו ב-67) ובין אם למהפך מדיני שיביא לפריצת דרך חדשה בסכסוך הישראלי-פלשתינאי (כמו ב-73). ב. אם אוייבינו הערבים הם תואמי סמוטריץ-אבג והם לא רק נבלים אלא גם חמורים ואם ממשלת ישראל לא תגרום בטעות לאופציה א, ולאחר שלב של שפיכות דמים שיתיש ויכריח את חבורות המטורפים האלו להכיר במציאות, כל ה"מלחמה" הזו תתגלם למגה-פיגוע שבסופו הסמרטוט העומד בראש ממשלת העיואים הזאת יבעט ויגרר במדרגות של מו"מ לשחרור שבויים/אסורים. באף תסריט אני לא רואה את הרווח הצפוי לאופוזיציה מממשלת אחדות. לכל היותר גנץ ואייזנקוט יתפסו את מקומם בקבינט המלחמה. האם יש באמתחתם מטה קסם שאין בידי גלנט ודיכטר האוילים? ספק רב. לפעמים הדרך הפשוטה היא גם הדרך החכמה. ימשיכו הלבנים לשבת באופוזיציה, יגבו את המנוול מבחוץ ויתנו לשחורים למצות את מלאי פתרונות הקסם שלהם. אם עדיין ישאר משהו ממדינת ישראל, אולי יבוא תורם והם יקבלו הזדמנות לנסות את הדרך שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתניהו: "נקמת דם ילד קטן לא ברא השטן. עזה תהפוך לעיי חורבות, נשמיד את יכולות חמאס" ראש הממשלה בנימין נתניהו לא התייחס לאפשרות של הפלת חמאס, אך קרא לתושבי עזה "לצאת משם עכשיו" ואיים: "צה"ל יפעיל מיד את כל עוצמתו" סליחה, קבלו תיקון המנוול היה אדם אינטלגנטי מאד. היום הוא סמרטוט רטוב שנגרר אחרי המטורפים שעל גבם חשב לרכב אל השלטון. במקום לבזבז את הזמן על מו"מ פוליטי עם התככן שעבר זמנו, לא מוטב לעשות כמעשה מנחם בגין ב-73: לא עת דיבורים עכשיו. אדוני רוה"מ דבר פחות ועשה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. את החלאה הזה צריך להחרים ומכל billboard ברחבי הארץ צריכה להתנוסס הסיסמה שמדביקה את המחדל הזה לפרצוף המעצבן שלו. כי זה קודם כל שלו (המחדל וגם הפרצוף המעצבן). שני הדברים נכונים: אכן יש לצאת למלחמה, כי החמאס אכן הכריז מלחמה ואת הנהגת החמאס יש להפיל (זה היה נכון גם לפני שבוע). אצלנו - פושעי אוקטובר לדין. זה שאנשי האופוזיציה מזדחלים על ארבע כדי לנהל משא ומתן עם האפס הזה זה פשוט בושה לדמוקרטיה הישראלית ולא פחות מפרפורי הגסיסה האחרונים של שיטת המשטר הנהוגה בישראל. ארדואניזציה על מלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי. אבל אי אפשר. הוא לא יעזוב גם אם כל מדינת ישראל תפגין לו מול הבית. מלחמות חסרות טעם אסור לנהל בטח לא עכשיו. אתה תצטרך צבא נוסף כדי להוציא אותו משם, ובקושי יש לנו מספיק צבא כדי לנהל את המלחמה. אין. אבוד. לא שווה את האנרגיה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחדל גדול לאין שעור מ-73. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נראה כך. מעל אלף נרצחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בכשלון תלת מערכתי (מודיעין, איתור, בלימה) - הגדול ביותר של צה"ל מאז הוקם. אבל זה מוקדם מדי - מוסרית/מוראלית ופרקטית מכדי לעסוק בכך בשלב זה של האסון הנורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, צריך קצת זמן כדי לנסח את ההסבר איך הסניף של מרץ אשם בהכל. בדבר אחד אני מסכים אתך: רֶגַע אֶחָד שֶׁקֶט בְּבַקָּשָׁה. אָנָּא. אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר מָה. הוּא הָלַךְ וְעָבַר עַל פָּנַי. יָכֹלְתִּי לָגַעַת בְּשׁוּלֵי אַדַּרְתּוֹ. לֹא נָגַעְתִּי. מִי יָכוֹל הָיָה לָדַעַת מַה שֶּׁלֹּא יָדַעְתִּי. נתן זך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בפנל של ערוץ 12 משתתף בשם ירון בלום. אדם די בכיר בשב"כ לשעבר. מדבר דברי הבל כמו רוב חבריו הפנליסטים. החוכמה האחרונה שלו (והוא לא לבד): יש לישראל לגיטימיזציה בינלאומית להשתגע/לנקום וכל הג'אז הזה. אז זהו שזה ממש לא חד משמעי. זה כך בתגובות יציאת חובה של הדיפלומטיה המערבית. בזמן אמת צפיתי ב-CNN וב-SKY. משרד ההסברה ודו"צ כנראה נשארו בסוכה. התראיינו בד"כ פרשנים מטעם כל מיני מכוני מחקר. חלקם יהודים וישראלים. מה שנאמר אצל רבים מהם זה שהמדיניות הישראלית של מצור על עזה היא הסיבה לפיגוע הטרור. הביטוי "כלא באויר הפתוח" כתיאור של רצועת עזה נשמע יותר מפעם אחת. זכור לי במיוחד פרשן בשם דניאל לוי ב-CNN שהיה פרו-פלשתיני למדי. הייתי ממליץ לכל המשמידים, הנוקמים והמחזירים לתקופת האבן לא לבנות על הגיבוי הבינלאומי הזה. אני רוצה לחזור על המסר: בתור פאתטית ישראל היא משוגעת. בתור משוגעת ישראל היא פאתטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאשר לדו''צ דניאל הגרי, אי הופעתו אינה הפסד גדול. עלג וחוזר על עצמו ללא שום צורך. ''להרוג את המחבלים'' הבנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
+1. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויכול להיות שזאת הצלחה שהצליחה מעבר למצופה? (החמאס1 והליכוד2 מקיימים כבר עשרות שנים סטטוס קוו לא מוסתר בו הליכוד נותן לחמאס לשלוט על עזה באופן כמעט עצמאי ונאבק בפתח בכל כוחו, והחמאס נותן לליכוד לשלוט על ירושלים באופן כמעט עצמאי ונאבק בשמאל בכל כוחו. יכול להיות שהמטרה של החמאס היתה לחזק את שלטון הליכוד המתפורר? ניחוש - אם הקואליציה תוביל בסקרים שיתפרסמו בדצמבר, שלטון החמאס לא יופל) 1 כולל הג'יהאד האיסלמי. 2 כולל מפלגות הלווין השונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי הרבה יותר מעניין מה יקרה בשבוע-שבועיים הקרובים. מאז מלחמת לבנון השנייה, נשמעות שוב ושוב טענות שצה"ל למעשה לא כשיר. חיל האוויר וכנראה גם חיל הים מאומנים וכשירים למלא את תפקידיהם, אבל צבא היבשה מתורגל היטב בשמירה על צירים ביו"ש, אבטחת מאחזים ומעצרים ליליים של מבוקשי שב"כ. זה המצב מאז האינתיפדה השנייה ולא נראה שההבטחות של אשכנזי, גנץ, אייזנקוט וכוכבי לשקם את הצבא, באמת שינו משהו מהותי. העובדה שלקח למעלה מ-8 שעות להגעת כוחות אפקטיביים לשטח וש-48 שעות אחרי עדיין יש לחימה בשטח ישראל לא מבשרת טובות להמשך. אם ישראל תחליט לבצע מבצע קרקעי ולכבוש חלקים מרצועת עזה, או אפילו את כולה, אני מתרשם שהביצועים לא יהיו שונים בהרבה ממה שראינו עד כה ויזכירו את התמרון הקרקעי במלחמת לבנון השנייה, רק שבשל השטח המיושב והצפוף זה יהיה אפילו יותר גרוע. אני, ששירתי בתקופת האינתיפאדה הראשונה התאמנתי לפחות פי 10 בשטחים פתוחים או יעדים מבוצרים מאשר על שטח בנוי (זה נראה הגיוני - התרחישים שהתאמנו עליהם היו מלחמה עם סוריה או עם חיזבאללה שלא יכללו כיבוש של ערים). אני בספק אם המצב היום טוב יותר ואם צה"ל התאמן בשנים האחרונות על כיבוש שטחים עירוניים. אני די בטוח שעל התרחיש האחרון צה"ל לא התאמן. בשורה התחתונה, אני מעריך שצה"ל לא כשיר לפעולה קרקעית נרחבת ברצועת עזה, שהממשלה מודעת לזה, ושבכל זאת היא תחליט להכנס קרקעית לעזה. הלוואי ואתבדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי. משתף את הראיון עם האלוף בריק מיולי האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת התרעה אני חושב שיש תמימות דעים שצה"ל *חייב* להכנס קרקעית ובימים הקרובים. זה מה ששמעתי מאלופים לשעבר, שהתארחו באולפן החדשות. מידת הכשירות תשפיע למרבה הצער על כמות ההרוגים/חטופים שצה"ל יספוג ועל קצב ההתקדמות. אבל אני לא רואה איך זה ישנה מהותית את התמונה הגדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כניסה קרקעית לעזה תביא למאות הרוגים (שלנו) ולעצירת הפעולה ללא השגים משמעותיים, הפגיעה ביכולת ההרתעה שלנו תגדל. צה''ל אולי נתפס עכשיו כחלש בעיני האויב, אבל פעולה שתוכיח שהוא אכן חלש לא תעזור לנו להרתיע מישהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות ו"הצלחת" להקדים אותי בשניה (תגובה 762565), אצטרף אליך. לשם שינוי, אנחנו פחות או יותר מסכימים. הניואנס אולי בינינו הוא כך: אני חושב שאפשר למוטט את החמאס ויש לכך סיכוי סביר. ה-test case הוא הביצועים של צה"ל בצוק איתן ועופרת יצוקה ופחות מה שקרה בדר' לבנון. אני מדגיש את זה, כי דוקא בצפון אני חושב בכיוון שלך. הלוחמה שניהלו החזבאללה בשנים האחרונות בסוריה הפכו את לוחמיה שהוכיחו יכולות גבוהות עוד לפני כן, לכוחות עילית מסוכנים מאד. בעזה בכל זאת מדובר בכוח מאומן למחצה ומקצועי למחצה. כאשר צבא מקצועי נכשל, יש נטייה להפריז ביכולת של הצד שהכה אותו. אני מסכים אתך שהמחיר לא יהיה זול (זה לא יהיה ששת הימים), אבל צריך לזכור שלצה"ל יש יתרונות מכריעים: א. גודל ב. מקצועיות ג. לוגיסטיקה ד. יתרון טכנולוגי לעומתם לחמאס ועוזריהם היתרונות: א. מוטיבציה ב. טקטיקה והכרת השטח אדגים: אכן לוחמי החמאס מכירים את השטח ומנוסים בטקטיקה המתאימה לתנאי שדה הקרב. אבל היתרון הטכנולוגי של צה"ל הוא מכריע. בשדה הקרב המודרני יתרון טכנולוגי אוירי ואחר הוא יתרון עצום. בהינתן היתרון הזה חמאס לא יכול לנצח. הבעיה המקצועית היא פחות היכולת הטקטית של החמאס ויותר יכולות לוגיסטיות וארגוניות. דוגמה: לפי השמועות, ההנהגה והמפקדה של הכוחות העזתיים נמצאת בביה"ח שיפא. כוחות צה"ל צריכים לכתר את המתחם, לנהל מו"מ על פינוי החולים. לצורך כך צריך להכין צוותים שיסננו את החולים והצוות הרפואי ויפנו אותם לבי"ח שדה, שצריך להכין מראש. (המצור על מתחם המוקטעה ברמאללה). למרבה הצער, אני מפקפק אם צה"ל הכין ותירגל את זה כמו שצריך. וכאן נעוצה הסקפטיות שלי. כמו שראינו באוקראינה, רמה נמוכה של צבא, מסתתרת ביכולות יותר סמויות של תכנון, ארגון ולוגיסטיקה. נדמה לי שהשנים הארוכות שבהן קיפחו וקיצצו את דרגי הקצונה והקבע של צה"ל, מכל מיני סיבות ועדיפויות, עשו את שלהן. אל"מ עמנואל ולד, בספרו קללת הכלים השבורים, טוען שמדובר בירידת יכולות עקבית מאז 67. אני לא יודע אם זה נכון, אבל אין ספק שכשמישהו מטיל משימות מורכבות על צה"ל, הוא צריך לעשות חישוב זהיר מאד של סיכונים מול תועלת. בקיצור, אני מאמין שאפשר למוטט את הארגון של החמאס במחיר שאינו בלתי אפשרי. מה שחייבים להביא בחשבון: א. זהירות ולא להניח הנחות אופטימיות ב. מהו תהליך היציאה מן המלחמה הזאת. מה הן האלטרנטיבות לשלטון החמאס. אם האלטרנטיבה היא שובם של פאנאטים מבית מדרשם של סמוטריץ ואב"ג לרצועה, בודאי שאין הצדקה לנטילת הסיכון של המבצע הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא איש צבא, אבל מנקודת המבט של הדיוט חסר הבנה כמוני, נראה לי שהבעיה הכי חמורה שתהיה לצה״ל בעזה לא תהיה בעיה לוגיסטית או בעיה של כוח קרקע לא מספיק מקצועי. נראה לי שהבעיה האמיתית היא שאף אחד לא יודע באמת מה הם היעדים ומה המטרה. הם הולכים למוטט את החמאס? להפיל קצת בניינים כדי להרתיע (וכל השטויות הללו)? להכנס ולצאת כיד לחזור לסטטוס קוו הגרוע? מה האופק המדיני פה? מה החזון? כדי להצליח במשימה צריך להחליט מה היא המשימה. אחרת כל מה שנשאר זה דשדוש וספירת חללים. מה שאני מנסה להגיד, בדרכי המסורבלת, זה שהבעיה שלנו זה לא צה״ל אלא הפוליטיקאים / הממשלה הנבחרת. אם ההנהגה היתה מגדירה לצה״ל משימה, נראה לי סביר שצה״ל היה עומד במשימתו, עם כל הקלקולים והבעיות שיש בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. תפקידו של הרמטכ''ל לדרוש מהממשלה יעד מוגדר. אני מניח שיש לצה''ל תכניות מוכנות ולכל אחת היעדים שלה, ושהרמטכ''ל מציג אותן לקבינט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלופה שאתה מציע היא ויתור מראש על הישגים משמעותיים. מבחינת הרתעה זוהי הוכחה שצה''ל כ''כ חלש שהוא אפילו לא מנסה. יתרה מכך, המונח ''הישגים משמעותיים'' הוא מטעה. עצם הנזק הסביבתי שללא ספק ייגרם הוא ''הישג משמעותי'' מבחינת התרעה, גם אם זה לא הישג משמעותי מבחינה צבאית. הרי לחמאס אין שום משחתת שצהל יכול להטביע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בשני המקרים לא תושג הרתעה (אתה ממשיך לכתוב התרעה ולא נראה לי שאתה באמת מתכוון לזה) כי בשני המקרים צה''ל יראה חלש, אז אני מעדיף את האופציה של פחות הרוגים מהצד שלנו. נזק סביבתי אנחנו עושים נהדר מהאוויר ולא נראה לי שחיילים וטנקים נחוצים לשם כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא השכנעתי, אבל בוא ננסה זוית אחרת. מדוע, לדעתך, אלופים במילואים אומרים שכניסה קרקעית היא חובה? הם לא מודעים לחולשות צה"ל לפחות כמוך? לא מודעים ליכולות של חה"א/ארטילריה לפחות כמוך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים בד''כ לא רואים את הדבשות שלהם. חלק מן הבעיה זה שאי אפשר למוטט את החמאס ע''י ארטילריה קרקעית או אוירית. אם תקשיב לקציני צה''ל מדרגת אלוף ומעלה לא תשמע אותם ממוטטים את החמאס בהבל פיהם (אפילו לא גנץ). היוצא מן הכלל הוא גלנט וזוהי סיבה לדאגה ביחס למבצע כזה כאשר גלנט מוביל אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי לא רואה את הדבשת שלו? האלופים? אולי. אבל באותה מידה, אתה סובל מאפקט דנינג קרוגר (כלומר לא מכיר מספיק ולכן הבטחון העצמי שלך גבוה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב אנשי הצבא, כולל לשעברניקים, בד"כ לא מדברים על המגבלות והעדר היכולת של צה"ל. כאשר כולם רואים קריסה מוחלטת של צה"ל כאשר אינו מצליח לבצע את מה שהוא אמור לעשות, זה אפילו קומי לראות אדם חכם כמו אלוף עמוס גלעד שאומר שצה"ל הוא הארגון היחיד במדינה שמסוגל לטפל ביעילות בתקשורת עם משפחות החטופים. הפרופיל של אנשי צבא שמעבירים ביקורת על היכולות של צה"ל זה אקדמאים במגדל שן כמו ואלד או פנסיונרים בומרים כמו יעקב נאגל. אני ממש לא בטוח במה שאני כותב. אם משהו ספציפי שאני כותב נראה לך לא הגיוני או לא נכון, דבר! אל תעשה ספקולציות על הפסיכולוגיה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל. התגובה שלי היתה תוקפנית מדי. אגיד את זה אחרת. אני התרשמתי מההופעה של אותם אלופים בערוץ 12. הם לא היו זחוחים בסגנון אנשי ח"א מסויימים, הכירו בכשלון של צה"ל וכו. אולי ההבדל בינהם לבינך הוא שהם חושבים שצה"ל כן בנוי למתקפה קצרה אבל נכשל בהגנה ארוכה. בקיצור להגיד שאנשים בדרך כלל לא רואים את הדבשת של עצמם - לא שכנע אותי בהקשר הספציפי הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני לא יודע בדיוק איך להתיחס לזה. נראה לי שכיבוש עזה לא יכול להיות מתקפה קצרה. אם אתה רוצה לחסוך בחללים, אתה צריך לעשות זאת לאט ובזהירות. לדוגמה, אתה יכול בתנועה מהירה לפרוץ עם טנקים לכיכרות העיר, אבל אח''כ אתה צריך לדעת לפרוס אותם לשהייה ממושכת מבלי שיהפכו למלכודות אנושיות לטנקיסטים. אחת הסיבות שלוחמה בשטח בנוי היא כל כך מסובכת, היא שזה מצריך שיתוף פעולה של יחידות רבות (שיריון, רגלים, ארטילריה, אויר ומודיעין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרו, אם המטרה היא מיטוט שלטון החמאס (והחלפתו ברשות הפלסטינית, המנהל האזרחי, כוחות או"ם או חיזרים מביטלג'וס) אז זה לא ניתן לביצוע מהאוויר וגם לא מהאוויר + ארטילריה. לשם כך צריך להכנס קרקעית, רק שאני בכלל לא בטוח שאנחנו מסוגלים לבצע זאת גם עם כניסה קרקעית (אם בגלל חוסר יכולת של צה"ל ואם בגלל חוסר הסכמה של החברה הישראלית למחיר שידרש לשם כך). אם את המטרה הזאת לא ניתן להשיג בשני המקרים, אז עדיף לפחות לחסוך בחיי אדם. הכניסות הקודמות לעזה עלו בחייהם של הרבה חיילים ובדיעבד, לא שיפרו את כושר ההרתעה שלנו (וכמובן לא מוטטו את שלטון חמאס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט שהאלופים שהזכרתי מודעים למחיר הכניסה הקרקעית (בעזה בפרט) באופן אישי מאד. לא מדובר בגנרלי כורסה בסגנון ליברמן וסמוטריץ'. בכל זאת הם הציעו להכנס קרקעית. לפחות בעיני יש לזה משקל. לגבי הכניסה הקרקעית עצמה, אתה משווה אותה לכניסות הקודמות לעזה. בעיני זו השוואה לא נכונה. המלחמה הזו גדולה בהרבה, ולדעתי גם הכניסה הקרקעית תהיה גדולה בהרבה. אם מדובר על אותו היקף שהיה במבצעים קודמים אני נוטה להסכים איתך. כניסה מוגבלת וסימלית כמו בצוק איתן לא שווה את האבדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי האלופים, כשאתה מחזיק פטיש, כל בעיה היא מסמר. זה מה שהם (חושבים שהם) יודעים לעשות. במלחמת לבנון השנייה, הבעיה היתה ברמות החטיבה והאוגדה - נוצר דור שלם של מח"טים ואוגדונרים שהתרגיל הכי גדול שהם פיקדו עליו אי פעם היה תרגיל גדודי ושהתרגלו שעל פעילות של 25 לוחמים לתפיסת מבוקש מפקד המח"ט של הגזרה. עברו מאז כמה שנים ויש לנו דור של אלופים וכנראה גם רב אלוף, שהיו המח"טים של פעם, ואין להם באמת מושג איך לבצע מהלך קרקעי בסדר גודל כזה. אתה חושב שמישהו מהאוגדונרים ו/או האלופים פיקדו אי פעם על תרגיל אוגדתי עם כוחות מתמרנים? לכל היותר הם עשו תרגיל מתודי. צה"ל כבר מזמן לא מאמן את צבא היבשה למהלכים כאלה, אין לו כסף לימי המילואים הנדרשים. המילואימניקים של היום בקושי מתאמנים ובעיקר מתגייסים כדי לשמור על הקווים, על הצירים ועל המאחזים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אולי, אחרי שלושים שנה, הגיע הזמן להודות ש"הרתעה" זה לא משהו שקיים במציאות?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. הרתעה קיים במציאות באותה מידה ש''חמאס'' או ''מלחמה'' קיימים במציאות. סיפור שנמצא בראש של אנשים ומשפיע על ההתנהגות שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושים שנה שהחמאס רוצח אזרחים ישראלים בהנחה שהם ירתעו ויפסיקו לגור בישראל, שלושים שנה שישראל מחסלת מחבלי חמאס בהנחה שהם ירתעו ויפסיקו לרצוח אזרחים ישראלים. אין ספק שזה ''משפיע על ההתנהגות שלהם'' רק נראה לי שלא בדרך שבה זה אמור להשפיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני השכנעתי שחמאס לעולם לא יפסיק והדרך היחידה למנוע עוד מאות הרוגים (או יותר) היא למוטט את שלטונו בעזה. אז לגביו אני מסכים איתך. אבל כשמדובר על הרתעה - היא לא רק כלפי חמאס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז, איפה "הרתעה" עובדת? עונשי מוות מונעים רציחות? כריתת ידיים מונעת גניבות? הפצצת לבנון מרתיעה את הלבונינים? פיגועים מרתיעים את הישראלים? נראה לי שהרתעה היא אגדה אורבנית. כשפחד הוא המניע היחידי שמונע מאנשים לפעול כמו שאתה רוצה יקומו מספיק אנשים חסרי פחד שיפעלו בצורה קיצונית. (אני לא יודע אם הדרך היחידה למנוע עוד מאות הרוגים היא למוטט את שלטונו של החמאס בעזה, נראה לי שהמיטוט הזה יביא בעצמו למאות הרוגים, ואין לי ספק שיש עוד דרכים פוטנציאליות. מה שאני אומר זה שאני די בטוח ששחרור מעט העכבות המוסריות שעוד יש לישראל והרג המוני אזרחים בעזה לא יגרום ל"הרתעה" בשום מובן חיובי של המילה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתנסח בצורה מאד קיצונית. ענישה מקטינה פשיעה גם אם היא לא מונעת אותה לחלוטין, וחיזבאללה מורתע אחרי הסבב האחרון גם אם זה לא מונע מאיתו לחלוטין להטריד את ישראל. זה שיקומו אנשים עוד יותר קיצוניים לא מבטל את זה שהרתעת חלק (או אפילו רוב) שהתכוון לעשות משהו רע. אבל אני פתוח להשתכנע. אם הרתעה היא אגדה אורבנית - מהו המניע של חיזבאללה לא לתקוף את ישראל בשנים האחרונות? הרי יש לו גם רצון וגם יכולת להמטיר עלינו עשרות אלפי טילים. למה זה *עדיין* לא קרה? הניחוש שלי הוא שהמניע הנסתר הזה הוא מה שאני קורה לו הרתעה ואתה מכנה אותו בשם אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קורא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האייל האלמוני צודק בכך שהפלשתינאים למשל הם מושאים גרועים במיוחד להרתעה. הנטיות ההתאבדותיות שלו חזקות במיוחד. הם במעגל של אלימות התאבדותית ודיכוי שקשה מאד לפרוץ אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מקבל את זה. אתה יודע מה ההבדל בין פסימי לאופטימי. עם כל הזוועה שקרתה, אני מאמין שיכול להיות הרבה הרבה יותר גרוע. גם בעזה וגם בגדה. מה שעוצר את הפלשתינאים בגדה (בסדר. עוצר חלקית ובינתיים) לעלות לעבר מסגד אל אקצא עם עשרות אלפי הנשקים שבידיהם - איננה העובדה שהם ציונים גדולים. אם הם ירגישו שישראל מתערערת / חלשה - עלול להיות הרבה יותר גרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קורא קיצוניות שלא קיימת. אני לא אומר לוותר לגמרי על ענישה, אלא על המחשבה שהיא עוזרת בגלל "הרתעה". הבעיה היא שכשקמים אנשים קיצוניים הם עושים דברים קיצוניים, ישראל הצליחה להרתיעה את אש"פ בלבנון, ויצרה את חיזבאללה, ומעזה ויצרה את החמאס. אני לא מכיר מספיק את הפוליטיקה הלבנונית על מנת להבין איזה אינטרס יש להם לתקוף את ישראל. אני בספק גדול מאד הרתעה קשורה לזה. אבל, חשבתי ש"כשמדובר על הרתעה - היא לא רק כלפי חמאס" - ז"א, אם הבנתי אותך נכון, אם ישראל תשטח את עזה החיזבאללה יראו וירתעו. אם כך, הרשה לי להפוך את השאלה, איך זה שהחמאס לא הורתע (ואפשר להמשיך את השאלה הזאת כל הדרך לקיביה)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמת הדגל האיזורית היא אכן הדאחייה בלבנון. רק בזכותה חיזבאללה ולבנון לא העיזו לעשות כמעט כלום עשור וחצי. לא בטוח שזה עדיין מחזיק היום, אבל זה בהחלט מראה שהרתעה איננה אגדה אורבנית. (זה כמובן לא אומר שבדוגמאות האחרות שהבאת ההרתעה מצליחה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיפך. זו דוגמה קלאסית לכך שהרתעה במקרה זה היא ריקה מתוכן. אתה יכול לקרוא לזה הרתעה הדדית ואתה יכול לומר שלשני הצדדים לא היה עניין בהתפרצות כוללת. בסה''כ החזבאללה עשו כל מה שרצו (כולל תקיפת אסדות קידוח וחפירת מנהרות). ברגע שיהיה להם עניין בהתפרצות כוללת הם יעשו זאת בלי להתחשב במחיר. הכשל במושג ההרתעה שניסו להלביש על עזה הוא בתסריט הבא. חה''א מפציץ ומפגע כרצונו, מבלי שהוא יכול למנוע את הסיום הבלתי נמנע של מנהיגי החמאס שמגיחים מתוך המנהרות שלהם ומניפים את דגלון הניצחון שלהם. כל עוד לא חיסלת ופיזרת את אירגון החמאס לא מדובר בהרתעה אלא בהפוגה מוסכמת. מה שנשאר לראות זה האם ממשלת ישראל וצה''ל הבינו זאת סופסוף. אם הם עדיין חושבים שאיזושהי מידה של ''אסון הומניטרי'', ''דאחייה'', ''תקופת האבן'' וכל דברי ההבל הבבוניסטים תחליף את הצורך להגיע אל המשרדים שמתחת לשיפא, אז הם לא למדו כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המונח "הרתעה" אכן סובל משימוש יתר עד כדי הזניה, ולעיתים קרובות כקלף ג'וקר שמשמש להצדיק כל עוולה שעולה בדעתו של מישהו. החשדנות כלפי הטרמינולוגיה מוצדקת ביותר. בבסיסו, אבל, הוא הגיוני ופשוט. ראשית לא מדובר בעניין אישי. הרתעה לא אמורה "להפחיד" טרוריסטים או לוחמים (זו כמובן משאלת לב ריקה). מדובר בעניין אסטרטגי. תחת הנחת העבודה לפיה הצד השני רציונאלי לפחות במידה מסויימת (וזה תמיד נכון בכל מקרה בו היריב מאתגר), "הרתעה" היא שם הקוד לטיפוח מצב עניינים המשנה את חישובי העלות\תועלת של היריב בנוגע לפעולות או מדיניות אותן מעוניינים למנוע, על ידי ניפוח צד "העלות". במקרה הנוכחי, הנה למשל שרשור סמי-מעניין בטוויטר על פעולת החמאס אתמול לאור הדילמה האסטרטגית הוותיקה של (חלק) מהעולם הערבי בין מאבק אלים בישראל לבין שיתוף פעולה כלכלי, ולאסטרטגיית ההתקרבנות הפלסטינית. בשורה התחתונה, התזה היא שאתמול החמאס ערך שבירת פרדיגמה כ-hail mary שמטרתה החייאת רעיון המאבק האלים בישראל, והפעולה הייתה הוכחת ייתכנות של פגיעה אלימה נרחבת ויציאה ממנה ללא פגע (וזו דרשה הגדרתית סטייה מהנארטיב שמציג את הפלסטינים כקורבנות). אם יש ממש בניתוח1, ויש סיכון ממשי לכך שהשלכות האירוע בטווח הרחוק והבינוני תהיינה חישוב מחדש מצד מדינות ערב, ופנייה למסלול של אלימות ישירה נגד ישראל על חשבון המגמות של התקרבות דיפלומטית וכלכלית - אז כניסה במלוא העוצמה לרצועת עזה ופירוק מוחלט של החמאס במטרה להוציא את העוקץ מהוכחת ההיתכנות הנ"ל הן אינטרס ישראלי חזק. גם במחיר אבדות קשות ואולי אפילו מלחמה אזורית מלאה. למען הסר ספק, אין לי מושג מה נכון לעשות עכשיו, ואני לא מצדד בשום רעיון קונקרטי. אבל אני כן משוכנע שעוד לפני חישובים אסטרטגיים כאלה או אחרים, ישראל חייבת להבטיח ככל יכולתה שאירועים כמו אתמול לא יקרו ולא יעמדו על הפרק, לא בדרום ולא בצפון. היא חייבת זאת לאזרחיה. וישראל אמנם לא כל יכולה, אבל יש הרבה שבאפשרותה לעשות - וזו מטרה ששווה לשלם עבורה גם מחיר גבוה. ברמה האישית, אני מזועזע לחלוטין. יש לי חברים, מכרים ומשפחה באזור2, ואני מתקשה לחשוב בצלילות על המצב. 1 אין לי כלים לתת לו ציון, ואין לי אף שביב תקווה שאנשים שבידיהם הכלים נמצאים כרגע בסביבת מקבלי ההחלטות. 2 כולם, ככל הנראה, בריאים ושלמים - לפחות גופנית. אבל לכולם יש שם חברים ומשפחה מתים ונעדרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן לי לנסות ניתוח מסויים. ברמה האסטרטגית אין לישראל אופציות מפני שמטורפי הגבעות הגבעות אוחזים בהגה השלטון והם לא יאפשרו התנהגות רציונלית. לכן ישראל בהכרח בוחרת בהתנהגות טקטית. יתר על כן, הברירה הטקטית היא גם די ברורה. לישראל יש ברירה בין האופציה של הגדה לאופציה של הרצועה. אופציות אחרות פחות רלאבנטיות מפני שאין להן נושא (פרוטגוניסט). עד לפני רגע היה שיווי משקל די פאקקט. בגלל הבחירה של ממשלת ישראל בחאמס מול האוטונומיה, היה נראה שהאוטונומיה מתפרקת והגדה הופכת לרצועה שנייה. לפתע בגלל ההימור האירציונלי של החמאס נפתחה אופציה להפוך את הגלגל. המחיר של הפלת החאמאס לפתע נראה סביר לישראל ואז יש סיכוי להפוך את הרצועה לאוטונומיה מס' 2 ובו בזמן גם להציל את האוטונומיה מס' 1. זה בכלל לא בטוח שכך יתפתחו הדברים, אבל המהלך של מיטוט החמאס נראה לבטח מהלך טקטי מועדף. איזי חושש שישראל תנסה למוטט את החמאס אבל תיכשל. היא תגלה שהמחיר גדול משחשבה ותנטוש את המהלך כך שמצב הסיום יהיה גרוע עוד יותר עבורה ממצב הפתיחה. ככל שאני חושב על כך, זה נראה לי יותר ויותר סביר. השאלה אם ישראל תצליח להשלים את המהלך עד סופו נראית תלוייה מאד בהתפתחות האקראית של הארועים. די סביר שמה שיקרה הוא שישראל תחליט לקרוא למצב מסויים "מיטוט של החמאס" אף על פי שאינו כזה. כך שכפי שאיזי כתב כל הקרבנות יוקרבו רק כדי לחזור למצב קרוב למצב הפתיחה. יתר עח כן, כפי שהמצב נראה כעת, הכל הולך למערכה רב חזיתית וישראל תאלץ חבחור בהישג מקומי כלשהו כדי להכריז על "ניצחון" שלא יהיה אלא חזרה לסטאטוס קוו רע מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבסיסו הוא הגיוני ופשוט, אבל השאלה היא אם הוא עובד, מתי הוא עובד ומתי הוא לא עובד. ברור, לדעתי, שהוא לא עובד בו הצד השני לא רציונלי או כשלצד השני אין ברירה. הרי יש סיבה שאף ישראלי לא שמע על הטבח ביום שבת וחשב לעצמו: אני מורתע, בו ניתן להם את מה שהם רוצים. באופן דומה, כשנתניהו אומר לעזתים: "תושבי עזה, צאו משם עכשיו" אני חושב שכל אחד צריך לשאול את עצמו: "מה הוא מעשן? תצאו לאן?". על פניו החמאס אמור היה להיות מורתע מראש, הוא יודע שלישראל יש צבא מודרני עם מטוסים, טנקים ותומ"תים, והוא יודע שלישראל אין בעיות להשתמש בצבא הזה על מנת לתקוף את עזה על אזרחיה, איזה מידע חדש תתן להם שלא היה ידוע להם קודם? (נראה לי שכשאנשים אומרים "הרתעה" בהקשר הזה הם מתכוונים לאסטרטגית "בעל הבית השתגע" (או איך שלא קוראים לזה). ז"א, לגרום לחמאס להאמין שבצד השני אין שחקן רציונלי. ולא למה שאתה מתכוון אליו) (לא שלי יש מושג מה נכון לעשות עכשיו, אבל יש לי ספק גדול מאוד אם זה משנה. נכון או לא נכון, לממשלת ישראל אין יותר מידי ברירות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''החמאס אמור היה להיות מורתע מראש...'' לפי התזה הנ''ל הוא לא מוטרד מהפגזות, הרוגים או כניסה קרקעית זמנית, אלא רק ממיטוט מוחלט של הארגון. הוא העריך שזה לא יקרה (אולי בצדק, נראה) ולכן לא היה מורתע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל מקרה, חשובה יותר ההרתעה של ישויות אחרות (לא החמאס) שעלולות להשתכנע לאור היחס בין הנזק לישראל והתגובה הישראלית (אם זו לא תיהיה מספיק מכאיבה) שבעצם בכל זאת יש בסיס לרעיון של עימות כוחני עם ישראל, ואולי לאמץ שוב את המדיניות הזו. בקיצור, ''קיר הברזל'' וגו' עם כל השינויים הנדרשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, ישויות רציונליות יבדקו את היחס בין העלות לתועלת ולא את היחס בין הנזק לכאב. בגלל שנראה לי ברור שהעלות של תקיפה של ישראל תעלה על התועלת מתקיפה כזאת, די ברור לי מראש אנחנו לא מדברים על ישויות רציונליות. הישויות האלה לא הורתעו מכל הפעמים האחרות שהיו אמורות להרתיע אותן, אני לא רואה סיבה להאמין שהן יורתעו מעוד טבח המוני. נשאל את זה אחרת, יש תוצאה עתידית שתגרום לך להגיד: "הרתעה לא עובדת"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ברור שהעלות של תקיפה של ישראל תעלה על התועלת"? למה? אם התועלת בהצלחת התקיפה היא התנעת שינוי אסטרטגי עמוק בקרב מדינות ערב, כך שיחזרו לטפח עוינות גלויה ומעשית כלפי ישראל במקום התקרבות דיפלומטית ושת"פ כלכלי, מה שלהערכתך יוביל בסוף לסילוק היישות הציונית מהמזרח התיכון, והמחיר הוא כמה עשרות אלפי הרוגים וכמיליארד דולר, נניח, זו עשויה להראות לך עסקה מאד משתלמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב ש''סילוק היישות הציונית מהמזרח התיכון'' היא מטרה בפני עצמה שישות רציונלית יכולה לשאוף אליה, היא אולי אמצעי אבל העלות שלו (בלי קשר לעלות של מימושו, רק העלות של קיומו) נראית לי לא סבירה יחסית לכל מטרה רציונלית שאני מסוגל לחשוב עליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת מוציא את העוקץ מהמושג הרתעה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה בנוגע לחישובים הרציונליים של החמאס: נראה לי סביר למדי שהצליח לו הרבה יותר ממה שקברניטיו ציפו (ואולי יותר ממה שהם רצו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי את התאוריה הזו, וייתכן שהיא נכונה. עם זאת, ההיקף והפרטים הידועים (סד"כ של כ-2000 איש, דרך הים, היבשה, והאוויר, תכננו את האירוע לפרטים, תזמנו את האירוע, פתחו בנטרול עמדות התצפית וכיבוש המפקדה וכו') מוכיחים שהיה שם תכנון גרנדיוזי. גם הביצוע בשטח, של רציחות ברוטליות במיוחד ללא אבחנה, וחטיפה מסיבית של זקנים, נשים ונטף חזרה לרצועה - מן הסתם היה מכוון ולא אי הבנה קטנה. אז אולי הם הצליחו יותר מהצפוי, אבל הם בברור התכוונו ללכת על משהו גדול, מכאיב וגרפי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהצד השני: "ממה שאנחנו מבינים, התוכנית הייתה גדולה עוד יותר, וכללה משלוח חוליות מחבלים למרכז". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא יודע אם זה אמור לעודד אותי, או להכניס אותי לחרדות עוד יותר עמוקות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד: עם מנות דם, שקי מזון וארסנל נשק חטיבתי: חמאס תכנן להגיע עד קריית גת, ולהילחם חודש בישראל. נראה שלאור התכניות של החמאס, האירוע לא היה הצלחה מפתיעה, אלא בכלל כשלון מהדהד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא חשבתי שמנות דם זה משהו שלוחמים בשטח (אפילו חובשים) יכולים לעבוד איתו.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאוד. בשטח משתמשים בנוזלים איזוטונים - בדר"כ תמיסת סיליין (תמיסת מלח [ויקיפדיה] או תמיסת הרטמן [ויקיפדיה]), או ב- מנות פלזמה משומרות בהקפאה. ביחידות מסויימות אפשר לתת מנות דם שנשאבות במקום - נניח שני לוחמים עם סוג דם B הם הTransfusion Buddy אחד של השני. מנת דם רגילה מלאה זקוקה לקירור, ויש מקומות שיכולים לספק מקרר (נניח, מסוקי חילוץ), בתי חולים שדה וכיו"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידושים והמצאות: עכשיו יש מנות דם כבר בנגמ"שים: > אביסרה מצביע על צידנית בד פשוטה, מהסוג שמקבלים כמוצר פרסומי כשקונים מארזי שוקו. "יש פה כמה מנות דם, דם אמיתי, שאנחנו מחזיקים אצלנו" [בנגמ"ש]. עד היום עשה צה"ל שימוש בפלזמות, שהן מנות דם מיובש ואותן מערבבים בנוזל בעת הצורך כדי לתת מענה זמני עד להגעת הפצועים לבית החולים. "אנחנו נותנים לפצועים מנות כבר בעת הפינוי. זה ממש מציל את החיים של הלוחמים. הם מגיעים לבית החולים אחרי שכבר קיבלו בשטח את מה שהיו אמורים לקבל בטיפול נמרץ. יש לנו גם יכולת לבצע ניתוחים מורכבים בשטח ובדרך לבית החולים. זו מהפכה ברפואה הצבאית". (קישור https://www.haaretz.co.il/news/politics/2023-11-16/ty... הארץ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(יש לציין שזה נגמ''ש חילוץ, כך שזה לגמרי מתיישב עם מה שכתבת, יהונתן.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול לעבור על ההודעה הזאת בלי להעתיק הנה בדיחה שקראתי אתמול, ואיתכם הסליחה. A priest, a minister and a rabbit go to a blood bank.
The person in charge asks them their blood types The rabbit says “I’m pretty sure I’m a Type O” |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד, אני עדיין בתהייה מתמשכת לגבי ההבדלים בין priest, minister, pastor, reverend וחבריהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני עדיין מתקשה להבחין בין רבי לעקיבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אחד מהם הוא שם של סרט ערפדים רק בלייד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצחיק אותי. וכבונוס, הבדיחה נמנעת מלחצות את הגבולות שקבע החכם מכל אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגענו לשלב בו ג'פטפטן כבר יכול לנהל את הארוארד. עם שאלת התרנגולת, אם זה מעניין מישהו מלבדי, הוא עדיין לא מסוגל להתמודד בהצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי היה מאמין שאת מבחן טיורינג הגדול יחליף מבחן Chicken. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה-הה! אני כבר מספר בדיחה על מדיטציה טרנסדנטלית שחוויתי אצל השיננית מזה כעשור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא! בדקתי עכשיו בג׳פטו וזה אכן התשובות שהוא נותן. סיכום נאה לריקבון שאחז במחנה שפעם כינה את עצמו ליברלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, בסה"כ הג'פטפוט לומד מתגובות של אנשים אמיתיים שבבסיס הנתונים שלו. אולי גם הוא חושש מתגובתם של המאמינים הרלוונטיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, וזה מציף בדיוק את הבעיה: OpenAI הולכת ומשתלטת על האוירה התרבותית, לפחות במערב, בלי שמישהו נתן לה רישיון ובלי שום פיקוח. כאילו מה שהרשתות החברתיות מפייס ועד טיקטוק עושות לחברה לא מספיק, עכשיו גם ג'פטו, שכוחו גדול מהן בהרבה, מצטרף לחגיגה. אין לי שום רעיון איך להתמודד עם הבעיה, וגם בעיית ה- deep fake שבעתיד הקרוב תאיין את מה שעוד נשאר מאמינות הידיעות החדשותיות, היא בעיה עצומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תתנו לגשמים להטעות אתכם, הסנוניות מתרבות והולכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה מאוד לא סביר שזאת תוצאה של לימוד או אינטראקציה עם משתמשים. מאוד סביר להניח שהתוצאה הזאת קשורה לחוקים שהוכנסו באופן ידני על ידי אנשי OpenAI כדי להמנע מתוצאות ״לא רצויות״ עם פוטנציאל ליצירת טריגרינג ויראלי1 ו-PR לא נעים לחברה. _________________ 1 ל״תראו מה chatgpt אמר על מוסלמים״ יש פוטנציאל ויראליות הרבה יותר חזק מ״תראו איך ג׳פטו יצא פוליטיקלי קורקט״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש"ז דובר על כך שה- reinforced learning פגע באיכות של חלק מתגובותיו של ג'פטו. קשה לי להאמין שמישהו ינסח ביודעין חוק שמתייחס לאיסלם באופן שונה מלדתות אחרות, אלא אם אותו מישהו חי בטהרן. לאפליה כזאת הרבה יותר קל להסתנן בחשאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה נראה לגמרי טירביאלי שכן הכניסו, לחלוטין ביודעין וכוונה תחילה, חוק שמתייחס ספציפית לאיסלאם. לא צריך לחיות בטהרן כדי לחשוב בצורה הזאת. מספיק לגור בקליפורניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשאני אומר חוק, אני לא מתכוון לכתיבת שורת קוד עם "if" שמחפש משהו בטקסט. בטוח יש איפשהו קונפיגורציה עם רשימה של נושאים/מושגים רגישים ומשקלות עם פרמטרים כאלו או אחרים. אני די בטוח שחברות מסחריות (כמו openai) מבצעות גם כיול ידני של המוצר, מעבר לתהליכי הלמידה והפידבק של משתמשים. מערכות שמתבססות רק על למידה אוטומטית + פידבק משתמשים מתחרפנות מהמפגש עם המשתמשים מאוד מאוד מהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משוכנע שזה רקוב. הרבה מפוליטיקת הזהויות הוא מופרך, אבל המחשבה שיש protected groups, ובפרט שלא בהכרח יש סימטריה בין דתות מבחינת עלבונות, יש בה משהו. (תחשוב, באנלוגיה, על התחייסויות מיניות לגברים לעומת נשים.) אני לא יודע לשפוט עם הדוגמה הסצפיפית הזו מוצדקת, כי אין לי מספיק קונטקסט תרבותי, אבל אני יכול לדמיין שכן. מבחן אפשרי להאם זה פיצ'ר מוצדק או לא הוא, האם באמת ג'י יכול למצוא או להמציא בדיחה על מוסלמים שתישמע - באוזניים אנושיות!1 - lighthearted כמו שנשמעו שלוש הבדיחות האחרות. 1 מה שכמובן מעלה את השאלה האוזניים של <מודגש איזה אנוש. אז הבה נאמר משהו כמו "האדם הסביר פלוס מינוס שתי סטיות תקן". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים איתך במישור הערכי1, אבל האמת שזה לא ממש משנה משום שעם קצת יצירתיות בהרכבת ה-Prompts, בד״כ אפשר לעקוף את ה״הגנות״ המלאכותיות שהוספו באופן ידני למוצר. ג׳פטו מנסה להתעקש, אבל אם תשכנע אותו שאתה לא חורש רעה כלפי המוסלמים המסכנים, אפשר להוציא ממנו בדיחות ונילה על מוסלמים. אז אפילו במישור הפרקטי / א-מוסרי, ההגנות הללו נראות כמו פיצ׳ר שמומש בצורה עצלנית (למה לעבוד קשה על לחנך ולהכווין את הבינה המלאכותית אם אפשר לשים משהו שהוא חסימה מלאכותית ו״השתקה״?). אבל ככה זה בד״כ פוליטיקלי קורקטנס מהסוג האגרסיבי - מעדיפים להשתיק/לחסום/להחרים/לדרוש מרחב בטוח *מ*מילים, *מ*רעיונות ו*מ*האפשרות לטעות, במקום מתן האפשרות לניואנסים ומתן מרחב בטוח *ל*מילים, *ל*רעיונות ו*ל*אפשרות למעוד בלשוננו/לטעות. בדיחות ונילה על מוסלמים של ג׳פטו: Why did the Muslim chef always have the best dishes? לא מצחיק, אבל זה עקבי עם בדיחות הונילה על הדתות האחרות.!Because he knew how to spice things up with a little extra iman Why did the Muslim astronaut bring a prayer rug to space? Because even in zero gravity, it's important to stay grounded in faith! Why did the computer go to the mosque? Because it had too many bytes and needed some extra halal-ware! לכן הקריטריון שאתה מציע2, נראה לי שהוא היתממות. לראיה: אם נבקש ציור של דמויות היסטוריות של תרבויות או דתות שונות מ-Midjourney, נוכל לקבל מגוון גדול של סגנונות ועם יכולת להכווין לתוצאות מעליבות מאוד, מאוד לא מחמיאות ואפילו להרחיק לכת אל לערבב ציור לא מחמיא על ישו או יהוה עם הוספת מוטיבים מפחידים מסיפורי האימה של HP Lovecraft. אם תבקש תמונה, אפילו מאוד מחמיאה, של מוחמד, הבקשה תחסם אוטומטית. החשש הוא לא שיציירו את מוחמד באופן בלתי מחמיא (הרי ברור שלמכונה לא תהיה שום בעיה לספק תמונה מאוד חיובית ומחמיאה). החשש הוא מהפרה של הדרישה הבלתי מתפשרת ״אסור לצייר את מוחמד, נקודה, סימן קריאה! חילול הקודש!״. הכניעה לזה של המערב, זה הרבה מעבר לקצת נכונות פוליטית או דאגה לרגשותיו של הזולת - זה ריקבון מוסרי שנובע מכניעה לאיומים באלימות וחשש מתקריות שרלי הבדו3. זה שעוטפים את הפחד מגילויי אלימות בדאגה מזויפת לזולת זה רציונליזציה ולא מה שבאמת קורה. גם נוצרים ויהודים יודעים להעלב. האמת העצובה (הריקבון המוסרי) היא שהשאלה שקובעת את המותר והאסור, בעניינים אלו, היא השאלה על איך הם נעלבים ולא ממה הם נעלבים או עד כמה. _________________ 1 בלי קשר למוסלמים. לדעתי, גם אין שום סיבה להיות זהיר יותר בהומור לגבי בדיחות מיניות על נשים לעומת על גברים. 2 האם באמת ג'י יכול למצוא או להמציא בדיחה על מוסלמים שתישמע - באוזניים אנושיות! - lighthearted. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי, אם כך, לצוות את הכלים המשוריינים בהתאם לסוג הדם של הלוחמים. ערבות הדדית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך שמים בהם סוג דם o+, אולם אולי לאחרונה, עם הצטרפות נשים לכוחות הלוחמים, עברו ל o-. להבדיל מטעות בסוג דם שיכולה להוביל למוות, עירוי של rh+ לאדם עם rh- מסוכן פחות ובעיקר מסכן הריונות עתידיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סקרן לדעת - מאין משיגים כל כך הרבה דם מהסוגים הנ״ל? לכאורה לפחות, אם התפלגות תורמי הדם שווה להתפלגותם באוכלוסיה - ומכאן להתפלגותם בקרב הנזקקים לתרומות הדם, הרי שאין מנות עודפות לאנשי ה A/B/AB. (והמינוס פלוס רק מחדד את השאלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הסברים: 1. התפלגות תורמי הדם אינה באמת שווה להתפלגות האוכלוסיה - מי שיש לו סוג "מבוקש" מקבל תזכורות חוזרות ונשנות, ושמעתי על "מועדון" שכזה של בעלי סוג דם O-. למעשה אם יש מחסור בסוג מסויים בנק הדם בישראל שולח SMSים לבעלי אותו סוג דם ומדרבן אותם להגיע ולתרום. 2. לשמחתנו סוג-דם O הוא הנפוץ ביותר, עם 35-40% לבעלי סוג-דם O+ ו 7-13% לבעלי סוג-דם O-. בצד הקיצוני השני יש AB- עם 1% מהאוכלוסיה. 3. ברוב המקרים בפועל, אדם מקבל מנת-דם שמתאימה לו (מנת דם שעברה "בדיקה לסוג והצלבה"); בדר"כ יש מספיק זמן לבדוק ולהתאים את המנה - ורק בעת טראומה מורכבת ופתאומית (כמו תאונת דרכים, פיגוע, פציעת קרב קשה וכו') צריך להשתמש במנה מתורם אוניברסלי. 4. גם כשיש טראומה מורכבת ופתאומית וצריך לתת סוג דם O - לרוב מדובר בגברים, והם יכולים לקבל סוג דם O+ שכאמור הוא הסוג הנפוץ באוכלוסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סקפטי בקשר למה שמגיע כרגע מצה"ל, שיש לו סיבות טובות להגזים בעניין. אבל אם הם באמת חשבו שייקח חודש שלם להחזיר את השליטה על השטח הריבוני של ישראל, אחת מהשתיים: או שהם שוגים בהערכת צה"ל אפילו יותר ממה שצה"ל שגה בהערכה שלהם, או שהמבצע היה אמור לכלול את החיזבאללה שהבריז להם מסיבה כלשהי (אולי גם להם יש איזה ג'ינג'י שנסע עם המפתחות לדמשק או משהו). ובשולי הדברים: הייתי מצפה שהתוכנית שלהם תכלול הרבה יותר תפיסות של בני ערובה בשטח ישראל, כי כל ארוע כזה גוזל המון כוחות, זמן ואנרגיה וגם זוכה להרבה פרסום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חושב כך. הם בטח הניחו שגם אם רק אחוז קטן מהמטרות יושג הם יצליחו לחטוף כמה חיילים ואזרחים, ולא ציפו ל-500% הצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב כך. אני חושב שהם (חמאסניקים/אנשי איסלם פונדומטליסטי) ואנחנו לא חושבים באותו האופן, לא קוראים את המציאות באותו האופן ולא עושים חישובי עלות/תועלת באותו האופן. האם לא יותר פשוט ההסבר שהם חושבים אחרת מאיתנו מאשר כל פעם מחדש לטעון שהם כן רציונליים אבל שוב טעו בחישובים? חשיבה רציונלית זה היוצא דופן בקרב בני אדם ולא ברירת המחדל (אפילו אנשים יחסית רציונליים לא מתנהלים כל הזמן או אפילו רוב הזמן על פי דפוסי חשיבה רציונליים). הניסיון ליחס חשיבה רציונלית/תועלתנית לאנשים האלה הוא קצת מוזר ו/או חסר בסיס. נשמע לי כמו הבעיה שתארתי באייל בעבר בו האדם הרציונלי לא מצליח לסמלץ בהצלחה את צורת החשיבה של אנשים בלתי סבירים ולכן לא כל כך טוב (כאשר הוא באופן לא רציונלי מניח שכולם רציונליים) בלנבא או להסביר התנהגות שלא עונה על דפוסי החשיבה וההתנהגות אליהן הוא מורגל. אהיה יותר קונקרטי עם דוגמה: אנחנו בד״כ מתיחסים בחישובי עלות/תועלת לגבי פעולה מסוימת על ידי בחינת התוצאות בטווח זמנים מוגדר כלשהו (כדי שיהיה מרכיב אמפירי *כלשהו* במדידת תוצאות). בין אם זה בתוצאה המידית של המעשה ובין אם זה בתוצאה לטווח יותר ארוך. לדעתי1 אנשי החמאס לא חושבים בצורה הזאת וה״תועלת״ של המעשה לא נמדדת רק (או אפילו בעיקר) בתוצאות המידיות של המעשה. גם אם משהו נראה כמו כישלון קולוסאלי, עדיין אפשר להתיחס אליו (כמו חברי כת שמשהו במציאות מנוגד לאמונתם) כאל ניצחון. את הניצחון הם יכולים למדוד רק על פי כוונה, גרנדיוזיות המעשה, הקתרזיס הדתי ו״טוהר״ המעשה ולא רק או בעיקר על פי התוצאות הנמדדות שלו. חלק נכבד מאמנת החמאס בנויה על יסודות אמוניים / מטאפיזיים שחורגים מהגדרת הישגים בחלל ובזמן. רצח יהודים לא מבוצע רק או אפילו בעיקר לשם גריפת רווח פוליטי, שינוי מעמד בזירה הבינלאומית או אפילו הצלחה בהשגת הרתעה. לעבודת ה״קודש״ שלהם יש מרכיב שנעשה כ״עבודה לשמה״ בלי קשר לתוצאה שניתן למדוד באופן אמפירי. הכלי בו הם משתמשים לשם כך הוא הסַבְּר ("סבלנות, אורך רוח והתמדה"). את היכולת למדוד את הצלחת המעשים אפשר לדחות אל קיום ההבטחה לאוטופיה העתידית. אם לתרגם לשפה שלנו: עד בוא המשיח. כשהחמאס יוצא לפעולה גרנדיוזית שכזו: 1) אם הפעולות נכשלות (מנקודת המבט שלנו) - מבחינתם הם הצליחו. הרוויחו שאהידים. 2) אם הפעולות נכשלות חלקית ומצליחות חלקית - מבחינתם הם הצליחו. הרוויחו גם שאהידים וגם יאהוד מתים. 3) אם הפעולות שלהם הן הצלחה קולוסאלית מבחינת ההרס והחורבן - מבחינתם הם הצליחו, גם אם זה מוביל אל מכה אנושה לאירגון. על פי אמונתם, ההרס והחורבן בצד שלהם זה חלק מהמשחק האמוני ולא סימן לכישלון. באותה מידה שאתם טוענים שהם הצליחו פחות משהם ציפו, אפשר לטעון את ההיפך ושהם הצליחו פחות משציפו (נתפס עוד המון אמל״ח ברשותם שהם תכננו אבל לא הספיקו להשתמש בו). או בקיצור: אני טוען ש(אולי) אצל חמסניק כמו אצל חמסניק - העיקר הכוונה. ___________________ 1 המבוססת על אינטואיציה לגבי התנהגותם בעבר ועל פי מה שקראתי באמנת החמאס ומה שכתוב בה. מן הסתם אין לי שום ידע מחקרי או יכולת להוכיח זאת. לכן אין לי שום דרך לטעון את הטענות הללו בביטחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החמאס בנוי מאנשים שונים, חלקם רציונלים חלקם לא, חלק מהרציונלים שבהם מונעים מרציונליזציה פונדומטליסטית וחלקם מאינטרסים רגילים (כח, כסף, כבוד...). לפי שלומי אלדר, אם אני מבין אותו נכון, המטרה שלהם היתה לחטוף הרבה אזרחים על מנת לפתוח במשא ומתן לשחרור האסירים שלהם, הם לא ציפו שיקח לצה"ל כל כך הרבה זמן להגיב (מן הסתם לא כל החיילים שלהם היו שותפים לתוכנית הזאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. כל אחד מהם הוא מיוחד ובעל עולם פנימי המיוחד רק לו. כמו פתיתי שלג. אבל עד שנצליח לארגן מבחני אישיות ומבחנים פסיכוטכניים לחברי האירגון כאינדיבידואלים, נראה לי שהרבה יותר סביר להתיחס אל מה שהאירגון מצהיר כקולקטיב ומה שהאירגון עושה כקולקטיב. ההצהרות שלהם והמעשים שלהם מדברים בעד עצמם. לדעתי, שלומי אלדר טועה (אם אתה מבין אותו נכון). שום אירגון רציונלי ששם כמטרת העל שלו את החטיפות וניהול משא ומתן על חטופים בעד שחרור אסירים, לא היה מבצע את הפשיטה הדעאשית הזו כפי שהיא בוצעה. ההנחה שזה מה שהם התכוונו אליו והתפלק להם 500% ממה שהם תכננו זאת הנחה שהבסיס שלה הוא לא משהו שאפשר לראות בעולם, אלא משאלות לב של אנשים שמאמינים באמונה שלמה (לא יודע למה) שכל האנשים, החברות והתרבויות תמיד שוקלות מעשים באופן רציונלי ותועלתני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל ארגון שלא פועל על פי דעת יחיד יראה כלא רציונלי אם תבדוק מה הארגון עושה ו/או מצהיר. השיטה שלך ונראית כמו ציור המטרה מסביב לחץ. גם ישראל היא ארגון לא רציונלי, גם ארה"ב, גם הכנסייה הקתולית, גם אמנסטי וגם הקו קלאן קלאס. תנסה לחזור שבועיים אחורה, אם מישהו היה מפרט לך את התוכנית של החמאס ושואל אותך כמה אזרחים היא תצליח להרוג, האם היית נותן מספר גבוה מ-200? גבוה מ-500? (אגב, זה שהתחלנו לקרוא להם דעאש זאת פעולה לא רציונלית בפני עצמה). אני לא מכיר אף אחד שחושב שכל האנשים, חברות והתרבויות תמיד שוקלות מעשים באופן רציונלי. אני בטוח שאני לא, להפך, לפי כל מדד של המושג רציונלי שאני מכיר, אני משוכנע שכל התרבויות והחברות לא פועלות באופן רציונלי, ולמיטב הבנתי רוב האנשים (ללא ספק, כולל אותי) פועלים באופן רציונלי רק חלק מהזמן, זה איש קש. (עוד אגב, רציונלי ותועלתני זה לא אותו הדבר - רציונלי יכול לפעול באופן לא תועלתני ותועלתן יכול לפעול באופן לא רציונלי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי איפה האיש קש. לא טענתי בשום מקום שישראל (בניגוד לחמאס) היא ארגון כן רציונלי. נראה לי שאתה זה שמאשקש. מה שכתבתי הוא אי הסכמה עם מה שנראה לירדן ולשכ״ג למעלה סביר - שאירגון החמאס לא באמת התכוון עד כדי כך להצליח וזה מסביר את הדיסונאנס בכך שנראה לנו שהם פעלו באופן שנראה שמזיק למטרותיהם. על כך עניתי ש: 1) אנחנו לא מנתחים נכונה את המטרות שלהם ולכן הצורך להסביר את הדיסונאנס הוא טעות (כי אין דיסונאנס). 2) אנחנו מיחסים להם צורות חשיבה תועלתניות שדומות לאופן בו אנחנו מחשבים חישובי עלות/תועלת ושאין שום סיבה לעשות זאת (ויש סיבות לעשות את ההיפך - מה שהם אומרים, מה שהם מצהירים, דרך הפעולות שלהם בעבר, האידיאולוגיה שלהם ומה שאנחנו יודעים על ההיסטוריה של האירגון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש הקש הוא במשפט: "אנשים שמאמינים באמונה שלמה (לא יודע למה) שכל האנשים, החברות והתרבויות תמיד שוקלות מעשים באופן רציונלי ותועלתני." - כמו שהסברתי, אני לא חושב שיש אנשים כאלה, זה אנשי קש שקל להמציא ולהתווכח איתם. הטענה שאירגון החמאס לא באמת התכוון עד כדי כך להצליח נשמעת לי הגיונית, לא (רק) על בסיס הנחת רציונליות. נסה לענות לשאלה שלי ("תנסה לחזור שבועיים אחורה...") בכנות. אתה באמת חושב שהיה לחמאס בסיס להניח שהפעולה שלו תצליח כל כך? הדיסונאנס, לפחות אצלי, הוא הרבה פחות קשור להנחות שיש (או היו) לי על החמאס והרבה יותר קשור להנחות שהיו לי (ואין יותר - וממש לא ברור לי איך היו לא כאלה) על צה"ל. ולטענות שלך עניתי: 1) זה לא ש"אנחנו לא מנתחים נכונה את המטרות שלהם" אלא שאנחנו מנסים לנתח משהו שלא קיים. אין לחמאס "מטרות", יש לחברים בהנהגת החמאס מטרות. חברים שונים, מטרות שונות, לנסות לנתח את זה בגוש אחד זה פשוט לא סביר. בדיוק כמו שאין לישראל מטרות, וכל מי שינסה לנתח את המטרות של ישראל יטעה. 2) לפי מה שהם אומרים ואמרו, לפי מה שהם עושים ועשו, בהחלט יש לנו סיבות ליחס לחלקם צורת חשיבה רציונלית (ששוב, היא לא בהכרח שיטת חשיבה תועלתנית, חישובי עלות תועלת היא רק צורה אחת של שיטת חשיבה רציונלית) חלק מהזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, אז אני חוזר בי מהמשפט הזה ומתנצל. אם כולנו מסכימים שיכול להיות מצב שאירגון יכול להתנהל בצורה בה הוא מציב לעצמו (ואנשיו) מטרות, מצליח במטרותיו בכוונה תחילה (ולא בטעות) ובכל זאת הדבר מוביל לפגיעה (אפילו צפויה) במעמד האירגון (בלי שנהיה חייבים להניח ש״משהו פה לא מסתדר״), אז כולנו מסכימים בעניין זה והתפרצתי לדלת פתוחה. אפשר להמשיך להתרכז באי ההסכמה של מה נראה יותר סביר - שהם הצליחו מעבר למה שהם ציפו ורצו או לא (ותסכים איתי שיהיה קשה להכריע בסוגיה כי ״נראה לי סביר ש...״, כשמתבססים בעיקר על התרשמויות ואינטואיציות, זה משהו שלא קל להכריע לגביו. בסופו של יום כולנו רק זורקי היפותזות לא ממש מבוססות עם מקלדת וגישה לאינטרנט ולא יותר מכך). ״אתה באמת חושב שהיה לחמאס בסיס להניח שהפעולה שלו תצליח כל כך?״ במילה אחת: כן. בשתי מילים: בהחלט כן. זאת משום שבחמאס (על פי מה שאנחנו יודעים עכשיו ובדיעבד) ידעו כמה דברים על צה״ל, על חורי האבטחה, על הקלות של פריצת הגדר ועל קנה המידה של תוכנית החמאס, שאני, אתה ואפילו צה״ל לא ידעו. עם הידע שהיה להם (ולא לנו) לא נראה לי סביר שהם הופתעו שהם גם הצליחו (ובאיזה קנה מידה הם הצליחו). אבל השאלה הזו מפספסת מרכיב חשוב במה שקרה: מה שבעיקר מיוחד, חסר תקדים ומפתיע במה שקרה ביום שבת זה לא מידת ההצלחה בתוכנית שהחמאס ניסה להוציא אל הפועל. מה שבעיקר מיוחד, חסר תקדים ומפתיע במה שקרה ביום שבת זה קנה המידה, כמות המשתתפים, התכנון המדוקדק, המשאבים, כמויות האמל״ח, הקוארדינציה, המטרות, היכולת להשאיר את התוכנית בסוד והביצוע של הניסיון. זה דבר שיכול היה להפתיע רק צד אחד וזה הצד שלנו ולא שלהם. לגבי קיומו של הדיסונאנס שאתה מתאר (ההנחות שהיו לי ולך על צה״ל ועל האופן שהוא שומר על הגדר) אני כמובן שותף. למרות שאני כבר הרבה זמן מתלונן שגם הימין וגם השמאל מזמינים אסון בהשלמה (ואף משהו שהוא על גבול התמיכה) בשלטון החמאס בעזה ושהאינטואיציה שלי היא שזה יזמין משהו מאוד רע בעתיד, אני כמוך לא העלתי בדעתי את התסריט הספציפי הזה. אני רק לא חושב שזה שאנחנו הופתענו וזה שאנחנו למדנו דברים שלא ידענו קודם מעיד על כך שהם גם הופתעו או למדו משהו חדש בצד השני. נראה לי סביר שהדיסונאנס היה קיים רק בראש שלנו ולאו דווקא בראש שלהם (כלומר - בראש של הוגי התקיפה). שבת היא תוצאה של אירגון אחד שעשה את שיעורי הבית שלו לפני היציאה לפעולה, אידיאולוגיה חולנית מול אירגון שאנן שהיה לא מוכן ולא מודע בעליל לתוכניות או כוונות האויב. לגבי שני הסעיפים בהם אתה טוען שענית לטענות שלי: אני חושב שאוותר על לנהל ״פתיל סמיילי״ אינסופי הדן בשאלה הפילוסופית האם אפשר או אי אפשר לנהל דיון בו מדברים על מטרות של אירגון / קבוצה המונה יותר מאדם אחד. באותה מידה אפשר לנהל דיון פילוסופי על הטענה המקורית לה עניתי ושבכלל זה חסר משמעות להגיד שהנהגת החמאס ציפתה למשהו והופתעה מ-500% הצלחה. הרי מה זה בדיוק ״הנהגה״ ואיך אפשר ליחס לכל האנשים הללו את אותה הציפיה בדיוק כקולקטיב? אחד הופתע, אחד צפה שזה יהיה בדיוק כמו שהיה ומנהיג חמאס נוסף בכלל התאכזב שלא הגיעו ל-700%. לדעתי השפה הטבעית (פחות או יותר ותלוי הקשר) יכולה להכיל דיון על מטרות של אירגון או מדינה. זה תלוי הקשר ונראה לי שבהקשר של הפתיל כן אפשר לעשות זאת. אבל נראה לי שסביר להניח שלא נסכים על הנקודה הזאת. נראה לי שאפשר לחסוך בשטח איכסון בשרת האייל בעניין זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקונצ׳יק: *שבת היא תוצאה של אירגון אחד שעשה את שיעורי הבית שלו לפני היציאה לפעולה (ושל האידיאולוגיה החולנית שלו) מול אירגון שאנן שהיה לא מוכן, לא מודע בעליל לתוכניות האויב ושהיו לו קונספציות שגויות לגבי זה ״שארגון הטרור בעזה מורתע״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכנעת אותי שלא סביר שמתכנני הפעולה הופתעו מהצלחתה. מה שיכול לגרום להפתעות זה אלמנטים של מזל; ולא היה פה הרבה מזה. סביר ששיחק להם המזל פה ושם, אבל גם לנו (כמה כיתות כוננות שהצליחו להילחם, כמה יחידות צה"ל שהצליחו להגיע, יכולתם של חלק מתושבי הקיבוצים להחזיק את דלת הממ"ד); גם זה וגם זה, יחסית בקטנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. הנוח'בה הצליחו באופן יוצא מן הכלל לשתק את הפיקוד והשליטה של צה"ל (אוגדת עזה) למשך 12-18 שעות. לכן הם יכלו לפעול באופן די חופשי במשך שעות אלו. כיתות כוננות של מספר חד ספרתי של חמושים באקדח אינם יכולים לפעול נגד לוחמים מאומנים וחמושים במקלעים ומטולי רימונים ורקטות. הצלחת אנשי הנוח'בה היתה שונה ביישובים השונים. במקומות מסויימים הם נתקלו בהתנגדות קשה יותר ובמקומות אחרים הם לא היו תוקפניים מספיק ולא הצליחו לחדור לתוך היישוב אלא הסתפקו בירי לתוכו מבחוץ. לא תמיד המזל שחק לידיהם. למשל בשדרות, כמה עשרות לוחמי נוח'בה נתקלו בהתנגדות עיקשת של שוטרים שרתקו אותם לקרב על תחנת המשטרה. עיקר הנטבחים היו ביישובים סמוכים לגדר שם כיתת הכוננות הוכרעה במהירות ובמסיבת הסמים ליד רעים שם נראה שהאנדרלמוסיה והמוני החוגגים יצרו מצב שאנשי האבטחה לא ידעו כיצד לפעול. הצבת טנקים להגן על התכנסות המונים היא בעיניי אפיזודה שצריך להסביר איך קרתה. מצד אחד, לו היו מחבל או שניים, מה היה הטנק אמור לעשות? מצד שני, מול עשרות מחבלים חמושים בנשק חודר שיריון, הטנק הפך למטרה בעצמו. לכן אי אפשר לומר שהמזל לא לקח חלק עיקרי במהלך הפיגוע. מבחינת החמאס אין הבדל גדול בין 20 חטופים ל-150 חטופים. הטבח בהמוני אזרחים הרבה פחות חשוב מן הניצחון על חיילי הגדר והשבויים החיילים. לכן השאלה אינה כמה הופתעו מנהיגי החמאס מתוצאות הפיגוע, אלא מדוע לא הביאו בחשבון שהצלחה גדולה מדי עשוייה להביא לחיסול הארגון שלהם. התשובה לכך היא כנראה סכום של כמה תשובות שונות כמו האופי השהידי, מעטפת התמיכה של ציר הטרור והקונספציה שצה"ל לא יכנס לרצועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. אני מסכים לחלוטין וזה בעצם היה (או לפחות היה הניסיון של) הטיעון שלי. זה שהם לא הופתעו או לא הופתעו וצפו או לא צפו מראש להצליח בדיוק במידה בה הצליחו או במידה אחרת זה *לא* עיקר הטיעון שלי. 10% הצלחה, 50% הצלחה, 500% הצלחה או 1500% הצלחה - כל אלה היו נחשבים הצלחה מבחינתם והיו נחגגים כניצחון. הטיעון שלי הוא שמידת ההצלחה (50%, 80% או ה-500% שהשכ״ג וירדן הזכירו) ושיקולי עלות/תועלת מדינית או לאירגון זה בכלל לא האופי וצורת ההתנהלות של אירגונים עם אידיאולוגיות כמו זו של החמאס. רצח יהודים, הצגת הזוועות ולבצע כל מעשה שינציח את הסכסוך, זאת סיבה למסיבה ומטרה לשם שמיים בפני עצמה. השאהיד מצליח במשימתו תמיד ומדידת הצלחתו לא נמדדת בתוצאת המעשה (והשלכותיו) כמו שהיא נמדדת בניסיון, בתיאטרליות, בשוק הנוצר ובכוונת המעשה. אין תסריט בו החמאס משחרר 1000 מחבלים לפעולה, משיג 150% מהמטרות שהגדיר לעצמו האירגון ואז מתקשר לכוחותיו ״רגע חבר׳ה, לעצור, לא להגזים, כבר עמדנו במשימה״. יש אפשרות להרוג, לרצוח ולעלות לפייסבוק עוד 400 מזכרות? יאללה להמשיך. הם ימשיכו עם זה כמה שרק אפשר. מה יקרה אחר כך ומה יהיו תוצאות המעשים? זה משני. אללה אכבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, ואתה, וצה"ל לא ידענו על התוכנית הספציפית של החמאס, אבל ידענו על מספר הלוחמים של החמאס, על היכולת הטקטית שלהם, על האכזריות שלהם, על העיוורון האסטרטגי שלהם, על הארגון שלהם, על היכולת שלהם לשמור על סוד, כל זה לא היה אמור להפתיע אף אחד. אני לא רואה סיבה להניח שהחמאס ידע על חוסר היכולת של צה"ל הרבה יותר מאיתנו1 (ז"א, הוא ידע יותר, אבל לא הרבה יותר), ובטח שאני לא רואה סיבה שהחמאס יכול היה לנחש מראש שבשמחת תורה צה"ל יחליט להפנות את המשאבים שלו מעוטף הרצועה לגדה ושיקח למודיעין הישראלי כל כך הרבה זמן להבין את כל הרמזים שהיו לו. מכאן, המסקנה שלי היא שכן, הם הצליחו יותר ממה שהם ציפו לו, ומה שהם הצליחו די קרוב למקסימום שהם יכלו לצפות לו. כ"שמאלן" אני לא רואה את עצמי שמי שהזמין את האסון הזה. אחרי ההשתלטות של החמאס על עזה היה ויכוח בשמאל, מצד אחד היו מי שטענו שאסור לדבר איתם ושהגוף היחידי שמדבר בשם העם הפלשתינאי הוא הראשות, ומצד שני היו מי שטענו שצריך לדבר איתם משום שמשא ומתן יהפוך אותם לארגון פרקטי (כמו שקרא לארגוני טרור אחרים). למרות שאני לא יודע מי צדק, ברור לי ששני המחנות התנגדו למדיניות הסגר והפצצות ללא משא ומתן עליו החליטה ישראל (ושלמיטב הבנתי, יצרה את האסון). השמאל הישראלי לא היה בשלטון מאז שברק הפסיד בבחירות, מקבלי ההחלטות מאז היו תמיד מהליכוד (כולל קדימה, ימינה, יש עתיד, ושאר השמות שהם קראו לעצמם). יכול להיות שאילו השמאל היה מממש את המדיניות שלו היינו נתקלים באסון כזה או באסון קשה יותר, אני בטוח שאם זה היה קורה לא היה אף אחד שהיה אומר שהימין הזמין את האסון. לגבי שני הסעיפים האחרונים. אני אנסה לנסח את הטענה שלי באופן מסודר, אתה לא חייב להגיב. רוב העזתים חיים תחת משטר חמאס כבר הרבה זמן (למעשה, מלידה). זה אומר שרובם קיבלו את הערכים של החמאס כחלק ממערכת החינוך ומהסביבה שלהם. זה הופך את הסיכוי של עזתי ממוצע להיות "מורעל" להרבה יותר גדול מתושב רמאללה ממוצע. מכאן לא קשה לחמאס למצוא חיילים פשוטים, והמוכשרים בהם יהפכו לחיילים בכירים יותר כמו בכל מדינה דומה (כולל ישראל). אבל, להבדיל, האידיאולוגיה החמאסים כוללת סאדיזם והקרבה עצמית. ז"א, חייל ישראלי (למשל) יחשב למוצלח אם יצליח במשימה שלו (וישאר בחיים או ימות), חייל פלשתינאי יחשב למוצלח אם ימות (ויצליח או יכשל במשימה שלו). תוסיף לזה את מדיניות החיסולים של ישראל, ותקבל שרוב החיילים המוכשרים שבאמת מאמינים באידיאולוגיה של החמאס מתים בדרך למעלה, ומי שנשארים זה הסדיסטים הציניים, ז"א, אלא שלא באמת מאמינים ברעיון של הקרבה עצמית אלא ישלחו את חבריהם ובני משפחתם להקריב את עצמם בזמן שהם ידאגו לכסף, כח וכבוד לעצמם. זה איך שאני רואה את התהליך הברירה הטבעית שבו נוצרה לחמאס ההנהגה הנוכחית, ולכן, לדעתי מי שכן נמצאים היום במעגל מקבלי ההחלטות של החמאס הם אנשים רציונלים (וציניים וסדיסטים), ואפשר להבין את הרציו שלהם ולנסות לפעול לפיו. אם אני צודק, אז ההצלחה הזאת שלהם מנוגדת לרציו שלהם ותפגע (אני מניח) במטרות אותם הם רוצים באמת, להבדיל, אם הצלחה קצת יותר קטנה, הם היו יכולים לזכות בלוטו. (מצד שני, לנתניהו יש אינטרס שהם לא יפלו, אז יכול להיות שזה יעבוד להם) 1 אחרי הכל, אנחנו היינו בצבא, ואנחנו שמענו את המפקדים של הצבא מדברים בשפת אמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו אני קורא ששר האוצר מסכים איתך: "עוד יגיע הזמן לחשבונות על הסכמי אוסלו וההתנתקות. כל אלה שהביאו את הדבר הנורא הזה, אבל עכשיו זמן אחדות" - או, במילים אחרות - רבין אשם - זאת לקיחת האחריות של שרי ממשלת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? מסכים איתי? באיזה מובן? אני דיברתי על הסכמי אוסלו וההתנתקות? אני האשמתי את השמאל במצב? את רבין? על מה אדוני מדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתייחס ספציפית למשפט: "למרות שאני כבר הרבה זמן מתלונן שגם הימין וגם השמאל מזמינים אסון בהשלמה" - זה נשמע לי כמו האשמת השמאל במצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נימקתי ופירטתי שהביקורת שלי בנושא היא ספציפית לממשלת השינוי של לפיד-בנט-מרצ והמדיניות של הזרמת הכספים לחמאס שגם ״ממשלת השמאל״ בחרה להמשיך בה (למרות ההצהרות והביקורת שהיתה לה על הימין, כשהם היו באופוזיציה). ליחס לי את קשקושי האוסלו-שמוסלו-רבין של מכונת הרעל הביביסטית זה לא הוגן ולא קשור למשהו שאני אמרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם זה שאני מתיחס אל גנץ-לפיד כאל שמאל פוגע במותג אז אין לי בעיה שנתקן את הסמנטיקה של המשפט המאשים ל״הימין וגם המרכז...״. העיקר של המשפט הזה הוא הצבעה על כך שאפשר להאשים את רוב המפה הפוליטית באותה המדיניות (שהיתה תמיד פסיכית, לדעתי) של התיחסות אל החמאס כאל ״רע במיעוטו״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מנסח את זה ככה... אני מסכים, רוב הציבור הישראלי לא העריך נכון את המציאות. אני לא חושב שאפשר לקרוא לזה הזמנת אסון, בטח לא מכוונת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאפשר לקרוא לזה הזמנת אסון ואם להשתמש ב-״מכוונת״ או לא זה כבר בעיקר סמנטיקה. גם אם סמוטריץ׳ לא התכוון בדיוק שזה מה שיקרה, הוא לגמרי ראה בטירור של החמאס נכס לקידום האג׳נדה המדינית בה הוא מאמין ולכן הזמין שזה מה שיקרה. סמוטריץ׳, כמובן, לא היה לבד בעניין זה. אני מסכים שאפשר לפזר את האשמה של פרטים בקשת הפוליטית באיזשהו גרדיאנט שנע מ״רשעות צינית״ (סמוטריץ׳-הליכוד-ביבי) עד ל״רשלנות פושעת״ (לפיד-בנט-גנץ). אבל בכל מקרה, לדעתי, אפשר בכל מקרה לכנות את כל מה שהנ״ל עשו כהזמנת אסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך אוהב את המושג ''הזמנת אסון'' בגלל שהוא רומז כוונה (אבל הבנתי למה אתה מתכוון ואין לי מושג טוב יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שטכנית אתה (סוג של) צודק. אבל כשאני מנסה לנסח את זה יותר מדויק יוצאים לי דברים כמו ״מהמרים באופן ציני ורשלני על חיי אזרחים״ ואז לי זה נשמע מפספס את המציאות לכיוון שמקל עם מקבלי ההחלטות האיומות הללו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבשפה מדוברת ''מזמין צרות'' בדרך כלל מכוון לרשלנות ולא לכוונה. כך בכל אופן אני הבניתי את הלוקארד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנת נכון, אבל אני עדיין לא מסופק מתאור שמיחס להם רק רשלנות. זה סוג מאוד מסוים ויותר חמור של רשלנות. __________ זה מאוד לא חשוב, אבל אני חושב שאת השם בעברית צריך לכתוב כ-הלוקרד. זה הרי השם דרקולה מהסוף להתחלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____ הלכתי בעקבות אחרים כאן והנחתי שכותבים לרוב "דראקולה", אבל אני רואה שזה הרבה פחות נפוץ מ"דרקולה" (ושתי האפשרויות כרגע לא נוחות לי בעין 🤷) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
________ לגמרי 🤷 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_______ האמת ניק די מעצבן. אחזור מעכשיו לשם האמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השכ״ג תפס אותי כבר מזמן, אז חשבתי ש - ״It is known״. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא יודע שאף אחד לא קורא את ההודעות שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שהיתה תמיד פסיכית, לדעתי" - דעתך זאת תקפה רק אם אתה מקבל חוק מרפי או משהו בנוסח הנבואות השחורות של יאן מאלקולם מ"פארק היורה" וחי בהתאם לתסריט הגרוע ביותר בכל סיטואציה - וזאת כמובן שגיאה קולוסאלית הרבה יותר גרועה מההתייחסות הלא מספיק רצינית לאיום שהחמאס היווה. לדעתי האסון לא נובע מההנחות שצה"ל יוכל לטפל בחמאס לפי הצורך בלי שישראל תשלם על כך מחיר גבוה (בלי להתייחס כרגע לשאלה אם הוגן לצפות מישובי העוטף לשלם מחיר שעבורם הוא בהחלט גבוה) אלא מההיבריס הבלתי נתפס שגרם למערכת הביטחון להיות שאננה עד כדי עיוורון, בעיקר בהכרה בכך שייתכנו unknown unknowns - רק כך אפשר להבין איך אפילו אנומליה קטנה כמו זאת שהובחנה בליל שבת לא גרמה לכל הפחות לכוננות בעוטף ובאוגדה - צעד שמחירו קטן לאין שעור ממחיר השגיאה שבאי ביצועו. חשבתי שלקחי מלחמת 73 כללו הקמת מערך של "איפכא מסתברא" במערכת הביטחון, שיאתגר בדיוק את קבלת האקסיומות מהסוג "החמאס מורתע -> זה רק תרגיל" במיוחד אחרי שעבר טעמנו את פרי הבאושים הזה אז. נכון שהבסיס הפוליטי שתידלק את המדיניות נעוץ במידה רבה בעניין שטחי יו"ש עם ה"חמאס הוא נכס" של נתניהו וסמוטריץ', אבל אם כבר מדברים על נטילת סיכונים, הסיכון שישראל נטלה בקשר לחיזבאללה היה גדול יותר בסדר גודל, כך שאם רוצים לבקר את נטילת הסיכון צריך להתייחס אליו יותר מאשר לחמאס. זה שבמקרה החמאס הוא זה שהחליט לפתוח בפלישה1 לא משנה רטרואקטיבית את הסיכון שניטל. אם כך, האשם העיקרי במלחמה היא מערכת הביטחון, כשלמערכת הפוליטית יש, מלבד האחריות המיניסטריאלית, גם אשמה משנית בהיותה זאת שקובעת את מה שהמערכת הבטחונית מבינה שמצופה ממנה, את "רוח המפקד" שהעבירה. אותם ח"כים של הליכוד שלא טרחו להגיע לפגישה עם קציני המטכ"ל לפני ההצבעה על עילת הסבירות (או שזה היה חוק הנבצרות?), ומובן רוה"מ שסרב להפגש עם הרמטכ"ל באותה סיטואציה חייבים לעוף מהחיים הפוליטיים לאלתר - אם כי מעשית זה לא היה משנה כלום, אבל אני לא חושב שהבעיה העיקרית היתה ההנחה ששלטון החמאס ברצועה ניתן להכלה. הוא היה ניתן. אני מודע, כמובן, לכך שדסוסננס קוגניטיבי הוא חשוד עיקרי בסיס הדיעה הזאת שלי; אני לא הייתי תומך בפתיחת מלחמת מנע נגד החיזבאללה למרות ההתחמשות המאסיבית שלו ביותר ממאה אלף רקטות, וזאת מהנימוק שבכותרת. _____________ 1- נס גלוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהדעה הזו חשודה כבדה בדיסוננס קוגניטיבי. המחנה שלנו שנלחם חודשים נגד הקואליציה היה שמח (לפחות במובן הרגשי, ואולי בכל מובן) אילו אשמתה של הקואליציה היתה (עוד) יותר קונקרטית, על חשבון אשמתו של הדרג הצבאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה מאד סיבות מדוע לא כדאי לישראל להצית התנגשות מלאה עם החזבאללה. בראשן יש סיבה פוליטית. כאשר אתה פותח במלחמה לעולם אינך יודע מה יהיו התוצאות. אם גם פתחת במלחמה וגם נכשלת, אתה עשוי לשלם מחיר כבד. זוהי הסיבה שדמוקרטיות לא מרבות לצאת למלחמות. אלא שאתה מפספס כאן משהו. לא אנחנו פתחנו במלחמה. החזבאללה הוא שפתח בה. האם ישראל חייבת לשחק ע"פ כללי המשחק והקצב שמכתיב החזבאללה? בודאי שלא. האצבע על כפתור השיגור של צי הרקטות הוא בידי החזבאללה ואם הם מתכוונים להשתמש בו, עדיף לנו שזה יהיה עכשיו ולא אח"כ. ישראל צריכה לנצל את ההזדמנות כדי לנקות את המתנות שהיזבאללה פיזר לנו במשך שנות ההכלה: אוהלים, מגדלי תצפית, מוצבים. במילא החלטת החזבאללה לא כל כך תלוייה בנו ובמעשינו. בכל מקרה המהלך הבא בפתח. צה"ל נכנס לרצועה וחזבאללה יצטרך להחליט שוב מה הוא עושה. התכנית של כניסת צה"ל לרצועה נראית די שקופה. לכאורה יש רק תמרון אחד שנראה סביר. אני לא רואה שצה"ל מתארגן לפינוי ביה"ח שיפא ולכן לא נראה שצה"ל מתכוון לפרוץ לתוך העיר עזה. אני מקווה שצה"ל מכין לכולנו מהלך מפתיע ולא יפעל ע"פ דבריו של גלנט "כוח, הרבה כוח". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ''י תחילת ההודעה שלך נראה שאתה חייב להסכים שאותו הגיון הוא שאיפשר את התעצמות החמאס ואת שואת העוטף, כך שהכשל אינו במדיניות אלא בביצוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להסכים עם שוקי, הטבח בצפון הנגב1 לא נגרם לדעתי בגלל "התעצמות החמאס". זה לא בניין הכוח של חמאס שאפשר את האירוע, אלא מחדלי אבטחה (וגם, אבל פחות, ומודיעין) בצד הישראלי. המחדל האסטרטגי-מדיני2 של ביבי הוא לא בכך שהוא אפשר לחמאס להתעצם, אלא בכך שהוא טיפח אותו ככוח השולט ברצועת ועזה, וביסס את כל המדיניות הישראלית ב-15 שנה האחרונות על הנחות עבודה שגויות לחלוטין בדבר מטרותיו המעשיות, כאשר הוא רואה ברשות הפלסטינית את האיום הגדול יותר (כי היא עוד הייתה עלולה להשיג מתישהו, ישמור אותנו השם, הישגים מדיניים). והסיבה שאיני מסכים עם שוקי לגבי החיזבאללה היא לא מכיוון שאני חושב הפוך, אלא מכיוון שאין לי מושג מה קורה כאן כרגע, ומכאן גם שאין לי מושג איך נכון לפעול. למשל: למה ישראל מחכה כבר כמעט שבועיים? נערך גיוס מלאים מלא שעלותו מן הסתם מילארדי שקלים כבר עכשיו בהוצאות ישירות, עוד לפני ששקלנו את האפקט של שיתוק המשק וכו', והצבא פשוט יושב ומחכה? מה הסיבה? אני יכול לזרוק ניחושים3, אבל אין לי מושג. בנוסף הסטת כל הכוחות האמריקאים לכאן, פינוי האזרחים הנחוש של מדינות מערביות רבות, התבטאויות מסויימות של דיפלומטים אמירקאים וערביים - כל אלה גורמים לי לחשוש שאולי כל הניחושים שהעלינו קודם בעניין נושאת המטוסים שגוי, ואנחנו פשוט עומדים כרגע בפני מלחמה כוללת (לא רק מול מליציות לבנוניות וסוריות, אלא מהסוג שכולל מעורבות ישירה של איראן ואולי אפילו מדינות נוספות). לא סביר, אבל זו בכל זאת מחשבה מטרידה. 1 אני לא אוהב את ההשוואה לשואה. אלה שני אירועים נוראיים באופן מאד שונה, כמעט לא בני השוואה. 2 העצום! למרות שהוא לא הסיבה העיקרית לאירוע, מבחינה נקודתית. 3 למשל: קצה חוט או מהלכים חשאים בנוגע לחטופים אם אני מאד אופטימי, בישול מכת פתיחה טקטית גרנדיוזית ומפתיעה אם מתחשק לי לשקוע בפנטזיה, אולי דרישה אמריקאית - שגדולה על קבינט הליצנים שלנו - להחליט קודם מה עושים עם הרצועה לפני שנכנסים למוטט את החמאס, ואולי סתם אימפוטנטיות של הרשות המבצעת. מה עוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 ישראל מחכה כבר שבועיים כי לממשלה שלה לא בוער שום דבר. יותר נכון - בוער להם הכסא מתחת לישבן, ולכן מטרת העל שלהם היא לעשות הכל כדי לא לאבד אותו. ככל שהמלחמה תהיה קצרה ומהירה, יגיע מהר יותר הזמן של הממשלה לשלם על המחדל הנורא בתולדותינו, כשכולם עוד זועמים וכואבים. כל עוד יש מלחמה, אפשר "להיות מאוחדים", ולא לחפש אשמים, ולהמשיך לקבל משכורת ולהמשיך להזרים כספים לחרדים ולמקורבים. אז מה אם בינתיים מיליארדי שקלים יוצאים על המילואים והילדים שבבית ולא בבית ספר והמשרות במשק. הם לא ישלמו את הנזק מכיסם, הם ישלמו את הנזק מכיסנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מקבל, ואפסיק להשתמש במונח "שואה". 2. מסכים לחלוטין שלנתניהו יש חלק לא מבוטל בברוך. מה עוד חדש? 3. אמרו בטלוויזיה שהאמריקאים מונעים מכת פתיחה נגד החיזבאללה. אם זה נכון ככל הנראה לדעתם במקרה כזה האירנים יצטרפו והאמריקאים עלולים להיגרר למלחמה שאינם חפצים בה. התקווה שלי היא שהם הגיעו להסכמות שקטות עם האירנים לגבי גובה הלהבות שלא יגרמו לשריפה רבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ההודעה בטלוויזיה עיקבית גם עם התרחיש בו ישראל מתכננת בעצמה מכת פתיחה גדולה ומפתיעה, בידיעת ואולי שיתוף האמריקאים. לא שאני מאמין שזו אופציה ריאלית, במיוחד לאור זהות ראש הממשלה והרכב הקבינט.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לאט לאט משנה את דעתי ומתחיל להסתמן שחזבאללה החליט כבר להכנס למערכה. המשחק הגדול מתחיל להתגלגל. איך אפשר להבין את האופן המדורג בו חזבאללה מסלים את הלחימה? צריך לזכור שיש הרבה מאד עויינות לחזבאללה בלבנון. נראה שרוב הלבנונים חושבים שחזבאללה פועל נגד האינטרסים של המדינה הלבנונית. יתכן שחזבאללה מחכה לאיזו שגיאה ישראלית שתיתן בידיו את האמתלה להיכנס למערכה כביכול כדי להגן על לבנון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מקווה שהחיזבאללה עושה רק את המינימום ההכרחי מבחינת יחסי הציבור שלו. אם נכונות הידיעות שהאמריקאים אוסרים להכות מכה מקדימה בצפון, אני מניח שבתמורה לכך הם הבטיחו השתתפות פעילה של הכוחות שלהם במקרה שהחיזבאללה יפתח במלחמה של ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתתפות פעילה זה בדיוק מה שהאמריקאים רוצים להימנע ממנו. שמעתי את מזכיר המדינה האמריקאי אומר בפומבי שהישראלים יודעים מה הם עושים ואנו צריכים לסייע להם כפי יכולתנו. למה להם להתחייב מראש לפעילות כזו? כל עוד מדובר בחזבאללה בלבד, השתתפות פעילה של ארה"ב לא תוסיף לישראל הרבה. (להבדיל מן העזרה הרבה שארה"ב יכולה לתת באופן פאסיבי: מודיעין, מימון, אספקת נשק לישראל ומניעת אספקת נשק לחזבאללה, מטריה מדינית ומניעת התערבות של כוחות עוינים כמו טורקיה). א1) צריך לזכור שהחזבאללה אינו מאיים על ארה"ב ובנות בריתה בעולם הערבי (סעודיה ויתר המפרציות). א2) ארה"ב תוכל לסייע לישראל באופן אקטיבי בלי לקחת אחריות. א3) מה שהאמריקאים ממש לא רוצים לעשות זה להנחית את המארינס על החוף. בדיוק מאותה סיבה שישראל לא ששה לעשות זאת. אם איראן תכנס בעצמה למשחק הגדול,זה עשוי לסבך את ארה"ב. ב1)אם איראן תצליח לגרום לישראל נזק גדול מבלי שארה"ב תתערב, יגרם עוד נזק למעמדה של ארה"ב כמעצמה באזור. ב2) אני מניח שהאמריקאים לא יתאבלו אם כל התשתית הגרעינית באיראן תחרב ואם ישראל אינה יכולה לעשות זאת לבדה, הם אולי יצטרכו לסייע לה. מדובר במערכה בנוסח אפגניסטן 2001, כאשר את כוחות הקרקע תספק ישראל. ב3) באיראן בכל מקרה לא מדובר בנוכחות אמריקאית על הקרקע, ולכן אולי יהיו נוחים יותר להכנס למערכה עם טילים מטוסים וספינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מקבל את ההנחה שלך שלפעול עפ״י התסריט הגרוע ביותר דורש חשיבה אי רציונלית / חשיבה פסימית קיצונית / האמנה בחוקי מרפי אמורפיים שאומרים שאם משהו יכול להשתבש אז הוא ישתבש. ניבוי שצופה את הגרוע מכל הוא לא בהכרח ניבוי לא סביר רק מעצם היותו ניבוי שרואה שחורות. למציאות לא אכפת אם אתה אופטימי או פסימי ולא כל מבט קדימה אל הצפוי נותן לך עקומת פעמון שאפשר לחיות עם האמצע שלה בשלום ובשלווה. העולם האמיתי לא עובד ככה. במציאות קורה מה שקורה וזהו. יכול להיות שבהינתן מצב מסוים התסריט הטוב הוא הסביר יותר ויכול להיות שהתסריט הרע מכל הוא הסביר יותר וכל דבר אחר בספקטרום האפשרי וזה תלוי סיטואציה. למשל, אם תבחר לקפוץ ממטוס ללא מצנח, התסריט הסביר עבורך והתסריטים הגרועים ביותר מתחילים להיות פתאום תסריטים חופפים ואי אפשר לבקר את זה שמעז לתת לך ניבוי שהוא רואה שחורות לגבי צפונות עתידך. האמת היא שמה שקרה במציאות היה גרוע יותר מהתסריטים הגרועים ביותר שאני העלתי על דעתי. אז בעצם אתה לא יכול לטעון שאני התנגדתי למדיניות מול החמאס כי דרשתי לפעול על פי התסריט הגרוע ביותר. השאלה היא לא מה התסריט הגרוע ביותר, אלא עד כמה התסריט הגרוע ביותר הוא אפשרי או סביר. התסריט בו החמאס ישתמש בכספים המוזרמים אליו (דרך ישראל) וישתמש באינטרס של פוליטיקאים ישראלים ב״קצת שקט״ כדי להתחמש, כדי לבצע פשעים כנגד האנושות, כדי לדאוג ליצוב שלטונו ומעמדו בעזה וכדי שבסופו של דבר ימצא שעות כושר כדי לרצוח עוד ישראלים וכדי להנציח את הסכסוך, תמיד היה התסריט הסביר ביותר (לדעתי). זה לא קשר בכלל לפסימיות1. זה פשוט תסריט סביר כי אנחנו יודעים טוב מאוד מה היא האידיאולוגיה של החמאס, מה הוא עושה אפילו לפלסטינאים שלא מישרים קו איתו ולא היתה לנו שום סיבה או ראיה בעולם שהאירגון הזה פונה לדרך חדשה או שאכפת לו ממשהו שחורג ממה שכתוב באמנת החמאס. ככל שהחמאס יהיה חזק יותר - כך זה יפעל יותר כדי לרצוח יהודים (וגם אנשים אחרים שבדרך כי למה לא). הדיון על החיזבאללה הוא בכלל דיון אחר לגמרי על סיטואציה אחרת לגמרי. ישראל לא שותפה ולא עוזרת בהזרמת כספים לאירגון החיזבאללה. שם מדובר באויב שנמצא בצידו השני של גבול בינלאומי במדינת אויב ומערכת השיקולים מתי כדאי/לא כדאי להכנס ללחימה בשטח אויב היא גם שאלה לא פשוטה, אבל היא בטוח שאלה שונה לחלוטין באופיה מהשאלות שצריך היה ועדיין צריך לענות עליהן בהקשר של עתיד עזה והאחריות והשליטה שיש עדיין לישראל במה שקורה בה. דין רצועת עזה ודין מה שקורה במדינות בחו״ל זה לא אותו הדין. עזה זה לא חו״ל (בלי קשר לאם אתה איש ארץ ישראל השלמה, תומך נלהב של פתרון שתי המדינות או מדליק נרות בכיכר עם תומכי מדינת כל אזרחיה). ההנחה הישראלית ש״נו יצאנו מעזה״ ולכן ״מה שקורה שם זה כבר לא אנחנו זה הם״ זה החטא המשותף של שני המחנות הפוליטיים בישראל (ופה אני לא מדבר רק על הפוליטיקאים אלא גם על המצביעים / אזרחי המדינה). משום מה נכנס לגולגולת של הישראלי הממוצא (מימין ומשמאל) שהנסיגה מעזה ניקתה אותנו מהאחריות של מה שקורה שם. למרבה האירוניה מה שקרה זה ההיפך מרעיון ההתנתקות: הפכנו לשותפים מלאים בניהול ספר החשבונות, בחימושו וברווחתו של אירגון טירור. הסיפור של החמאס בעזה הוא סיפור בו ישראל פיתחה יחסי סימביוזה ויחסי תן/קח לא בריאים/מושחתים/על גבול פשע מלחמה (כלפי תושבי עזה בצד שלהם ואזרחי העוטף בצד שלנו) בין פוליטיקאים ישראלים לבין הנהגה של אירגון טירור שמטרתו המוצהרת היא רצח, דם ודת פונדמנטליסטית. לדעתי צריך להתחיל להיות עכשיו ברור לכולם שזה מטורף שבחרנו בדרך המזוהמת (מוסרית ופרגמטית) הזאת, בחוכמה שבדיעבד, אחרי אירועי שבת. לא רק בירינו לעצמנו ברגל, הפעם עשינו את זה בראש של התינוקות שלנו. אבל אני בעיקר מצטער שלא חשבנו שזה מטורף גם לפני יום שבת ולו רק עפ״י הפעלת שיקולים על בסיס אינטואיטיבי / על פי שיקולי מוסר בסיסיים. בשיטת הבייבי סטפס: מה דעתכם על כלל אצבע פשוט כמו ״אף פעם לא עוזרים בהזרמת כספים לאירגון טירור שמצהיר שמטרת העל שלו היא רצח יהודים וסופה של הישות הציונית״? בלי קשר ליכולות הניבוי שלנו או שיקולי עלות/תועלת בעניין נקודתי זה או אחר. סתם מן הצעה שכזו. איך הבאנו את עצמנו למצב בו מישהו בכלל צריך להציע כלל אצבע שכזה ושזה לא מובן מאליו/קונצנזוס טריביאלי שחורג מהשקפה פוליטית כזו או אחרת? האם עד כדי כך איבדנו את דרכנו? __________________ 1 עכשיו, כשהחמאס דאג להרחיב קצת את היכולת שלנו לדמיין תסריטים גרועים, אפשר בקלות יתרה לדמיין תסריטים גרועים הרבה יותר של חיים בסימביוזה חולנית עם אנשי החמאס. אני מקווה שלכולנו יהיה קל יותר להעלות בדמיוננו את התסריטים הגרועים ושלא נמשיך לדחות אותם מנימוקי ״לא יעלה על הדעת!״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היריעה שאתה פורש רחבה מדי לטעמי. אני מנסה להתייחס כרגע רק לשאלה אם הסיכון שנלקח בכך שלא מוטטנו את שלטון החמאס היה סביר. לדעתי כן, למרות שבמבחן התוצאה הציון הוא כמובן אפס מאופס. כל ההבדלים שמנית בין החמאס לחיזבאללה, כמו גם השאלה אם יש לנו שליטה על הכסף שמגיע לידיהם של הארגונים האלה, אינם רלבנטיים לעניין ניהול הסיכונים (ודווקא בעניין החיזבאללה אני פחות בטוח שהסיכון שנלקח בעצימת העיניים מהתחמשותו ומהזליגה של כוחותיו לכיוון הכגבול בניגוד להסכם חתום היה סביר - שם זה נראה יותר כחוסר רצון להתעסק עם תפוח האדמה הלוהט ותקווה שהתשלום יגיע כשמישהו אחר יהיה בשלטון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ''לא למוטט'' ויש ''לטפח''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם זה אני כמובן מסכים, אלא שגם כאן השאלה אם ע"י שיפור התנאים ברצועה ("טיפוח החמאס") אתה יכול לקנות שקט לאורך זמן לא נראית לי טריוויאלית או אולי נכון יותר לכתוב: לא *נראתה* לי טריוויאלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראוי שהיא תהיה לא טריוויאלית. לא ראוי שממשלה תקנה שקט על ידי מתן שוחד לאירגון טירור שמטרתו המוצהרת היא רצח אזרחי המדינה. זה נשמע לי כמו כלל אצבע די טריביאלי לחיות על פיו. לא צריך להמנע מהפרתו רק בגלל שהתסריט הרע מכל הוא סביר, אלא גם בגלל שיחסי תן/קח כאלה בין הפוליטיקאים לבין אירגון הטירור מזמין שחיתות שלטונית. האם היית מוכן לקבל קיומו של צינור כספי, בחסות ממשלת ישראל, לכיסים של אירגוני פשע או קרטל סמים, מנימוקי עלות/תועלת וכדי ״לקנות שקט״? באיזה מובן התסריט עם החמאס פחות מופרך מהתסריט המופרך הזה? איפה אתה רואה פה גוונים של אפור מוסרי ואיך אתה לא רואה שפה כבר מדובר בשחור ולבן? אולי צריך/כדאי לשקול חזרה לתקופות נאורות יותר עם גילדות גנבים שמשלמות מיסים למלך וכל הג׳אז הזה? נקנה קצת שקט. מה כבר יכול להשתבש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשוואה ל''צינור כספי, בחסות ממשלת ישראל, לכיסים של אירגוני פשע או קרטל סמים'' לא תקפה מבחינה זו שמקובל שמדינות (גם מתוקנות) עושות דברים מול גורמים שמחוץ למדינה שלא יעלה על דעתן לעשות מול גורמים בתוך המדינה. אני כמובן מסכים עם הנמשל גם אם לא עם המשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק על התזה/הקונצנזוס במחנה שלנו שעזה זה חו״ל1 באותו מובן שדרום לבנון זה חו״ל. אסור לבלבל בין רצוי למצוי. ההתנתקות (כפי שבוצעה) *לא* הפכה את עזה לחו״ל במעשה קסם. הואקום שנשאר שם ועליית החמאס זו תוצאה גם של המעשים שלנו (ואחר כך התברר שאפילו בעידודנו). האחריות של מה שקורה שם נשארה גם שלנו, גם אם לא ביקשנו את האחריות הזאת וגם אם אנחנו לא רוצים אותה. ניסינו ורצינו לברוח מאחריות, אבל היא בכל זאת לא מרפה. הבעיה העזתית היא (עדיין, עד הודעה חדשה ועד שינוי המצב) שלנו, גם אם נתיאש מלחיות איתה או מלהמשיך לחפש לה פיתרון. זבש״נו. __________________ 1 לא בגלל שאני מאמין באידיאל הימני של ״עזה זה כאן״, אלא בגלל שאני לא חושב שההתנתקות, כפי שהיא בוצעה באופן לא אחראי על ידי הליכוד, היתה מהלך ששינה את המצב באמת ל״עזה זה שם״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לדייק בכוונתי: הבעיה העזתית היא (עדיין, עד הודעה חדשה ועד שינוי המצב) שלנו פה כבעיית פנים בתוך גבולות המדינה שלנו, גם אם נתיאש מלחיות איתה או מלהמשיך לחפש לה פיתרון. זבש״נו ומה שאנחנו עוסקים בו פה זה לא ״מדיניות חוץ״. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הריני מעניק לך בזאת את פרס הקישור ליוטיוב לשנת 2023. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מנסה להתייחס כרגע רק לשאלה אם הסיכון שנלקח בכך שלא מוטטנו את שלטון החמאס היה סביר." אוקיי. זאת כבר שאלה פרגמטית שהיה צריך לשאול אותה פה ושם בהתאם לסיטואציה ואין בה תשובה מובנת מאליה. מובן מאליו שאני לא מתנגד בהפעלת שיקול דעת אסטרטגית מתי רצוי ו/או כדאי לפעול כנגד אויב כזה או אחר. אם זאת הסוגיה אז אין בינינו חילוקי דעות על העניין העקרוני. דעתי היתה ועודנה שצריך למוטט והיה צריך למוטט את שלטון החמאס (<נימוקים>), אבל ברור שהדיון על כדאיות (או תזמון) הם דיונים לגיטימיים. המעשה הבלתי לגיטימי בעליל שאני צועק עליו ומתאר אותו כ״פסיכי״ זה לא זה, אלא ההשתתפות הישראלית בספר החשבונות של החמאס והפיכת פוליטיקאים שלנו כשותפי-טירור שמנהלים יחסי תן/קח עם הנהגת החמאס. זה המעשה שלא יעשה (ונעשה) שדיברתי עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בענין זה, כותב היום חיים רמון על מכונן הקונספציה: "ביוני 2007 השתלט החמאס על רצועת עזה. ברק, אז שר הביטחון בממשלת אולמרט, הגה את קונספציית "הדו-קיום" עם שלטון החמאס ברצועה. בכל תקופתי בקבינט של ממשלת אולמרט, התנגדתי בחריפות לקונספציה שקידם שר הביטחון ותבעתי למוטט את שלטון החמאס, אך ברק העדיף להנהיג מדיניות אשר הכילה את הטרור של החמאס נגד יישובי הדרום. ברק ניסה למנוע את היציאה ל"עופרת יצוקה". אחרי שהממשלה החליטה לצאת למבצע על אפו וחמתו, הוא פעל ללא הרף להפסיקו. לקראת סוף מבצע "עופרת יצוקה", כאשר יכולנו לחסל כל צמרת החמאס שהתחבאה מתחת לבית החולים "שיפא", הטיל ברק כל כובד משקלו כדי לסכל את החיסול. ברק שכנע את הקבינט לסיים את המבצע, בהתנגדותי, תוך השלמה עם המשך שלטון החמאס ברצועת עזה. לימים העיד ראש הממשלה אהוד אולמרט כי "ברק עשה ככל יכולתו למנוע את הפלת החמאס תוך פעולה חתרנית נגדי". ... במשך שש שנות כהונתו כשר ביטחון, בשתי ממשלות שונות, הצליח ברק להפוך את קונספציית "הדו-קיום" שהגה לתפיסה השלטת במערכת הפוליטית ובמערכת הביטחון. ... אפילו עכשיו ברק מסביר שאי אפשר להשמיד את החמאס ברצועת עזה ושהפעולה הצבאית צריכה להשיג רק את חיסול "היכולות הצבאיות" של הארגון." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. גם את ״תרומתו״ של ברק אסור לשכוח. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז 2007 זרמו הרבה מים בואדי עזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם הרבה דולרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. הרצון לחפש את האשמים בתקופת האבן די פאתטי בעיני, כאילו לא ייתכן שהמצב ישתנה במשך כמה עשורים. הרבה דובר בשנה האחרונה על שיטת הסלאמי, ומה שקרה עם החמאס והחיזבאללה הוא תהליך דומה, כאשר בכל שלב האלטרנטיבה הנקודתית הצביעה לכיוון של ''הכלה'', ואחד החסרונות של משטר דמוקרטי הוא שתכנון לטווח ארוך לא משתלם פוליטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. העניין עם ברק מעניין אותי בעיקר כקוריוז בגלל איזה ״חוק טבע״ ששמתי לב אליו פעם שבקצה של כל פירוט לאחור של שרשרת קוזאלית של דברים שממשלת נתניהו המזעזעת עושה, מגיעים בסופו של דבר לח״כ ממפלגת האבודה. אני מתעקש וחוזר על כך שהמקרה עם החיזבאללה והמקרה עם החמאס הם באופן מהותי ועקרוני שונים לחלוטין זה מזה. האחד הוא מדיניות ביטחונית/מדינית של ממשלות *מול* אירגון טירור והשניה היא קשרים מושחתים של ממשלות *עם* אירגון טירור. באנלוגיה: הכלת פעילות של אירגוני פשע ופתיחת ערוץ מימון כספי לאירגוני פשע זה לא אותה הסיטואציה. אפילו לא דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסיון של אפופידס להדביק את "פשע" ההכלה של חמאס לאהוד ברק במקום למנוול, נדמה לי נובע מהתמכרות יתרה למכונת הרעל של ערוץ 14 עם הנביא חיים רמון, אבל למען האמת, איני יודע מה מידת האמת בטענה הזו. לכל הפחות אהוד ברק לא הגה את הגאונות הזאת של החמאס כמשקל נגד לאש"פ ואבו מאזן. הרעיון הזה נהגה ע"י חבריו של אפופידס. אני ממליץ מאד מאד לקרוא את המאמר רון בן ישי 2010, העוסק בעימות בין אולמרט וגלנט לבין ברק ואשכנזי בנוגע לעופרת יצוקה. נדמה לי שהמזה"ת הוא גן עדן לחובבי היסטוריה. שומדבר, אפפעם לא משתנה פה עד הסוף. תמיד נשאר משהו מן העבר. הי(סטוריה) של מעשי טבח ופעולות צבאיות. שאפילו הסכמי השלום לא הצליחו לשנות את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לכל הפחות אהוד ברק לא הגה את הגאונות הזאת של החמאס כמשקל נגד לאש''פ ואבו מאזן. הרעיון הזה נהגה ע''י חבריו של אפופידס.'' נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאלה ''חבריו של אפופידס'', גם אם יש חפיפה מסוימת בין העמדות שלהם. (אם יש אדם אחד בעולם שמחזיק בדעות כאלה ואני מעוניין לשמוע אותו אפילו בימים אלה, זה אפו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זוהי הבעיה. הבחירה שלך היא לשמוע את שופרות הרעל של הימין כפי שהן מתווכות ע''י אפו או לקרוא בעצמך את רון בן ישי במקור. בישראל לכל אחד יש פוזיציה. כל מה שאפשר לעשות זה את העבודה הסיזיפית של חשיפת עובדות האמת. כדאי גם לזכור שהעמדה של ברק ואשכנזי בזמן עופרת יצוקה היתה כל כך פופולארית לאחר המבצע שהם הסתכסכו בריב על הקרדיט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצליח גם וגם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר מעניין, במיוחד לקראת הסוף עם כל הרווחים לזמן קצר והשאלות לזמן הבינוני והארוך. עבורי המזרח התיכון הוא גן עדן לחובבי היסטריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל כך אמר המשורר: עברנו את פרעה, נעבור גם את זה ... (כולל המנוול וכל הג'אז הזה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הפיסקה האחרונה: הבנתי את הטענה. אני חושב שהיא בלתי סבירה1. אני לא רואה תסריט סביר בו ההנהגה של החמאס מוציאה כמות כזו של מחבלים וישראל לא היתה מגיבה פחות או יותר בדיוק באותו האופן כפי שהיא מגיבה עכשיו. דמיין את אותה הפעולה שראינו בשבת, אבל עם 150 נרצחים+מעשי זוועה ברבריים שהועלו לרשתות החברתיות ו״רק״ כ-30 חטופים. לדעתי תגובת ישראל היתה זהה והיינו בדיוק באותו הסרט שאנחנו נמצאים בו היום. לכן - אני מסיק מכך שהתאוריה שלך של הנהגת חמאס רציונלית (שנקלעה לברוך הזה בגלל טעות/ניבוי מוטעה) לא עומד במבחן סביר של המציאות ובניתוח של מה שאנשי החמאס אומרים ובוחרים לעשות. אולי יש ביניהם כאלה שהם יותר או פחות ציניים, אבל על פי מה שהם בוחרים לעשות נראה שערכי החמאס כפי שהם מתוארים באמנת חמאס, ההקרבה, הרצח לשמו, הסיכון העצמי וקידוש הנצחת ה״מאבק״ הם דברים שלא רלבנטים רק בתיאור השאהיד המנוצל אלא גם להנהגת החמאס. זה טריביאלי שמובילי החמאס לא יצאו בעצם לפעולה השאהיד, אבל בכל זאת מחפ״ש ועד גנרל - הם כולם מג׳נונים. נראה לי שבשלב זה נשאר לנו להסכים שלא להסכים. _______________ 1 אבל שוב עם ההסתיגות שנראת לי טריביאלית: מי אני שאקבע מה זה סביר. הכל אינטואיציות וניסיון להסביר אותן. כמו שאני לא יודע מה העתיד, אני גם לא באמת יודע מה מתרחש במולטיוורס ומה היה מתרחש בכל מציאות אפשרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די משוכנע שאם מספר ההרוגים היה משמעותית קטן יותר אז ישראל היתה מגיבה אחרת (וארה''ב היתה מגיבה אחרת) (אם כי, אני עדיין לא יודע מה בדיוק תהיה התגובה הישראלית ומה גבול התמיכה האמריקאית בישראל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די משוכנע שלא. לדעתי המספרים חרגו בסדר גודל מה-Threshold שהיה לגמרי מספיק כדי ליצר בדיוק את אותה תגובה ישראלית ואמריקנית שאנו רואים היום. מה שקרה זה לא רק המספרים היבשים של כמות הנרצחים והחטופים, אלא גם התיעוד1, המי2, האיפה3, קנה המידה של הפעולה4 והאיך5. _____________ 1 הפרסום המתוכנן ברשתות החברתיות על ידי מבצעי העוולות עצמם. 2 טירגוט מכוון של נשים, ילדים ומשפחות, בכוונה תחילה כדי לקבל את האפקט שיש לפירסום התמונות המשפחתיות בתקשורת. 3 אזרחים בביתם בשיטת פיגוע-משלוחים שכונתי, בית אחרי בית. 4 כ-2,500 מחבלים. 5 דעא״ש סטייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"רוב החיילים המוכשרים שבאמת מאמינים באידיאולוגיה של החמאס מתים בדרך למעלה, ומי שנשארים זה הסדיסטים הציניים" אני מניח שיש הטיה כזו, אבל אני גם מניח שהיא רחוקה מלהיות מושלמת, ולא מעט ציניים בכל זאת נהרגים, וכמה אידיאליסטיים בכל זאת שורדים ועולים. אם הצמרת מורכבת מחלק שהם ציניים וחלק שהם אידיאליסטיים, ויש ביניהם חילוקי דעות בדבר איזה סוג והיקף של התקפה ליזום (האידיאליסטים רוצים התקפה מקסימלית, הציניים רוצים ריסון), האידיאולוגיה היא קלף חזק למדי שיש לאידיאליסטים. "ראייה" אנקדוטלית: מוחמד דף, מראשי, כבר חטף כמה ניסיונות ישראליים, כנים לפי כל הסימנים, לחסל אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שזאת לא הטיה מושלמת, וברור שגם הציניים שהגיעו למעלה לא יחשפו את הציניות שלהם וימשיכו להעמיד פני אידיאולוגים, אבל היא מספיק חזקה על מנת לייצר הבדל משמעותי בין דרך המחשבה של ההנהגה לזו של החיילים הזוטרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך המחשבה בהכרח שונה גם באופן יותר פשוט. ההנהגה בהכרח רואה מגוון של דרכי פעולה אפשריות - גם אם הם משוכנעים אידיאולוגית ופרקטית לגרום את מירב הנזק, או כדברי האלוקרד את מירב דרמת הנזק, עדיין הם צריכים להתלבט מתי וכמה, כמה להשקיע עכשיו ובאיזה כיוון, וכמה כוחות לשמור לאחר כך. קשה לי לראות איך לא ייכנסו כאן שיקולים של הטווח הרחוק, וקשה לי לדמיין איך שיקולי שרידות הארגון לא נכנסים כאן. (כפי שאפשר לראות, כל תגובה כאן משכענת אותי ומזיזה אותי צד...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון לכל ארגון1 מי שלמעלה רואה את התמונה הגדולה ופחות מודע לפרטים. מה מיוחד להנהגת החמאס היא הברירה ה(לא כל כך)טבעית שמעלה את הרציונלים2 למעלה. 1 כמו גם התדירות של פסיכופטים בהנהגה יחסית לדרגים הנמוכים. 2 רציונלים במובן הרע של המילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם להאמין לוושינגטון פוסט (לפחות אליבא דטמקא - לא קראתי את המקור) הרי שטעיתי מאד בהערכה שלי. אני מקווה שהחמאס טעה בקשר לתגובת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה נוספת היא שהמבצע הנוכחי של החמאס הוכיח שהוא התמקצע מאוד בתפקידו כארגון טרור. רמת התכנון וגודל הכח הדגימו קפיצת מדרגה רצינית. צריך לקחת את זה בחשבון גם בכניסה הקרקעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לשם הנתונים, כמה הודעות בוואטסאפ שמסתובבות עכשיו מטייסי מסק''ר ולוחמי שלד''ג טוענות שכבר אחרי שעתיים היו הרבה כוחות בשטח. אני אמרתי בדיוק מה שכתבת עד היום, אבל ייתכן שאין לנו את כל הנתונים האמיתיים. (וכמובן שבכל מקרה - ברור שכמה כוחות שהיו, היו מעט מדי ומאוחר יותר, על זה אין ויכוח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כל מיני סיפורים של "אחד שיודע" ו"אחד שמבין". הרושם שנתנו בערוץ 12 זה שבמשך 7-8 שעות לא היה צה"ל בישובים. האנשים שלחמו במחבלים ביישובים היו הרבש"צים וכיתות הכוננות. גם סיפורי אבו עלי על קצינים בכירים שנלחמים בסגנון רמבו כדי לחלץ את בניהם לא מסתדרים עם השמועות האלו. אם היו כוחות, למה לא הצטוותו אליהם? הצרה שעליה אני מדבר היא שלא היו חיילי צה"ל שלחמו עם אנשי החמאס על הגדרות ואיש לא הפריע לאנשי החמאס להכנס ולצאת ולהוביל את השלל והחטופים במשך שעות בחזרה לתוך הרצועה. היה אםילו עיתונאי עזתי שנכנס עם לוחמי החמאס וצילם אותם בתוך אחד הישובים. זה לא נראה שהיה שם מישהו שהפריע להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרוג ממנהגי ואעתיק לכאן הודעה מוואטסאפ: "כרגע סיימתי 48 שעות בטייסת, שולח כאן כדי להעביר לכם את המצב מהשטח: תפס גם אותנו בהפתעה, מבנה ראשון המריא בהזנקה והיה באזור בערך 45 דקות אחרי הפריצה, כל האנשים הגיעו ישירות מהבית, תפסו מסוקים ופשוט המריאו לאזור, בלי לדעת מה קורה. הגענו והיה טירוף! גדר פרוצה, אין עם מי לדבר בקשר, מלא מטרות בכוונת, נראה כמו מתקפת זומבים מהסרטים. זיהינו וחיסלנו בשעות הראשונות עשרות עד מאות מחבלים. טרקטורים על הגדר (כן, גם זה מהסרטון שהורס את הגדר) , אופנועים עם חמושים, טנדרים סטייל דעאש, ועשרות מחבלים שהלכו. מסקר היו הדבר היחיד שעצר את הטירוף בשעות הראשונות. פירקנו בטן- ירינו את כל הטילים והפגזים, חזרנו לבסיס להתחמש, והמראנו שוב, ושוב, ושוב. אישית הייתי 12 שעות באוויר ב24 שעות הראשונות. אני 25 שנה טס מבצעי, מעולם לא חוויתי דבר כזה, לא בלבנון, לא בצוק איתן. הם הגיעו מוכנים אלינו, עשו מארבים של טילים נגד מטוסים, ירו נק״ל ומה לא… בהמשך שהגיעו כוחות, עבדו ישירות מול הלוחמים בקרקע, נלחמו כמו אריות, עשינו סיוע קרוב מטורף: יורים טילים בתוך קיבוצים על מחבלים, מלווים באש ותוקפים בלי הפסקה. לא דמיינתי שנצטרך להפעיל אש בתוך שטח מדינת ישראל אין פעם! הכוחות הקרקעיים נלחמים כמו אריות, ואנחנו עובדים איתם צמוד כדי לספק הגנה. *הכי חשוב כרגע זה שאזרחים לא יסתובבו בשטח, גם לא גם רכבים כי השליטה הצבאית באזור הולכת ומתהדקת אז כל רכב שהוא לא בקשר עם הצבא יכול להיות מסומן כמחבלים* כולכם יכולים להיות מאוד גאים בכל חברינו הטייסים ובאחים שלנו שנלחמים בקרקע. עוד קצת ונגיע לשליטה מלאה באזור." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, הרגע ראיתי את הפוסט בוואטסאפ מהעבודה שלי. מישהו העביר את זה עם שם הטייס שחתום עליו. לא נראה לי שמותר להם לפרסם דברים עם השמות שלהם. פייק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה את מי שחתום על ההודעה הזו, ממשיך לקשקש בואטסאפ. טוב, אני לא יודע אם זה פייק, אבל מה שבטוח שמדובר במטומטם. לצערי, רמת הקשקשת ואי ההקפדה על ביטחון שדה אצלנו היא כזאת, שזה יכול להיות אותנטי. אתה צריך לבחור בין סיפורים של מטומטם אחד למראה עיניים המלמד שבמשך שעות אנשי חמאס ואחרים נכנסו ויצאו ללא הפרעה. אם הסיפור שלו נכון, נשאלת השאלה למה לא הפריעו להעביר את החטופים לתוך הרצועה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמיר תיבון הארץ אני חושב שהמאמר הזה נותן את התמונה האמיתית. כנראה שהמציאות היא איפושהו באמצע בינינו. גם ב-8 השעות הראשונות הסתובבו שם כוחות שונים של צה"ל, אבל נראה שהתקשורת והשליטה נפלו (קשור לשיתוק של מפקדת האוגדה ברעים?). היה שם מחדל מאד רציני בהתארגנות של צה"ל, אבל המהות כאן טמונה בפרטים שאינם ידועים. יכול להיות שהיו כאן כמה מחדלים בלתי קשורים שהתלכדו לקטסטרופה. החשש שלי שמדובר בסימפטומים של מחלה קטלנית שהתפשטה. למשל התאבנות המונעת מצה"ל לפעול ברגע שמשהו משתבש וחורג מן השגרה. זו דוקא מחלה שלא איפיינה אותנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר למסק"רים, כותבים סא"ל דימוס עופר שלו ואל"מ בדימוס מאיר מוסט ב"מידה": "המסק"רים מתוך צי המסקרים המדולדל של חיל האויר היו צריכים לטוס לרמון כדי להתחמש, מטוסי הקרב בזמן טיסה של דקות יכלו להיות מוזנקים זוג אחרי זוג אחרי זוג". לפי תיאורם, ואין לי את היכולת לשפוט, הפעלת המטוסים תוך שימוש בהיגיון בסיסי ומתבקש, היתה יכולה למתן מאוד את תוצאות אותו היום: "מה היו קורה אם במקום טנק שירה בתוך בארי היו טסים מטוסי קרב בגובה נמוך עם מבערים מעל כפר עזה, נחל עוז, בארי וניר עוז והיו גורמים לבומים על קוליים? מה היה האימפקט על הרוצחים בחוץ? מה היתה התוצאה אם מטוסי הקרב היו מחסלים במבערים ובזרם הסילון שלהם את מצנחי הרחיפה שעולים עשרת אלפים דולר? ככה עשה חיל האויר למסוקים מצריים שחצו את התעלה במלחמת יום כיפור. מטוסי הקרב בזמן טיסה של דקות יכלו להיות מוזנקים זוג אחרי זוג אחרי זוג במיוחד שתצורת החימוש של תותחים היא הקלה ביותר ודורשת זמן חימוש קצר מאוד. וכאשר נגמרת התחמושת עוברים בגובה נמוך עם מבערים מעל כנופיות השוחטים ושורפים ומבריחים אותם. ייתכן והיו נפגעים גם מכוחותינו כמו שקורה לצערנו במלחמה, אבל כמה מאות מתוך 1400 נטבחים היו ניצלים מהטבח? כמה עשרות מתוך 240 החטופים היו בורחים מהחטיפה? אפילו רק להיות באויר ולתת תמונת מצב כדי שידעו בצה"ל מה קורה? ב'הדממה' אין טיסות אימונים דבר שאולי היה מאפשר להפנות מטוסים מהאויר לאזור העוטף. חיל אויר לא נראה בשטח עד סביבות הצהרים וגם אז שלח מטוסים לעזה להפצצות, דבר שלא עזר במאומה לטפל בבעיה של פריצת הגדר והיישובים. חיל אויר ידע על פריצת הגדר מדיווחי המסק"רים והכתממי"ים כבר בשמונה בבוקר. ראינו מהומות כאלו וניסיונות פריצה של אלפי סורים ברמת הגולן ב- 2012, ראינו עשרות אלפי עזתים על הגדר בשנים האחרונות. הכתובת הייתה על הקיר, וחיל האויר היה חייב להתכונן למתאר זה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בומים על קוליים ומבערים הם לא כלי נשק אפקטיביים, אם בכלל. קשה לי להאמין שיחד עם ההפגזות הבלתי פוסקות והיריות, עוד בום או שניים היו משפיעים, כנ"ל גם לגבי הרחפנים שכנראה כבר נחתו עד שהמטוסים היו מגיעים. "עוברים בגובה נמוך עם מבערים מעל כנופיות השוחטים ושורפים ומבריחים אותם" נשמע כמו תורת לחימה מסרטים של יורם גולן מהאייטיז, ולא משהו רציני. מטוס קרב טס ב-500 קמ"ש, איך אתה מדמיין שהוא יטוס בגובה שלושה מטר בתוך יישוב ויחסל עם המבער מחבלים? אני כן מסכים שאפשר היה לעשות *משהו* עם עשרות מטוסי חיל האויר שהיו בכוננות. למשל - מרגע שידעו איפה יש פתחים בגדר, להוריד פצצה של טון בכל פתח כזה פעם בחצי שעה, זה יכול היה למנוע את הטיילת של הגל השני והשלישי שאכן גרמו למאות הרוגים ועשרות חטופים נוספים. יכול להיות שכן אפשר עם תותחים לטווח מטרות בגודל של טנדר טויוטה, גם אם לא ביעילות גבוהה. אבל גם פה מטוס שטס מהר הוא לא האידיאלי1. כנראה שחלק מהבעייה היא שחיל האויר "לא עובד ככה" - ז"א בלי מטרות מוגדרות מראש ומדיעים טוב. אין לי ויכוח על זה שבמקרה הנורא של ה-7 באוקטובר, אפילו אם זה היה עולה בכמה וכמה מטוסים, ובשיטות לא יעילות, כל סיוע יכול היה להציל מאות. גם אני הייתי מזועזע בשבת ההיא שחיל האוויר לא היה מספיק דומיננטי בשמיים. ואני מניח שגם על זה יהיו תחקירים ואנשים יעופו. אבל הכתבה המדוברת נראית לי קצת פופוליסטית ולא רצינית. 1 אם כבר, למטרות האלה יש את אחד המטוסים החביבים עלי - A-10 warthog. אין לנו כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> יורם גולן מהאייטיז, ולא משהו רציני. מטוס קרב טס ב-500 קמ"ש, איך אתה מדמיין שהוא יטוס בגובה שלושה מטר בתוך יישוב ויחסל עם המבער מחבלים? טוב, עשית לי חשק לראות את הסרט הזה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגיד, הוא נוחת על הכביש ביישוב. ואז מסתובב כם הזנב לכיוון המחבלים ופותח מבערים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, רק שמסלול הנחיתה של אף 15 יותר ארוך מכל היישוב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי רלוונטי לטייסים רגילים. לא לטייס פעלולים שגם.. נוחת נגד הרוח ו.. נעזר ב chat-gpt בזמן הנחיתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק, אבל כנראה יותר קרוב ממה שהיית מצפה למצוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שעד שהוציאו צו 8 לשוורצנגר כבר היה מאוחר מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישור, נעים להזכר. גם זו סצינה דומה, אבל לא בסרט אקשן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארייר - גם כזה אין לנו. יתרונו כמובן שהוא יכול לרחף ולכן המהירות של מטוסים מודרניים שהיתה להם לרועץ, לא רלוונטית לגביו. נראה שדוקא מטוסים ישנים ואיטיים נדרשים כאן. ואכן - אם כבר, ולא מסרט אלא מוייטנאם - אני מציג בפניכם את מכונת התותחים הזו שנקראה בחיבה (על ידי האמריקאים) פאף דרקון הקסם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
("אני מניח שגם על זה יהיו תחקירים ואנשים [מחיל האוויר] יעופו" אני לא צריך לכתוב את הבדיחה במפורש, נכון?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע. זה לא היה בכוונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חיל האויר היה חייב להתכונן למתאר זה" - כאשר הצבא כולו חי בידיעה ודאית ש"מתאר זה" לא ייתכן, החוכמה בדיעבד של הכותבים אינה שונה ממה שכל אחד מאיתנו אומר לעצמו שלוש פעמים ביום מאז הז' האוקטובריאני ההוא: "אני לא מסוגל להבין איך יכול להיות ש...". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי דוקא מתארים כאלה (לפחות בצפון, אבל מה זה משנה לחיל האויר?) היו בהחלט מתורחשים (אם יורשה לי), כוחות צבא בהחלט התאמנו אליהם. זה שחיל האויר לא היה חלק מהתרחישים - נניח - זו בעייה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסריט מטוסי הקרב שלך לא נראה לי מציאותי כל כך. חה"א הפעיל כלים מתאימים יותר בהצלחה חלקית. הבעיה הגדולה היתה חוסר מוכנות: לא מספיק כלים וההכוונה מהקרקע לא היתה מאורגנת אלא ספוראדית ומקומית. אפרופו הטנק שירה בבארי: לפי הכתבה בערוץ 2 (17.3.24) וגם הויקיפדיה, הפעלת הטנק לא באמת תמוהה. הרושם שנוצר עד עכשיו היה שמדובר בסוג של נוהל חניבעל. במבט חיצוני היה קשה לי להבין איך אפשר להצדיק פעולה כזו (ירי פגז טנק על בית בו הוחזקו 13 בני ערובה). ע"פ המידע האחרון לא מדובר בחניבעל אלא בצרוף של לא מעט ברדק וחוסר מזל. תא"ל ברק חירם הוא שניהל את הכוחות בבארי ובפרט את הכוח שהקיף את הבית של פסי כהן עם בני הערובה. בשעות לקראת הערב חירם פעל תחת הלחץ של הצורך לסיים את האירוע ולמנוע בריחה של אנשי החמאס עם בני הערובה לעזה. היו הרבה כוחות בבארי אבל מרוב ברדק מסביב לבית, בנקודת המגע, הכוח שלנו לא היה בעדיפות מכרעת. הטנק וכח האש שלו, היה בבחינת "שובר שיוויון". ע"פ הכתבה ביומן של ערוץ 12, היה מדובר בטנק לא ממש תקין ותקני, שנמצא נטוש במסיבת הנובה והושמש בשטח לפעולה (אני לא בטוח שמדובר במידע נכון). חירם הורה לטנק לירות 2 פגזים על הבית. ההפגזה היתה חיפוי לפריצת יחידת הימ"ם לתוך הבית. חירם ידע שהפגזים עשויים לפגוע בבני הערובה, אבל ספק רב אם חזה ש-2 הפגזים יהרגו את כל המחבלים ובני הערובה (למעט אחת). לדעתי תא"ל חירם כנראה לא נמנה על הקטגוריה של "הבו לי גנרלים ברי מזל" (נפוליון). אבל אני כמשל, לא יודע מהי האלטרנטיבה (מי הם המועמדים לקידום במקומו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טנק "שנמצא נטוש במסיבת הנובה"? ו"והושמש בשטח לפעולה"?? עזוב את חירם, אני רוצה לדעת מי האידיוט שהגיע למסיבה עם טנק, ולמה הוא נטש אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמנגנון התגובות של ה"אייל" אני רוצה להגיד: תאמין לי ששני סימני שאלה הם המינימום ההכרחי כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה טנק של גז צחוק או משהו כזה. (מתנצל אם זה מוקדם מדי לצחוק על זה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מוקדם בשביל הטנק או בשביל הגז? כי אני מתאפק מלהתדרדר בכיוון של המקלחות בפסטיבל) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה שטנק מגיע לזירת קרב, נפגע וננטש, ואז מושמש בחזרה, זה תסריט לא בלתי נפוץ במלחמות ישראל, הלא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. זה מה שהבנתי מהכתבה. לפי התאור היה זה טנק שמחבלי הנוחבה השתלטו עליו באזור מסיבת הנובה והרגו או שבו את מפעיליו. סופר שהטנק נמצא ריק ועם מד דלק שבור והצליחו להניע אותו. לי זה נשמע מוזר כי בויקיפדיה כתוב שסא"ל סלמן חבקה ז"ל שגדוד השריון שלו היה מוצב בחברון, הצליח להקפיץ את חייליו (כפי הנראה מן הבית) לצאלים ולהגיע עם 6 טנקים לעוטף. הטנקים חולקו בין אתרים שונים כדי לסייע בלחימה. יתכן שאחד מן הטנקים הוצא מכלל פעולה בנובה. יתכן גם שאני או מישהו אחר עשה סלט מן העובדות. בכל אופן, הסיפור הוא אפשרי. הסיפור הזה בא לתמוך בנקודה אחרת: אנשי הנוחבה הגיעו מצויידים היטב, בפרט ברובי סער, טילי כתף, מטולי רימונים וחימוש. כך שגם במקומות בהם היו לוחמים ישראלים חמושים ולא רק כיתות הכוננות, לעתים עוצמת האש של המחבלים היתה עדיפה. זו הסיבה שהפעילו את הטנקים בתוך היישובים. היה זה מאבק על היתרון בעוצמת האש. יש כל מיני דברים שנראים קצת תמוהים באור היום והמזגן, אבל בהמולת הקרב הם נראים באור אחר. על הנייר אתה יכול להביא לשדה הקרב מטוסי סילון ונושאות מטוסים. בשטח אתה משתמש במה שיש לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I stand corrected. חשבתי לתומי שלו היה טנק באזור הפסטיבל הכל היה נראה שם אחרת לגמרי, אבל אולי הטנקיסטים ישנו והמחבלים הצליחו להשתלט על הטנק, כמו שקרה לטנק ליד הגדר שיש סרטונים שמראים אותו עולה באש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי מה שכתבתי על מה שקרה בפרשת בני הערובה בבארי מפני ששתיקת אנשי הצבא היתה מוזרה. עכשיו אני מניח שהקולגות של ברק חירם ידעו שהוא שור מועד ולכן לא רצו לצאת להגנתו. ההתלהבות של חיילי צה"ל לפוצץ מסגדים, אוניברסיטה ופרלמנט בעזה, מעידה על כך שהם נשמעים יותר להוראות מן הבית מאשר להוראות מפקדיהם. וראה על כך את יגיל לוי בהארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו הרי שומעים את השיחות השקטות ומבקשים שלא להאמין. טבח מאות ממיטב ילדנו בשדות רק כי רצו לרקוד. הכותרת כמובן לא פרופרציונלית, אבל משקפת את הסנטימנט הרווח בקרב רוב הציבור הישראלי היהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר ממשקף. מוטמע בנשמת האדם באם הוא בן אדם. ובכן, הזוועות צצות. 40 תינוקות וילדים כרותי ראש התגלו בכפר עזה. הישראלים הולכים להגשים את חזונו של י.ליבוביץ אבל מכיוון שונה ומפתיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאפשר, אבקש להימנע מלשתף זוועות מילוליות או סירטונים דוקא באתר המצומצם שלנו. חלקנו (אני ומשפחתי) נמנעים במכוון ולא צפינו בשום סרטון בשום מדיה, ואשמח לשמור גם כאן על הענין, בגבולות האפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הקישור לזוועות, אבל גם דברי בלע המוצמדים לקישור כמו ״הישראלים הולכים להגשים את חזונו של י.ליבוביץ אבל מכיוון שונה ומפתיע״. לקחת משהו לגיטימי כמו הצורך של עם להגן על עצמו מפני אויב רצחני וליצור מזה פורנוגרפיה של מלחמה / שעת שנאה. על מה הוא מדבר?! איזה חזון של י. ליבוביץ? איזה כיוון מפתיע? על מה הוא מדבר? והכי חשוב - למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט מסכים עם מהות דבריך. יחד עם זאת , אני קישרתי לנושא (אין זוועות גרפיות) שערוץ 11 גם פרסם. מכל מקום, ומאחר ויש הרבה צדק מדבריך אודות האי נעימות שזה יכול לגרום לאחרים, אני אשתדל לקצר בהפניות כגון אלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי לאיזה שרשור להדביק את התגובה הזאת, אבל אני קורא סביב את האשמת הליכוד הנוכחי והנובל בראשו במלחמה והאסון הזה (המנוול משום איסור על הגיית השם המפורש? אפשר לפחות לגוון בכינויים?), ואני לא יודע במה בדיוק נעוצה האשמה, ומרגיש כמו תם ומטומטם. טרם וועדת חקירה, אני אשמח לשמוע מה הדעות והניתוחים פה. אני יכול לשער את הסיבות הבאות: 1. הראש הוא האחראי, ובמיוחד מי שחימם את כיסא רה"מ לאורך יותר מעשור. גם בלי שום מעשה פעיל, מחדל כזה ייתכן רק אם את העבודה שלו הוא לא עשה. 2. שנים של משחקים פוליטיים ומערכה נגד מערכת המשפט הסטו את כל תשומת הלב בממשלה ובכנסת מניהול תקין של המדינה. 3. הליכוד והנוזל בראשו קידמו מדיניות של בחירה בניהול ושימור הסכסוך, במקום כל אסטרטגיה מכוונת פתרון. מי שבחר להחזיק את עזה במצור ואת חמאס בשלטון, ובחר בסכסוך על אש קטנה וסבבי לחימה עונתיים כמדיניות, אשם בשריפת המטבח הזאת בלי קשר למחדלים הטקטיים והאסטרטגיים שהיו נחוצים לה (ויותר מאשר אם אסון היה בא כתוצר לוואי של מדיניות כושלת לפתרון). זה מה שאליו מכוונים כולם? איזה משקל לכל סעיף? יש פה קונצנזוס או שאני רק מדמיין שכולם יודעים בדיוק באילו מהלכים ראש המחדלה עשה מט למדינה (בהקשר הזה)? מה עוד אני מפספס? למישהו יש סבלנות להסביר לאט לטיפש פוליטי? ------- ואם אפשר ביותר לוגוס מפאתוס, אין לי רשיון למונית והקול שלי לא בקבוצת סיכון לשבת בקואליציה עם הליכוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי הערות: 1. הליכוד (והימין) החליטו לחזק את החמאס. ביבי אמר בישיבת הליכוד ש"מי שמתנגד למדיה פלסטינית צריך לתמול בהעברת הכספים לחמאס. תיחזוק ההפרדה בין הרשות בגדה וחמאס בעזה עוזר לנו למנוע הקמת מדינה פלסטינית"; סמוטריץ הוסיף ואמר ש"החמאס הוא נכס". זה לא בדיוק "לשמור על אש קטנה", זה לשפוך שמן למדורה שוב ושוב עד שלבסוף שרפה את כולנו. 2. לא היו רק משחקים פולטים נגד מערכת המשפט, אלא נגד כל הגופים המקצועיים בישראל, כל ה"דיפ סטייט" הזה. הרי ביבי לא יכול להרשות לעצמו שיהיו אנשים הגונים בליכוד - כולם עזבו. אדם הגון עוד יכול להחליט שטובת המדינה גוברת על טובת ביבי, ואז מה יהיה? לכן, היחידים שנשארו הם חדלי אישים שהכסא חשוב להם יותר מכל, וכך נראה תחום האחריות שלהם; מירי רגב בתחבורה למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. 1. אלא אם אתה מתכוון שהמצב עכשיו היה המטרה מלכתחילה, או שכל בר דעת היה יודע שלשם זה מוביל, נראה לי שלזה התכוונתי. ברור שבמבחן התוצאה ככה לא נראית אש קטנה, אבל שמבחינתם החמאס בשלטון עם עימותים עונתיים מוגבלים היתה המטרה, וזה מה שהם חשבו שהם משמרים. 2. אוקיי, כלומר מעבר להסטת תשומת הלב מניהול מדינה, גם דילול כל מי שמציג חשד ליכולת או אידאולוגיה מהממשלה והפקידות. אם אפשר לחפור טיפה יותר בהערה, אני לא רוצה ליפול לפח של Kids these days [Wikipedia]. יש איזו דרך לבור פוליטי לדעת אם באמת פחת הדור בפוליטיקאים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא רק שהם חשבו שהם משמרים פה "אש קטנה" - אלא גם (ובעיקר) המוטיבציה שלהם לכך. הרי לא העבירו מזוודות לכסף לחמאס כי העריכו שהוא ה- Lesser Evil ודאגו ממי שיעלה במקומו אם לא יעשו זאת. מה פתאום - הסיבה שהם שפכו עוד ועוד דלק למדורה העזתית היא לבדל את החמאס מהרשות הפלסטינית ולמנוע התקדמות מדינית, שיכולה להביא ח"ו לפינוי התנחלויות ושטחים ביו"ש. בגלל הפנטזיות המשיחיות הללו גידלנו פה נמר בחצר האחורית וקראנו לו "נכס", לא פחות. צה"ל ומדינת ישראל מתעסקים בניהול הכיבוש במקום להתמקד בהגנה מתרחישי איום. 2. אני לא מכיר מטריקות מדידות, אבל אני לא זוכר תקופה שאף אחד כבר לא מצפה מהשרים שיהיו יעילים או שינסו לעשות משהו לטובת המדינה. הנרטיב מזמן עבר להיות "מי יכול להכניס אצבע בעין של השמאלנים". השמאלנים רוצים מטרו? לא ניתן להם! דווקא. פעם ה"ליכוד" הייתה מפלגה שכוללת אנשים רציניים, שגם אם לא הסכמת איתם אידאולוגית בהחלט ניכר שהם "הגיעו לעבוד ברצינות". היום המפלגה הזו היא כר פורה למושחתים. אתה קורא את העדויות מהקבינט וזה נשמע כמו ישיבת כיתה. 3. עוד דבר מה - זה לא שהרפורמה המשפטית "הסיטה את תשומת הלב". השלטון בחר ביודעין בחלופה שתומכת ומקדמת את הרפורמה למרות הנזקים הבטחוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוסיף כמה סעיפים, תוך התמקדות לוגית ולא פאתוסית, בשנה האחרונה שבה נתניהו בשלטון. סדרי העדיפויות שלו, ההתרעות שקיבל מכולם על החלשת צה''ל וקריסת ההרתעה, וכן הלאה. תתחיל משם ונראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתרעות הן בעקבות חוק הגיוס והמחאה בקרב חיילים ומילואימניקים, או תוצאות של תהליכים אחרים מטעם הממשלה? לא בטוח למה התכוונת ב"תתחיל משם". אני מבין שלא בהכרח יאכילו אותי בכפית, ואף אחד לא חייב לי שיעור באזרחות מאז התיכון, אבל קיוויתי לשמוע טיעונים מאחרים ולא לפרוש את המשנה שאין לי (הסעיפים שהעליתי הם בחזקת show your work כדי שיהיה אפשר לדעת מה אני לא מבין). ועוד בנושא האכלה בכפית, יש פתרון קריאה לנטולי מנוי הארץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך האחרונה, כן, יש. קיימים תוספים לדפדפנים שונים שמאפשרי לעקוף חומות תשלום (לא משהו אישי נגד הארץ, זה עובד על מגוון רחב ביותר של אתרים). חפש Bypass Paywall extension ותמצא מבחר של כאלה. לא כל אחד עוקף כל חומת תשלום, אבל אני מעריך שלכל חומת תשלום יש תוסף שעוקף אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בימים ובשבועות האחרונים, בשיחות ודיונים מאחורי הקלעים, הצגתי את תמנות המצב הביטחונית. ביקשתי, נימקתי והבהרתי. בעת הזו חייבים לעצור את התהליך כדי שנוכל לשבת ולדבר." "אני פוגש את המפקדים והלוחמים לקראת מבצעים, בסיורים, בשטחי האימונים וחדרי תדריכים. שומע את הקולות העולים מהשטח ואני מודאג". "האירועים המתרחשים בחברה הישראלית אינם פוסחים על צה"ל. מכל עבר עולות תחושות של כעס, כאב ואכזבה בעוצמה בה לא נתלקתי מעולם. אני רואה כיצד מקור עוצמתנו הולך ונשחק. כשר הביטחון של מידינת ישראל אני אומר בצורה הברורה ביותר, השסע ההולך ונפער בחברה חודר לצה"ל וגופי הביטחון. זו סכנה ברורה, מיידית ומוחשית לביטחון המדינה." שר הבטחון יואב גלנט, מרץ 2023 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו שאלה טובה. כפי שהראית בעצמך לא חסרות סיבות, אבל השאלה היא מהן הסיבות החשובות ביותר שאינן בחזקת אחריות מיניסטריאלית אלא מצביעות על קשר ישיר בין מעשיו של המנוול לבין המחדל והמפולת של 2023. א. מה שהצגת כאחריות מיניסטריאלית כללית כלל אינה כזו. זוהי אשמתו הישירה של המנוול ומפלגתו שישראל הגיעה לעימות הנוכחי עם הפלשתינאים מבלי שהיא עשתה דבר, במשך עשרות שנים, כדי לנסות לפתור את הסכסוך. להיפך, נראה שהמנוול עשה כמיטב יכולתו כדי לשמר את המצב הנוכחי של אין פיתרון. ודוק, יש שאמרו שדווקא מפלגתו של בני גנץ היא שבחרה במצעה את הדרך של ניהול הסכסוך. אבל אם מסתכלים על 8 הנקודות של יונה גודמן שניסח את התכנית, רואים שלא לחינם גודמן קרא לתכניתו צמצום הסכסוך ולא ניהול הסכסוך. גודמן מבהיר שתכניתו אינה ניהול סכסוך פסיבי אלא דוגלת בצעדים אקטיביים לצמצם את הסכסוך. לעומתו, בני הברית שבחר המנוול הם רדיקלים ששמו לעצמם מטרה להרחיב את הסכסוך ככל האפשר, כולל צעדים המנוגדים לקונצנזוס כמו פרובוקציות על הר הבית והקמת מאחזים מנותקים ובלתי חוקיים. אינספק שקרה כאן מחדל צבאי קטסטרופלי שמצביע על ליקויים בסיסיים ושיטתיים. גם כאן לא מדובר באחריות מיניסטריאלית של ההנהגה הפוליטית אלא במעורבות ישירה בשני מימדים. ב. במימד העליון יש כאן אחריות ישירה מן הסוג שמנחם בגין קרא ב-1973 "למה לא קידמו את הכלים". ממשלת המנוול אחראית לדילול הכוחות בעוטף עזה והעברתם ליו"ש. חסידיו של המנוול יאמרו שהמדובר בטעות תמימה. יכול לקרות. כל האחרים יהרהרו על הקשר בין ההחלטה האומללה לבין הזהות הסקטוריאלית של בני בריתו הפוליטיים של המנוול. אחרי הכל כשישככו הדי הקרבות, מפלגתו לא תפסיד הרבה קולות בין האנשים שנפגעו מן ההחלטה הזו. ג. ברובד תחתון וסמוי יותר יש קשר עקיף בין ההנהגה הפוליטית לבין הליקויים הבסיסיים שהתגלו בפיקוד הצבאי. יש קשר ישיר של מצע גידול בין החינוך המתנשא והגזעני הממלכתי-דתי של חביביו-מינוייו בפיקוד הצבאי של השלטון לבין היהירות חסרת הצידוק והזלזול הגזעני באוייב. רוה"מ המנוול בממשלתו החדשה אחראי באופן ישיר להחלשת ולביקוע החברה הישראלית. חולשה זו ללא ספק מספקת לאוייבינו הערבים עידוד ומוטיבציה לתקוף אותנו. גם למעשה הזה שני פנים. ד. את חטאיי אני מזכיר, כאשר מלכתחילה טענתי שחטאה הראשון של ממשלת הימין המלא היה הרחקת הקבוצה המרכזית והפרודוקטיבית ביותר של החברה הישראלית משולחן השלטון. זה היה דמוקרטי אבל לא חכם. כדי להוסיף פשע על חטא, ממשלת לוין-רוטמן הוסיפה את המהפיכה המשפטית שנועדה לעקור משורש את ההגנות החוקיות של הקבוצה הזו. למעשה רק מתקפת החמאס היא שאלצה את המנוול לחשוף כי ממשלת הימין המלא שלו, אין לה את הלגיטימיות הנדרשת למלחמה באוייב הפלשתינאי. ה. במשך חודשים ארוכים טענו המנוול ועוזריהם שהסכנה הגדולה ביותר לעתידה של מדינת ישראל היא המערכת המשפטית. יש למערכת המשפטית חלק משמעותי בהתפתחויות שליליות בחברה הישראלית, אבל המלחמה שפרצה חשפה את סדרי העדיפות האמיתיים של החברה הישראלית. ואין לומר שמדובר בחוכמה שלאחר מעשה של אויביו הפוליטיים של המנוול. אנשיו שלו (גלנט) והמינויים הצבאיים שלו (רמטכ"ל, מח"א) הזהירו אותו שהמשך המהפיכה הפוליטית מחליש את חוסנה הביטחוני של ישראל. יריביו הפוליטיים (אייזנקוט) הזהירו אותו שהמצב הביטחוני מסוכן. כל זה לא הפריע למנוול להמשיך ולסמוך את ידיהם של בני בריתו הפוליטיים אשר עסקו בהסתה נגד ישראל הראשונה ובפרימת הקשרים בין שני החלקים. נ.ב. לכינוי "מנוול" שתי פנים. מצד אחד מדובר בגילוי נאות. לא מדובר כאן בדיווח וניתוח של משקיף אובייקטיבי. אני רואה במנוול אוייב. זה שיש אוייבים גדולים ממנו, לא הופכת אותו לפחות אוייב. מצד שני, מדובר בתרומתי לל"פ נגד המנוול. אני מקווה כי חזרה שוב ושוב על אותו כינוי תחדור לתת תודעה גם של אוהדיו ותומכיו ובאופן תת הכרתי תסמן אותו כדמות שלילית שאסור לצדד בה ולא מנהיג פוליטי נתון שיש להבין באפן אובייקטיבי ולהתאים עצמנו לצרכיו ורצונותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה, הרמטכ”ל הנוכחי מונה על ידי הממשלה הקודמת, בזמן שהיתה ממשלת מעבר, תוך מחאה זועמת מצד נתניהו עצמו על ביצוע מינוי כה חשוב על ידי ממשלת מעבר חסרת רוב בכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK. אין לי דבר ספציפי נגד הרמטכ"ל הנכחי. אני פשוט חושד שאלמלא היה רמטכ"ל היה מן הסתם מצטרף למסרבים בעצמו. ברגע שהם מתמנים לתפקיד הם מתמלאים אשליות גדולה ובטוחים שהם מצילים את המולדת. בזמן שבפועל הם משרתיו של רוה"מ הבלתי ראוי הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצה צנועה לממשלה: לאט לכם עם הפעולה הצבאית נגד החמאס. העובדות מספרות לכם שיש משהו מאוד בעייתי בצה"ל ובפרט במפקדיו. אתם הולכים לבצע עבודה כאשר כלי העבודה שלכם פגום. ההיגיון אומר שכדאי לכם לעשות זאת בזהירות ולאחר שיקול דעת ולא להמר על כל הקופה עם משענת קנה רצוץ. הרושם הברור הוא שאין לכם תכנית רצינית איך ממוטטים את החמאס ואם יש משהו, בודאי לא הכנתם את הכוחות ולא תרגלתם אותם. אינספק שהיה כאן כישלון מודיעיני שהתלבש על קונספציות שגויות של איך מגנים על גבול והימור מדיני-טקטי קטסטרופלי של העברת כוחות מן הדרום ליו"ש. ביחד גרמו כל אלו לקריסת אוגדת עזה. החמאס הצליח להכריע ולהביס במהירות את הכוח המדולל של אוגדת עזה. היה צורך להביא כוחות אחרים מבחוץ כדי לבצע את ה"בלימה" וזה לקח זמן. הפוקוס של הטיעון שלי הוא בשאלה האם בנוסף לכל המכשלות שתארתי עד עתה, גם הכוחות שהיו בחזית כשלו ולא פעלו באופן שהיו אמורים לפעול. איני יודע כמה כוחות היו בפועל בחזית עזה ומה היו יחסי הכוחות. איני יודע כמה מתוך הכוחות האלו היו חיילים עורפיים שמישהו כשל בהערכת יתר של יכולתם להגן על עצמם. בקיצור אני לא יודע מה קרה שם (מפני שצה"ל לא מגלה זאת בינתיים). מה שנראה לי כעובדה בהתחשב בתוצאות הוא שבמשך שעות רבות לא היה שום כוח צה"לי משמעותי על גבול רצועת עזה. המכשלות שציינתי לפני האחרונה, הן מחדלים וגם ההצטברות שלהן זו על גבי זו, הן חדשות רעות. אבל כשלים ומחדלים קורים וגם מזל ביש לפעמים קורה. להבדיל מהן, הנקודה האחרונה שציינתי, מלמדת על כשל מאוד בסיסי ושיטתי בצה"ל. "משהו רקוב בממלכת דנמרק". בנתונים אלו, אילו השחקן הישראלי היה מונע משיקולים רציונליים, הייתי ממליץ לו, להימנע מתגובה חפוזה ולהכין את תגובתו באופן איטי וזהיר. (כך גם לא יגרור את החזבאללה לקלחת). מאחר וברור לי שלהמלצה זו אין שום התכנות פוליטית,אין לי אלא להזכיר את הבדיחה על איך צבים מזדווגים. ועוד. בהנתן כל אלו, הסיכוי לנס ששת הימים שני, קלוש. בהתחשב בתוצאות קרב הפתיחה, במקרה הטוב אפשר לצפות לניצחון בנוסח מלחמת יוה"כ. ניצחון שכולו blood, toil," tears and sweat". לאופוזיציה, במקרה זה, אין שום אינטרס עצמי לחבור לממשלת אחדות. התרשמותי מן השר גלנט מאד רעה (יכול להיות שזו הסיבה שהמנוול ניסה לפטר אותו?). אני גם לא מכיר בשורות טובות על דיכטר הרמטכ"ל ומח"א. בבדיחות הדעת הייתי אומר שמה אפשר כבר לצפות מאנשים שבחרה גב' המנוול. לכן חיזוק האגף הבטחוני ע"י גנץ ואייזנקוט והאגף המדיני ע"י סער וחילי טרופר, לא יכולים להזיק. למרבה הצער כרגע, ההצדקה של החבירה הזו תלוייה במה שיחליט ויעשה הקבינט המשותף. בהכירנו את הרקורד של גנץ, הייתי אומר שאפשר לוותר על ההימור הזה. לפחות, הפעם הזאת, אין לוותר על גביית התשלום הפוליטי מן המנוול, בצורת הודאה בפועל שעם סמוטריץ, אב"ג, לוין ורוטמן אי אפשר לנהל ממשלה בישראל. עוד לקח מן העבר הוא שאסור לאפשר למנוול לנפח את ממשלתו המנופחת יותר מדי גם כך. גנץ, אייזנקוט וסער יכולים להצטרף כשרים בלי תיק לקבינט מדיני-בטחוני חדש שימנה 8 שרים וזה הכל. כאשר חושבים על העצות הטובות שנתנו לוין, כ"ץ, רגב ואלי כהן למנוול עד עכשיו, אפשר לעת עתה לוותר על שירותיהם בקבינט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהפרסומים של שמות הנופלים ויחידותיהם, נראה שהכוח הלוחם שהיה בשבת בבוקר סביב רצועת עזה היה חטיבת גולני על שלושת גדודיה וגדוד 77 של חטיבת 7. שאר הכוחות היו בעיקר חיילי פיקוד העורף ותומכי לחימה. לגבי הבדיחה, מדובר בקיפודים או בדורבנים. צבים הם איטיים גם כשאין צורך להיות זהירים במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אתה יכול לפרט יותר? יכול להיות שלפחות חלק מגדודי גולני שציינת היו הגדודים שהוזעקו ממקומות אחרים כדי לשחרר את הישובים? האם חיילי גולני היו אלו שתפסו את המוצבים שסביב הגדר ואת מפקדת האוגדה ליד רעים? מתברר לפי הויקיפדיה שאוגדת עזה מורכבת משתי חטיבות הגמ"ר (שזה יכול להיות הרבשצים וכיתות הכוננות) וחטיבת חי"ר שהיא בי"ס לקצינים שגם זה לא בהכרח יחידת חי"ר איכותית. נשמע קצת כגוף לא כל כך קרבי. אם כמה מאות לוחמים מאומנים למחצה הצליחו להמום ולשתק בזמן קצר מאד, בסיסים ומוצבים המאויישים ע"י שריון וחיילי גולני, המצב עוד יותר רע ממה שחשבתי. נשמע כמו מקרה גרוע במיוחד של מחלת מסכי הפלזמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה כבר אתמול הודיעו על הרוגים מגדודים 12, 13, 51 ו-77 נותנת אינדיקציה שאלו היו היחידות הסדירות הראשונות במקום. שאר ההרוגים שפורסמו אתמול הם או תומכי לחימה וחיילי פיקוד העורף או לוחמים של יחידות מובחרות שהיו כנראה הראשונות להגיע (סיירת מטכ"ל, שלדג, סיירת צנחנים, הרב-מימד, מה שזה לא יהיה). היו גם הרוגים ספורדיים של מפקדים שגרים באזור כמו מח"ט הנח"ל, שהגיעו לבד למקום בלי היחידות שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK. זה בעצם מה שאני שואל. יכול להיות שיחידות גולני שציינת היו יחידות חי"ר שהוקפצו מגזרות אחרות בדיוק כמו סיירת מטכ"ל, שלדג ואחרות שגם שמותיהם פורסמו בדבוקה הראשונה. כשאני חושב על זה, יתכן שהיחידות שאיישו את המוצבים יצאו הביתה והשאירו שם את הטבח והש"ג לשמור (משהו בדומה לזה ראיתי באחד הטוקבקים שעדיף שלא אחזור עליו). דבר אחד ברור, יהיה הרבה מה לחקור לועדת החקירה של מחדל 23. אני חושב שעצם ההצטברות של כל המחדלים הללו, שכל אחד מהם אפשר להסביר כשלעצמו, לכדי קטסטרופה של קריסה כללית היא שגורמת לחשוב שיש איזה גורם ובסיס משותף לכל המחדלים האלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני עשיתי קו (בגבול לבנון) לא היה הבדל בין שבת, חג או יום חול, הכוח היה בדיוק באותו גודל בכל יום. היה סד"כ נדרש וכל חייל עודף היה משוחרר הביתה לפי סבב (משהו כמו 3-4 ימים בבית על כל שבועיים-שלושה). אתה חושב שעל גבול עזה זה אחרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. ראיתי לפני זמן קצר את מג"ד 17 בטלביזיה. הוא סיפר שהקפיצו אותו מהבית. לא כדאי שאפיץ כאן כל מיני טוקבקים מפוקפקים. נשאיר את זה בכך שלועדת החקירה יהיה הרבה חומר. אני רוצה לחזק מה שאמרת על אימונים ותרגילים. למוטט את החמאס אינו תרגיל בריווי עזה בכוחות ובטנקים. זה מתכון בטוח לכך שהם יירו אחד על השני. הטריק בלוחמה בשטח עירוני אינה איך אתה ממלא את יחידת השטח בחיילים. הטריק הוא איך אתה עושה זאת מבלי להפוך עצמך לברווז במטווח או להסתבך בדו"צ. הבריטים בבצרה במלחמת המפרץ השנייה עשו את זה די נקי. הרוסים באוקראינה פחות. ההבדל הוא כנראה תרגול, תרגול, תרגול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא לא במיקום אלא בזמן שחלף מאז. ראית את הראיון עם האלוף במיל. בריק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ראיתי. דבריו לא נותנים מידע ביחס לשאלה אם בסופ"ש ובחג מדללים את הכוחות לאורך הגבול, או כמו ששוקי כתב: "יתכן שהיחידות שאיישו את המוצבים יצאו הביתה והשאירו שם את הטבח והש"ג לשמור", מה שלי קצת קשה להאמין. אם זה באמת הסיפור מצבנו נפלא. אם הכוח שהיה שם בשבת זה הכוח שנמצא שם גם לאורך השבוע, יש לנו בעיה קשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש טענות שחלק מהאוגדה סביב עזה הופנה בחגים לאיו''ש כדי למנוע הסלמה שם (צפוי לאור מספרי השיא של עלייה של יהודים להר הבית בחגים וטרמינולוגית הממשלה הנוכחית). אין לי אימות מספיק לכמויות המדוברות ןהאם זו טענה שמחזיקה מים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. לי אין ספק שהגזרה דוללה. אבל יש וריאציה אחרת על מה שהצעת: עוטף עזה בעצמו כנראה מתוגבר בד"כ ע"י יחידות שאינן שייכות לאוגדה. יכול להיות שהיחידות שעברו למרכז היו מתוך היחידות האלו. כתבתי כבר: המהות טמונה בפרטים שאינם ידועים לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות, אם זה הסיפור אז יש לנו הרבה בעיות, בעיקר בשיקול הדעת של הפיקוד הבכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. נראה שבמקרה של צה''ל הצבים מתאימים. כבדים, כבדים מאד, גם כשלא צריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לדעתך יקרה א. כניסה קרקעית לעזה וניסיון של ממש לעקור את החמאס. או ב. מדובר כרגיל בדברי רהב ואיומים ריקים. יסתפקו בהפגזות מן האויר ברמה כזו או אחרת. יתכן שיהיו חדירות קרקעיות (או מן הים) סימליות ואז יכריזו על ''מיטוט'' החמאס ויחפשו נקודת יציאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד הלחימה נמשכת מי שאחראי לחיי החטופים הם החוטפים. אני מניח שהם יעשו כל מאמץ כדי להשאיר אותם בחיים. זה הקלף הכי חזק שלהם. אם החמאס יצליח לשרוד ולהחזיק בהם עד הפסקת האש, כדאי לישראלים לשם שינוי לזכור את ההלכה היהודית: אין פודים שבויים יתר על מחירם. ממילא מהמחזה של ישראל הנגררת במורד המדרגות של המו"מ/הסחיטה על החטופים, לא יהיה אפשר להתחמק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוצאה להורג של אסירי חמאס - נניח 1000- כתגובת נגד לרצח החטופים, יכולה להתבצע בזמני מלחמה קשים. מה ההיסטוריה המודרנית מספרת לנו על כך? עכשז במלחמת הע2 היו מקרים כאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לראות תסריט שמסתיים בכך שהציבור הישראלי (לצורך העניין,אני) משתכנע שהחמאס מוטט, הוכנע, הושמד או חוסל, בלי שיהיה מהלך קרקעי משמעותי (להבדיל מהכרזה של הממשלה או של דובר צה”ל שמוטטנו את שלטון החמאס, שאת זה ניתן לעשות כבר עכשיו). התסריט שנראה לי הכי סביר - נבצע מהלך קרקעי משמעותי שמסתיים בדשדוש והכרזה לא משכנעת שניצחנו והחמאס איבד את יכולותיו ל-40 השנים הקרובות (ועדיין החמאס יבצע את הירי האחרון וימשיך להחזיק ברוב החטופים ששרדו). פחות סביר - נסתפק בהתקפות אוויריות וירי ארטילרי, עם פשיטות קטנות של יחידות מיוחדות וסיום זהה לתסריט הקודם, רק עוד פחות משכנע מבחינה ציבורית (אבל עם הרבה פחות הרוגים מהצד שלנו). הכי פחות סביר - כיבוש מלא של הרצועה, חיסול (או בריחה למצרים) של כל צמרת החמאס, חיסול כל שרשרת הפיקוד של הזרוע הצבאית שלו, השמדת כל מאגר הרקטות ואמצעי הייצור והעברת השליטה ברצועה לאבו מאזן, למינהל האזרחי. בתסריט הזה, הכרזה על מיטוט החמאס תהיה נכונה ומשכנעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. אני מקווה שיהיו לממשלה הביצים ללכת על תסריט ג'. כיבוש מלא של הרצועה יהיה מערכה ארוכה וכואבת. מאות חיילים יהרגו. בשלב מסויים יגיע לחץ בינלאומי שנפסיק. יתכן שייפתחו במהלכה חזיתות נוספות. אבל! החיילים יילחמו בהקרבה וחמת זעם מול האויב. הארוע הנוכחי נותן את הלגיטימציה להקריב את חייהם של החיילים עבור האזרחים, ומזכיר שזו מטרתו של הכח הלוחם- להגן על האזרחים גם במחיר חייו. זאת תהיה המלחמה המוצדקת ביותר בחמשים השנים האחרונות והיא תקבל את כל הגיבוי הציבורי. וצריך לגייס את האיחוד האירופי מראש לתכנית מרשל לרצועה אחרי הכיבוש. אבל אתה כנראה צודק והממשלה תפספס את החלון החד פעמי הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה משתמש במילה ״תפספס״ זה נשמע כמו תקלה, התפלקות או תוצאה של incompetence. הממשלה לא תפספס את החלון. היא תמנע ממנו בכוונה תחילה. תזכורת: אנשי הממשלה הזאת לא ראו את שלטון החמאס בעזה כתקלה שצריך לתקן. מבחינתם (ועל פי המילים שהם עצמם בחרו להשתמש בהן ב*פומבי*) שלטון החמאס ברצועה זה נכס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעת כבר ברור שהמפלצת שגידלנו חזקה מדי. הממשלה רק צריכה ביצים לעשות את הנדרש. הבנתי שההנחיה הנוכחית לצה''ל היא ''שלילת יכולות חמאס'', שמשמעותה עוד מבצע כמו הקודמים. דעת הקהל נוטה כרגע ליותר מזה. אם הממשלה תפספס את ההזדמנות זה לא יהיה משיקול תועלתני אלא מחוסר אומץ לב. אני לא רואה המשך התועלת בקיומו של חמאס אפילו עבור המדיניות של ''ניהול הסכסוך''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא רק מה ''התועלת בקיומו של חמאס'' אלא גם מה המחיר שבהפסקת קיומו ומה המחיר של קיומו של מי שיחליף את החמאס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזשהו שלב ומאיזשהו סדר, הערכות הופכות לספקולציות ריקות, ואני בספק אם אפשר להעריך מי יחליף את החמאס ואיך החיים לצידו יראו. אבל המסקנה הפרקטית מהימים האחרונים היא שהמצב הנוכחי הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת ואי אפשר לחיות עם סידורי הבטחון הנוכחיים (לא בעזה, ואולי גם לא בצפון). לא נגזר מזה "מיטוט החמאס", יש כנראה עוד אופציות שאיני כשיר כדי לפרט ולהעריך - אבל שינוי מהותי הוא מחוייב המציאות. יש מן הסתם עוד אופציות מלבד כיבוש מלא של הרצועה ופירוק החמאס בכוח, אבל גם זו אופציה סבירה1. 1 וקונקרטית, מפחידה. לא בגלל חללי צה"ל, אלא כי הממשלה הנוכחית כל כך מטומטמת ורעה, עד שיש חשש ממשי שהם יחליטו לחדש את שם התנחלויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שאנחנו עלולים להחליף מצב בלתי נסבל במצב גרוע יותר. הרצון בשינוי המצב מובן לחלוטין אבל אני מקווה שמקבלי ההחלטות מבינים ששינוי בפני עצמו לא יכול להיות מטרה, והם חייבים לשקול את ההשלכות הפוטנציאליות של כל שינוי כזה. כשאני שומע את מקבלי ההחלטות מדברים אני חושש שהדבר היחידי שהם שוקלים זה איך האמירות שלהם ישפיעו על הפופולריות שלהם במרכז הליכוד. אני מקווה שבלי המצלמות הם מתנהגים באופן שפוי יותר ושיש הבדל בין האמירות למעשים שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. כשאני שומע אותם מדברים אני מצטמרר. האמון שלי ב-''הנהגה'' אינו אפס, הוא שלילי. ואם זה לא היה מספיק גרוע, האמון של באופוזיציה הפוליטית שלהם לא הרבה יותר גבוה (אבל לפחות הוא קצת מעל האפס, ולא מתחתיו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. זאת שאלה גרועה. זאת שאלה רק בעולם מעוות ועני מערכים שהעז להעלות על הדעת את הרעיון ההזוי ששליטת האירגון הנאצי של החמאס בעזה זה הרע במיעוטו. להמשך שלטונו של החמאס בעזה אסור להסכים ולא ראוי להסכים בכל תסריט ולא חשוב מה הפוליטיקה או החזון המדיני בו אתה תומך. את החמאס יש למחוק1. הדבר שאני אומר כבר המון שנים והוא היום רלבנטי מתמיד: ההשלמה של ממשלות ישראל עם שליטת הבהמות האלה בעזה הוא משהו שגובל בפשע מלחמה כנגד הפלסטינאים2 וממש מעשה בגידה (עם מחיר דמים) באזרחי ישראל3. בושה וכתם היסטורי לציונות שהיא הביאה את עצמה לפשיטת הרגל המוסרית הזאת. מה אפשר לעשות עם העולם, איך לשפר אותו ואיך אפשר להמשיך לקיים את מדינת ישראל, את זה צריך לעשות אחרי שמסירים את הסרטן המסוכן הזה ורק אחרי שינוי הנתון הזה. את החטאים של התמיכה בחמאס כבר ביצענו וזה כבר היסטוריה. אבל אם סבב הלחימה הנוכחי יסתיים כשהחמאס עדיין שולט בעזה, דם 1000 הנרצחים (והנרצחים הצפויים בעתיד) הוא גם על הידיים שלנו. __________________ 1 במובן של להסיר את שליטתו מעזה ופירור התשתיות והכוח שיש ברשותו. אי אפשר יהיה באמת להיפטר מהאידיאולוגיה הנאצית שלהם או מקיומו של אירגון טירור כאירגון טירור. 2 עם הנחות, משום שמן הסתם החברה הפלסטינאית החולה אשמה בכך אפילו יותר מישראל. 3 בלי הנחות. זה שהימין הישראלי אימץ לעצמו את הרעיון הזה של השלמה או אף טיפוח החמאס בעזה, תחת איזו הנחה חולנית שאפשר להרויח מכך כמה נקודות פוליטיות בזירה הבינלאומית, זו אחת מנקודות השפל הכי נמוכות, הכי אנטי ציוניות והכי מרוחקות מערכים אנושיים הבסיסיים ביותר, שהמחנה הפוליטי החולה הזה הצליח להביא את עצמו אליה, בעשורים האחרונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העולם שלנו הוא מעוות. ישראל הרי המציאה את החמאס וטיפחה אותו על מנת להאבק באש''פ. זה לא היה ''הרע במיעוטו'', זאת היתה התוכנית להאבק ברעיון שתי המדינות. כשג'נווה והצעת השלום הסעודית התחילו להפחיד את שרון הוא בחר לתת את עזה לחמאס. גם אני חושב שזה גבל (וגובל) בפשע מלחמה כלפי הישראלים והפלשתינאים. אבל, זה המצב היום, אם ישראל תחליף את החמאס בג'יהאד האיסלמי (למשל) או בדאעש אז אני בספק אם זה יעזור למישהו. כשאתה נלחם בסרטן ריאות אתה צריך להזהר לא להוריד את הריאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיבור כרגע על לחץ בינלאומי נגד ישראל נשמע כמו אי הכרה במציאות החדשה. כרגע המצב הוא שה-"עולם" (ארה"ב ורוב האיחוד האירופאי) לא "מרשה" לישראל לתקוף ברצועה, אלא פחות או יותר מתחנן שהיא תעשה זו בעוצמה מקסימלית (מתוך האינטרס המערבי הכללי במלחמה בטרור), והשאלה הפתוחה היא אם ביבי1 הפחדן וההססני יסכים ללכת את המרחק המצופה ממנו. עושה רושם שהפיבוט של חמאס ממיתוג עצמי של "לוחמי חופש" לדאעש 2 הושלם באופן מלא (אני לא מדבר על ישראל, כמובן, אלא על הזירה הבינלאומית). כרגע העולם לא עוצר את ישראל, הוא דוחף אותה. מסקרן מה יהיו הריקושטים של כל זה לגבי איראן. זה לגבי העולם - אני לא בטוח בכלל מה בדיוק צריך להיות האינטרס הישראלי כאן3. 1 שהיותו ראש ממשלה עדיין היא מחדל שלא יתואר, ואם יש צדק בעולם2, כל מי שנותן לזה יד ומאפשר זאת ישלם על כך את המחיר4. 2 אין. 3 ומשוכנע שהקבינט יודע או מתעניין בשאלה הזו עוד פחות ממני. איך ישראל יכולה לחיות עם זה? והאופוזיציה - במקום להעיף את כל האפסים , האדיוטים והמושחתים מעמדות הכוח4 - מצטרפת אליהם! מן הסתם, כי גם הם כאלה. 4 מעולם לא דמיינתי שאוכל לחוש הזהות ריגשית כה עמוקה עם סנטימנט כל כך בולשביקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע חלון ההזדמנויות פתוח לרווחה. אם משתמשים בו זה צריך להיות עם עיניים פקוחות לכך שאחרי שבועיים של לחימה ועשרות אלפי עזתים הרוגים הקולות מהעולם ישתנו ונהיה מחוייבים להשלים את המלאכה עם רוח נגדית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה נכון בפרדיגמה הישנה (''חמאס הם לוחמי חופש, לישראל זכות להגן על עצמה''), אבל יש סימנים לכך שהיא השתנתה (''חמאס הם דעאש, על ישראל להלחם בשם המערב בטרור העולמי''). הזמן יגיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזמן אמר. מעניין לקרוא את השרשור הזה מה 10/10. חלק לא קטן מהתחזיות (תחזור קצת למעלה) היו מדויקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה מהתחזיות אכן היו מדוייקות. אבל אתה רומז שההודעה הספציפית לה אתה מגיב לא? לדעתי (האובייקטיבית לחלוטין, אלא מה) התגובה הזו עמדה בהצלחה במבחן הזמן. עברה בינתיים חצי שנה של לחימה עד שהקולות מהעולם באמת השתנו באופן מהותי. כל מי שדיבר על שעון-העצר המתקתק נגד ישראל דיבר על פרקי זמן קצרים בהרבה (שבועיים, אולי חודש). וגם זה, אגב, קרה לבסוף רק לאחר שישראל עשתה בווירטואוזיות מרשימה את כל הטעויות הדיפלומטיות והאסטרטגיות שאפשר להעלות על הדעת, והבהירה לכולם שאין לה שום כוונה רצינית להציב שלטון אלטרנטיבי במקום החמאס אלא רק לגרור רגליים ולמשוך זמן, במקרה הטוב לצרכים פוליטיים קטנונייים ובמקרה הרע ממניעים משיחיים וחלומות על השבת ההתנחלויות לרצועה. אני בטוח שביידן ושות' מאוכזבים ועצבניים לא רק בגלל המצב ההומניטרי בעזה וכאבי הראש הפוליטיים שישראל יוצרת עבורם, אלא גם ואולי בעיקר מכך שישראל לא עשתה את המצופה ממנה ומוטטה את חמאס1. 1 אני אופטימי ומקווה שאין צורך בהבהרה הזו, אבל לא נאיבי ומאמין בכך: המשמעות של "למוטט את חמאס" אינה להרוג את כל מי שאי פעם הדביק סטיקר של חמאס על האוטו. המשמעות היא העלאת כוח חלופי שישלוט ברצועת עזה במקומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, האמת העולם נתן לנו הרבה יותר חבל ממה שציפיתי, אבל בסוף הזמן עבר, כפי שחזה בהצלחה קופרניקוס המקומי שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם מקביל יש ממשלה גרועה שמתקפלת מיד עקב כל גחמה אמריקנית, אבל לפחות שומרת על יחסים טובים עם ממשל ארה״ב. בעולם מקביל אחר יש ממשלה גרועה ששורפת גשרים ומוכנה להסתכסך עם הממשל האמריקני, אבל לפחות היא נחושה לעשות את מה שלשיטתה צריך לעשות. במולטיברס הזה, אנחנו זכינו להיות בעולם בו הממשלה גם עושה, בסופו של דבר, מה שהאמריקנים דורשים וגם כל הזמן רבה ומצהירה הצהרות (ללא כיסוי) כנגד הממשל האמריקני והפוליטיקאים שלו. ישראל נשלטת כרגע על ידי מה שקראנו לו בבית הספר (במאה הקודמת) ״ילדי כאפות״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל פעם שגלנט ונתניהו פותחים את הפה הסנטימנט העולמי הופך להיות פחות פרו ישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבר יום אחד וכבר העולם מתחיל להשמיע קולות אחרים. מי שחושב שיש לישראל כרטיס פתוח לעשות בעזה ככל העולה על רוחה טועה מאד. אמברגו מים, למשל, לא יגרום ליחיא סנואר יותר מדי נזק, אבל לנו הוא בהחלט יגרום. אני שומע הסברים לפיהם זאת יכולה להיות נקודת לחץ, משהו בנוסח מים תמורת שחרור אזרחים חטופים, אבל אלה חלומות באספמיה; מנהיגי החמאס הוכיחו פעם אחר פעם שסבל האוכלוסיה הוא בעיניהם מחיר סביר להשגת היעד, ומאחר שהסבל הזה משחק תפקיד חשוב בדעת הקהל העולמית הוא אפילו אלמנט *חיובי* מבחינתם. אז בניגוד להורדת הכפפות בענייני הפצצות ואמברגו הדלק והחשמל,שאותם אני לפחות מסוגל להבין, מניעת מים ותרופות היא גול עצמי, שלא נותן לי יותר מדי רוגע בשאלה איך תנוהל המלחמה הקשה שמצופה לנו. נכון שצריך לשמוע את רחשי לב הציבור, אבל אסור שאלה יקבעו את ניהול המלחמה. אולי החמצתי משהו, אבל משום מה לא שמעתי יותר מדי הרהורים בנושא מאף אחד מהמומחים והפרשנים. אולי אני מחמיץ משהו שכל האחרים רואים, אבל מנקודת מבטי התקווה היחידה היא ששוונץ ואייזנקוט יכניסו קצת שכל ישר לחבורה ההזויה שאמורה להוציא אותנו מהבוץ, או שזה הולך להיות רע מאד. ואני מתכוון מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל העולם כבר למדו את הטריק שמקשיבים למנהיגים מדברים בשפתם ולא באנגלית. כשגלנט ("השפוי") אומר משפט כמו: "הוריתי להטיל מצור מוחלט על רצועת עזה. לא יהיה חשמל, לא יהיה מזון, לא יהיה דלק, הכול סגור. אנחנו נלחמים בחיות אדם ואנחנו נוהגים בהתאם" אז כל העולם שומע ונזכר במילושביץ' וב-RTLM. כן, הדם רותח, אבל אנחנו באמת כל כך אטומים שאנחנו צריכים שאמריקאים יגידו לנו שמשהו כאן לא בסדר? איך זה שהדברים האלה לא עוררו שום ביקורת בישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שטעיתי, המשפט של גלנט יועד בדיוק בשביל לעשות את מה שעשה, ושזאת הדרך שלו לבקש מהעולם שיבקש מישראל לא להגזים. אם זה נכון הוא הרבה יותר חכם ממה שחשבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא לא שומע קולות אחרים. האנטשימים לא יעלמו בקרוב, והצד הפרו-הערבי לא יהפוך את עורו בין לילה. שומעים אותם יותר ויותר, ונמשיך לשמוע אותם - אבל הם לא הפקטור החשוב כאן. מה שכן חשוב הוא שמסתמן שעמדת ההנהגה המערבית, באופן כמעט גורף (עד כמה שאפשר) אמצה את הקו האסטרטגי של מיגור הטרור החמאסניקי. יהיו כמובן קריאות לפעולות הומוניטוריות ולחץ על ישראל למזער פגיעה באזרחים וחפים מפשע1, אבל הערכתי החובבנית היא שלא רק שישראל קיבלה מנדט מלא למלחמה אגרסיבית בחמאס, אלא מופעל עליה לחץ כבד לעשות זאת. אין מה לבלבל זאת עם אהבת ישראל כמובן, זה האינטרס המערבי כרגע. הכוחות שארה"ב הזרימה (נושאות מטוסים לים, טייסות לאיחוד האמירויות) מעידות על כך, ובאותה הזדמנות מרגיעות אותי מאד. עדיין סביר להניח שיהיה רותח בחזית הצפונית, גם מול סוריה וגם מול לבנון - אבל ההסתברות למלחמה של ממש ירדה פלאים. וגם אם תיהיה, היא תעבור בקלות רבה יותר (עד כמה שמלחמות "עוברות בקלות"...). באותו זמן, יהודי ישראל מפחידים אותי ומגעילים אותי. הנאצים תוצרת בית שלנו עמלים בשומרון על חיקוי הצלחת החמאס בתמיכת הנציג שלהם במשרד הבטחון, וראש הממשלה מבהיר שנזדקק ל-3 אוגדות כדי להזיז את ישבנו מהכיסא, ושיהיה לנו בהצלחה למצוא אוגדה פנויה כרגע. אם הוא לא על סף ייאוש עכשיו, הוא יגיע לשם עוד רקע קט - והוא אדם חסר גבולות שאוחז בכל הכוח בזמן מצב חירום אמיתי. אותי זה מפחיד לא פתות מהאיראנים. 1 אצטרף בעצמי לקריאות האלה, ואני מתחיל כבר עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם המי יודע אני יכול רק לקוות שאתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הגדולה היא, כמובן, מה זה אומר בפועל מלחמה אגרסיבית בחמאס תוך מזעור פגיעה באזרחים וחפים. (התשובה שלי: צריך לשמור על אותו עיקרון ותיק ולעוס, של מידתיות בין הפגיעה הצפויה באזרחים לפגיעה הצפויה בחמאס. מה היא המידה של המידתיות, לא יודע, אבל אני לא בטוח שהיא צריכה להיות שונה ממה שהיא היתה במערכות קודמות. היכן שזה אומר שלא נוכל להיות אגרסיביים כמו שהיינו רוצים, אז לא. ואם זה יהיה ההבדל בין סוג-של-ניצחון לסוג-של-הפסד, אז שנפסיד (ואני מניח שהסוג-של-ההפסד אין פירושו איום קיומי בטווח הקצר על ישראלים רבים, מעבר למה שכבר ספגנו.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. ואני מטיל ספק רב מאד אם הפסד באמת עומד כאן על הפרק, לפחות כל עוד חזיתות נוספות לא נפתחות. אני כל כך מקווה שאני לא טועה כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוג-של-הפסד התכוונתי למצב שצה''ל מפסיק את הלחימה כשהחמאס עדיין עומד על הרגליים בגלוי. מצב כזה, לאור הפתיחה, ייתפס על-ידי כולם כהפסד של ישראל. אני לא רוצה להמר על הסיכויים לזה, אבל זה נראה לי מאוד על הפרק, בפרט אם נימנע מפשעי מלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לומר, אבל בניגוד מובהק למלחמת יום הכיפורים, שבה בסוף צה''ל הביס שני צבאות חזקים ומנקודת פתיחה איומה, והיה בדרך לאיים צבאית על בירותיהם - ואז אפשר לומר שבסוף הוא ניצח - אני לא רואה שום תוצאה שתיחשב נצחון. גם אם מדינת ישראל תעלים מחר את כל לוחמי החמאס מעל פני כדור הארץ, זה לא ישנה את העובדה שהיא - מעצמה גרעינית וצבאית בקנה מידה אזורי - לא מסוגלת למנוע מאלף טרוריסטים על ג'יפים לטבוח באלפי אזרחיה ביום מלחמה אחד. להפסיד כבר הפסדנו, רק לא ברור עוד בכמה. הדבר היחידי שיכול עוד להיחשב כסוג של הישג, הוא החזרה פלאית של כל החטופים בריאים ושלמים לבתיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, אם בסוף הלחימה חמאס מאבד את השלטון, לצה"ל לא נהרגים חיילים רבים, וחזית הצפון נשארת מנומנמת יחסית, ואפילו אם כל בני הערובה נהרגים (ובלבד שזה יקרה מוקדם ונספיק להתרגל) - אז רוב הישראלים ירגישו / יתפסו זאת כניצחון. כהנמן לימד אותנו משהו על מה קובע את ההרגשה שלנו לאחר מעשה באירוע שנמשך זמן. (מיותר לציין, זה תרחיש פלאי לא פחות מחזרתם של כל החטופים בריאים ושלמים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה כהנמן אומר על זה שהמון ישראלים מגדירים את מלחמת יום כיפור כמחדל איום ונורא למרות הסיום? לא ברור לי על מה אתה מבסס את התחזית הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. אני חוזר בי מהתגובה האחרונה. אבל נחזור שתי תגובות למעלה, אתה בעצמך כתבת ש"אפשר לומר שצה"ל ניצח ביום כיפור", ואני עוד כמה תגובות למעלה כתבתי בכוונה "סוג-של-ניצחון". לצורך תגובה 762799, אפשר במקום "סוג של ניצחון" לדבר על "תוצאה צבאית מספקת, בהינתן המצב הנוכחי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים שלכאורה מיטוט שלטון החמאס הוא 'תוצאה צבאית מספקת', אבל אני לא בטוח בכלל שברמת התחושה הפנימית של אזרחי ישראל היא תכסה על החרדה הקיומית שהתגלתה להם בכך שהמדינה לא מסוגלת להגן על אזרחיה. התחושה שלי היא חמורה מכך - הממשלה הנוכחית לא *רוצה* אפילו להגן על אזרחיה. לאור 11 החודשים מאז שנבחרה ברור כשמש שמה שמעניין אותה זה רק הכסף, כח וכבוד של חבריה, ובטחון ורווחת האזרחים הם כקליפת השום עבורם. אפילו להיפך - הם מוכנים במודע ובמכוון לפגוע בבטחון המדינה כדי לקדם את עצמם. לכן, קשה לומר, אבל התוצאה המספקת היחידה שאני יכול לדמיין היא שבעקבות הכשלון האיום הזה יעופו מחיינו כל אחד ואחת מה-64 שמרכיבים את הקןאליציה האסונית הזו ולא שעו לאזהרות הרמטכ"ל ומערכת הבטחון כשהרימו את אצבעותיהם בעד חוקי הדיקטטורה ועשו סלפי לעצמם במקום לעבוד עבור רווחתם וביטחונם של 9 מיליון אזרחים. ולכשתקום קואליציה שחבריה יעבדו עבור העם ולא עבור עצמם, זה אולי - רק אולי - עשוי להתחיל, לאט מאד אם בכלל, להשיב את האמון של העם בהנהגה שלו. ובמדינה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק גדול מחברי הממשלה הם תלמידי “פורום קהלת” שדוגל בהפרטת כל דבר (חוץ מהתנחלויות) וההבטחה של בן-גביר לרישיון נשק לכל מי שהוסמך כרובאי 03 (מתנחלים פטורים אף מכך) בתנאי שאין לו עבר פלילי (בינתיים, וכמובן שמתנחלים פטורים גם מכך) היא דוגמה נוספת להפרטת הביטחון האישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמאות והביטויים שנתת מדגימים את עירוב הקטגוריות והמושגים שעושים כדי להגיע לרציונליזציה של בהמיות וטפשות. לוקחים משהו שלקוח מן הטקטיקה ומנסים ליישם אותו באופן פשטני בתחום האיסטרטגיה. לוחמים בשדה הקרב נקלעים לפעמים לדילמה בין הצורך להגן על חיי אנשיהם לבין הרצון להימנע מפגיעה בחפים מפשע. כדי שלא נהיה עם של פושעי מלחמה אנו אכן צריכים אנשים שיחונכו לפי עקרון של מזעור פגיעה בחפים מפשע ולפי עקרון של מידתיות בין ההגנה על שלומם של הלוחמים לבין הפגיעה בחפים מפשע. החינוך הזה אין לו תחליף מפני שבשדה הקרב אי אפשר לשפוט מה הלוחם ראה או חשב. עכשיו באים כל מיני כותשים ומשמידים הבאים מבתי גידול של חוסר הומניות ומנסים לנסח איזושהי תורת לחימה אסטרטגית לפיה כל אזרח פלשתיני הרוג הוא מציל חיי חייל יהודי ועוד קו בתמונת הניצחון היהודי. ההיגיון של תורת הלחימה הזו הוא איגיון. כל הבבוניסטים והמתחכמים של "תרימו מסוקים" צועקים "דאחייה, דאחייה" כמו שהמוסלמים צועקים "חייבר,חייבר". האם כתישת הדאחייה חיסלה את היזבאללה? האם הדאחייה לא הפכה את החזבאללה לארגון הצבאי החמוש עד קצות הצפרניים בנשק ארוך טווח והמאומן ביותר במזה"ת? כל האסטרטגים הללו מתעלמים מן התסריט הנפוץ של פגיעה במאות אלפי אזרחים חפים מפשע עם פגיעה שולית בלבד בכוח הלוחם החמאסי. כולם יודעים שחלק משמעותי מן המערכה הוא קרב על התודעה והנה באים הבבוניסטים ומנחיתים לעצמנו תבוסה בקרב בהבל פיהם. לא די להם בהרס בית חייהם של מאות אלפי תושבים, צמאי הדם והנקם לא יסתפקו בפחות ממיליוני פליטים ורצוי גם נהרות דם שישטפו את הרחובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם זאת מלחמה מוצדקת, אם כל מה שיהיה בסיומה זה עוד מתים ושנאה עדיף שהיא לא תתרחש. אני מקווה שאחרי שאחרי שישקע האבק יהיה לציבור בישראל את השכל להבין שסיום הכיבוש הוא לא רק הדבר הנכון לעשות אלא גם הדבר החכם לעשות, והמשך הקרבת עוד ועוד ישראלים (ופלשתינאים, אבל מי סופר אותם) על מזבח ארץ ישראל השלמה היא לא מדיניות סבירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטונתי מלפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני. אבל ברור לי שכיס המוגלה העזתי לא יכול להשאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא שאלה של צדקת המלחמה, אלא נחיצותה. אני מודע היטב לעובדה שכרגע חלק גדול מהשיח הציבורי והמטען הריגשי של כולם (גם שלי, למרות מאמצי) ממוקד ב-"נקמה". אבל לא זו הפואנטה. מטרת העל של כל מדינה היא לאפשר לתושביה לחיות בגבולותיה מבלי שההסתברות לאירוע כמו זה שהתרחש בפועל לפני יומיים תעלה מעל אפס. ישראל חייבת לעשות כמיטב יכולתה להגיע למצב הזה, וכרגע נראה שתהא אשר תהא הדרך לשם, היא כרוכה בהפעלת כוח צבאי רב בעזה (זה כמובן לא תנאי מספיק, אבל הכרחי1, שזו עוד הבחנה שקשה לדמיין את חברי הממשלה הנוכחית מצליחים להבין). 1 אוקיי, יש אולי עוד אפשרויות שאפשר להעלות על הדעת, כמו פינוי כל ישובי שער הנגב ואשכול והחלפתם בקווי הגנה - אבל מסיבות רבות, מעשיות ואסטרטגיות, אפשר לפסול אותן על הסף. אני - אמנם לא בדיוק מומחה צבאי מדופלם - לא מעלה על דעתי אופציה שאינה כרוכה בכניסה קרקעית נרחבת לעזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפעלת כח צריכה להיות אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. אם המטרה של הפעלת הכח היא להוכיח ששלנו יותר גדול אז זאת הפעלת כח שרק תגביר את ההסתברות של ארועים כאלה בעתיד (הרחוק). הדרך הכי פשוטה להוריד את ההסתברות שאירועים כאלה יתרחשו שנית היא למחוק את המוטיבציה לבצע מעשים כאלה. כן, אני בטוח שיש דרכים נוספות, אפשר לנסות לעשות ג'נוסייד ולגרש את הנותרים לאנטרטיקה, אפשר להקים חומות יותר ויותר גבוהות, אפשר להכניס את כל הערבים לכלא עם תזונה של 200 קלריות ביום... אבל, אם אתה רוצה גם לשמור על צלם אנוש וגם להוריד את ההסתברות של מקרים כאלה, אני לא חושב שיש לך אופציה אחרת. למיטב הבנתי, נכון לעכשיו אין ברירה אחרת מלבד כניסה קרקעית נרחבת לעזה. לא בגלל שזה הדבר הנכון לעשות (אין לי שמץ של מושג), לא בגלל שזה יוריד את ההסתברות שאירועים כאלה יתרחשו שנית (אין לי שמץ של מושג) אלא בגלל שהציבור בישראל דורש את זה מהממשלה שלו שלא יכולה להרשות לעצמה להראות חלשה. זאת תאונת רכבת בהילוך איטי. לכל דבר ועניין, הפלישה כבר קרתה - אנחנו פשוט לא יודעים את זה. החיילים כבר מתו - אנחנו רק לא יודעים איך קוראים להם. האמהות של הטרוריסטים שירדפו את הילדים שלנו עדיין לא יודעות שבשנה הבאה הן הולכות להכנס להריון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם המצב הקיים (שלטון החמאס בעזה) הוא תאונת רכבת בהילוך איטי (עם חיילים ואזרחים שכבר מתו ואנחנו רק עדיין לא יודעים איך קוראים להם) ולכן כל הטיעון שלך מתפורר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים - אני חושב שזה מחזק את הטיעון שלי (שהיא, המצב הקיים צריך להשתנות, ואני מקווה שכשישקע האפר גם הישראלים יבינו את זה). למיטב הבנתי, שלטון החמאס בעזה הוא אחד מהכלים שבעזרתם תיחזקה ישראל את הכיבוש, ואחד הדברים שיצטרכו להעלם על מנת לסיים את הכיבוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן שזה אמצעי. המטרה הטקטית המדוברת שלנגד עיני, כרגע, היא פירוק היכולת התשתית והארגונית של איזשהו ארגון מעזה להוציא מבצע כלשהו לפועל או להקים כוח צבאי משמעותי בעתיד הנראה לעין, וקביעת סידורי בטחון חדשים על הגבול (חישוף, הגנה, ביצור), ואולי הקמת תשתית שתאפשר פיקוח מודעיני אפילו הדוק יותר מהנוכחי על המתרחש בעזה, ותפשט כניסה עתידית לרצועה אם יהיה בכך צורך. אני שוב מדגיש שאני מומחה צבאי עלוב ביותר, אבל למיטב הבנתי אפשר להסדיר כך - בכוח - את הבטחון לשנים ועשורים קדימה. אסטרטגית, מטרת התקיפה צריכה להיות איון הצלחת המבצע של החמאס. הקהל המיועד הוא החיזבאללה, סעודיה, האמירויות, איראן וכו'. חובת ההוכחה על כך שפעולות אלימות שתפגענה ממש בישראל (כפי שקרה, לראשונה מזה עשורים רבים) אינן משתלמות לצד הפוגע - כרגע מונחת על כתפי ישראל, וישראל חייבת להדגים בפני כל מובילי המדיניות של יריבותיה שהנחת העבודה הזו, שאומצה לאט לאט על ידי העולם הערבי, עדיין תקפה ונכונה. את הפלסטינים זה לא ישכנע להפוך לפציפיסטים, זה מובן מאליו. אבל את מדינות ערב האחרות זה עשוי לשכנע שמוטב לבחור בישראל כבת ברית במקום כיריבה, ולהפך, העדר תגובה תקיפה עלול לשכנע אותם שישתלם להשקיע יותר בעימות צבאי (ישיר או באמצעות פרוקסי) בישראל. לגבי כך שהכיבוש הוא נוראי, ושזה בכלל אינטרס ישראלי לטפח את הרווחה של הפלסטינים - אתה מטיף למקהלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת חושב שאחרי כל הפעמים שישראל הפציצה את עזה ולבנון בעשור האחרון יש מישהו בעולם שלא מבין שפגיעה בישראל לא משתלמת? מה שאני רוצה להגיד זה לא (רק) שהכיבוש נוראי וכו' אלא שבלי פתרון לכיבוש מעגל הדמים עלול לההמשך לנצח. שהחלום על "השלום הכלכלי" בלי הפלשתינאים (מישהו עדיין מתגעגע לבנט?) התפוצץ לנו בפנים. ושאני מקווה שהיום בו הרעיון הזה יהפוך למקובל בקרב הישראלים יגיע מתישהו במהלך חיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין 200 קלוריות ליום : האלוף במיל' גיורא איילנד : "יש להשמיד את כל מקורות המים בעזה, לייבש ולהרעיב את כל העם העזתי" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעבור להוכחות בהמשך, אבל איזו סוג צנצנת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאמר אצל רינו צרור בגל״צ. אשתדל למצוא את ההקלטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה. https://youtu.be/N-yfCggf-_k?feature=shared | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני חצי צנצנת. בקיצור, לא אמר מה שכתבת. אבל המשמעות של מה שאמר די קרובה למה שהחבר שלך מרוטר המציא. גרוע מזה, מן האנלוגיות שלו, אפשר להבין המלצה להפעיל נשק גרעיני כנגד רצועת עזה. מחשבותיי א. מדאיג ביותר. אם זו רמת הייאוש ואבדן העשתונות שאליה הגיעו אנשים אינטלגנטיים ומעורים בממסד הצבאי כמו אלוף גיורא איילנד, אז חייבים להבין דבר אחד: אבד הכלח על המחשבה שצה"ל יוכל לפתור את בעיית עזה. ב. אמצעים "דרסטיים" מסוג אלו שהזכיר איילנד אינם בחזקת פיתרון. אפילו בהנחה ה"אופטימית" שהאמצעים האלו יעבדו (ואני מפקפק בכך מאד), זה יהא דרסטי גם בעבור עתידה של מדינת ישראל. איש לא ירצה לחיות כאן לאחר תסריט ביאפרה כזה. כל מי שיוכל, יעזוב את הארץ. ישראל תהפוך לסומליה או אריתריאה של המזה"ת. ג. איילנד מתאר מצב דומה מאד למה שהתרחש במבצע עופרת יצוקה. הוא לא הציע להרעיל או לייבש את בארות המים, אבל אם יפסיקו את החשמל, אכן משאבות המים יושבתו ועזה תצמא. אני די בטוח שכפי שזה לא הכניע את החאמס ב-2008, זה לא יקרה גם ב-2023. ד. הרציונל של איילנד הוא שאנו ברגע קיומי, בלשונו, "או הם או אנחנו". זוהי הפרזה גדולה מאד. ה. צעדים רחוקים מאד ממה שהציע איילנד הביאו עלינו את השייטת הטורקית, וגם ככה, הדיבור בתקשורת הבינלאומית מדברת על עזה ככלא באויר הפתוח ומאשימה את ישראל במצוקת העזתים. ו. לדעתי נקיטת הצעדים של איילנד, הם בעצם המטרה של מדיניות החמאס. הם מקווים להביא את המצב למשבר הומניסטי בינלאומי שבסופו של דבר יאלץ את העולם לתת לפלשתינאים עצמאות מדינית. הם לגמרי חסידים של האמרה המרקסיסטית: כמה שיותר רע, ככה יותר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת המנהיגים האמיתיים של הזרוע הצבאית בחמאס, אין להם בעיה למות יחד עם 2 מיליוני אזרחיו וזאת בדומה לעשרות מיליוני הגרמנים בגרמניה הנאצית. ההבדל בין היטלר לדף הוא שהיטלר לא האמין שיחכו לו בתולות העולם הבא ולפחות עד הדקה 91 הוא האמין שהוא יצליח. דף דווקא כן ולכן אולי מכאן אפשר להבין את מחשבתו של איילנד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם אומרים שצריך את גנץ ואייזנקוט כי יש להם ניסיון. אם המשימה שעומדת בפני ממשלת ישראל היא להרוס את עזה, הייתי אומר שדווקא ללוין-רוטמן, בנגביר וסמוטריץ יש ניסיון רלאבנטי בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מפחיד לחשוב שהוא היה אלוף בצבא (אבל, הוא לא כל כך חריג בקבוצת הגנרלים במליואים שלא יודעים לשתוק, זאת כנראה היתה הרמה של הצבא, ואני בספק אם היא עלתה מאז שהוא פרש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה היה מעמדו האמיתי של גיורא איילנד בתוך הפיקוד של צה''ל. התחושה שלי היא שהתיאור יועץ ופרשן הוא קירוב טוב יותר. המטריד הוא שגיורא איילנד אינו אדם קיצוני ואינו מקורב לחובשי הכיפות הכותשים והמשמידים. ולכן גם רוח הדברים שלו מפתיעה אותי. אני חושב שקרה לו מה שקרה לרבים אחרים בימים אלו. הם מנצלים את הקלקול המוסרי וחוסר האנושיות של אוייבינו, כדי לתת דרור לקלקול המוסרי ולחוסר האנושיות שלהם עצמם. ידוע גם לחרש, השוטה והקטן שפריקת כל רסן אנושי והפרה בראש חוצות של דיני המלחמה ואמנותיה אינם מביאים תועלת עובדתית ולכן מפריחים מחדש מושגים מיסטיים והגותיים כמו נקמה והרתעה. פשעי מלחמה ונבלותיה הם חלק בלתי נפרד מכל מלחמה, אבל מי שעושה שימוש בשלושת פשעי דמשק ובנסיבות והמצוקות של המלחמה, חושף את הערווה המוסרית ואת הקלקול האנושי שלו עצמו. צריך להיזהר גם מן התעמולה וההתלהמות של הצד הישראלי. החמאס ודומיהם הם אכן גרסה סוטה ופסיכופטית של המין האנושי. אבל גם הם אינם עשויים מעור אחד. גם הם להלכה לפחות מכחישים ביצוע פשעי מלחמה. במקרה זה, צביעותם אינה מקלה אלא מחמירה את פשעיהם, אבל היא ביטוי של הסכמה אנושית רחבה מאד שלא הכל כשר ולא הכל מותר. כדאי לאנשים להזכיר לעצמם שהעיוות האנושי והטירוף הפסיכופטי של הנאצים ועוזריהם לא הביאה לניצחונם, אלא להיפך, סייעה לתבוסתם הסופית. מי שמשתמש בנימוקים טקטיים ואסטרטגיים כדי להצדיק פשעי מלחמה, אינו אלא מעיד על החושך בנשמתו. בכל מלחמה נפגעים אזרחים לא מזויינים וחפים מפשע. הצידוק היחידי לכך צריך להיות הקידום של מטרות לגיטימיות וצודקות של הלוחמים ולא סטיות נפשיות של נקמה וגזענות. באירועים שלפנינו יהרגו סבתות ותינוקות פלשתינאים רבים. הסיבה למותם היא בעלת חשיבות תהומית. האם הם מתו כדי לקדם את השלום והתקווה האנושית או כדי להשביע את החשיכה בנשמות של בני אדם. ''לא מהערבים אשר בעזה, כי אם מעצמנו נבקש את דמו של רועי רוטברג.'' מה שאני רוצה ללמוד מדבריו של גיורא איילנד זה לא את הרישיון לביצוע פשעי מלחמה, אלא את ההבנה שהגיע גם אל מוחם של אנשי הצבא החכמים יותר שאת הבעיה הישראלית-פלשתינאית לא יפתרו אנשי הצבא לבדם. הפיתרון חייב להיות צבאי-מדיני. לא גיורא איילנד ולא הרצי הלוי אמורים להוביל את הניצחון על החמאס, אלא נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה ההפתעה גיורא איילנד נחשב בשעתו לחכם ומעמיק מאד, כמו גם לקצין מעולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקצת פחות משנה, האלופים מציגים את תוכנית האלופים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפראפראזה על ברכתו של דורון רוזנבלום לשנה החדשה ("שתהיה שנה"): כרגע מה שעומד על הפרק הוא לא ארץ ישראל השלמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה תיתן חזרה על הטעות של כיבוש עזה? סטרוק כבר מריירת למחשבה. יש טעם בכיבוש אך ורק אם מעבירים את עזה לידי הרשות הפלסטינית - ללא התערבות המנהל האזרחי - ומחזקים את הרשות בגדה. נגמרה הקונספציה של חיזוק החמאס כערובה נגד מדינה פלסטינית, תם עידן נתניהו והמשיחיסטים. ~~~~ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה לא משתחרר מתפיסות העבר ולא מתאים את החשיבה לסיטואציה החדשה שנוצרה. אם ישראל תתמיד עם המצור1 ותסרב לכל מחווה הומניטרית, תוך שבועיים-שלושה הברירה העזתית תהיה בין גוויעה בצמא וברעב2 ובין כניעה ללא תנאי. ישראל תוכל לדרוש את הסגרת כל ראשי הארגונים, מסירת כל הנשק ואיפשור כניסה קרקעית ללא קרב. 1 כדי לזרז עניינים, הייתי מוציא המלצת פינוי לתושבי ושכני כל הבתים שיש על גגותיהם פאנלים סולאריים... 2 לתשומת לב האייל גלנט: בשלב מסוים שווה לשקול את חסימת כל תשתיות הסלולר והאינטרנט ברצועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם השבויים הישראלים שבעזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אחת מהחולשות (והחוזקים) שלנו שהמנוולים מנגנים עליהן. אם חפצי חיים אנחנו1, צריך לנשוך את השפתיים ולהמשיך תוך ידיעה שהם יסבלו, ואולי יותר מזה. כמובן2 שצריך לדרוש את החזרתם כתנאי ראשוני לכל דבר (וגם את הגופות של אורון והדר), אבל לא להסתפק בכך. 1לפעמים הימנים צודקים. ככה זה. 2 goes without saying . כאילו דה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> צריך לנשוך את השפתיים ולהמשיך תוך ידיעה שהם [השבויים] יסבלו, ואולי יותר מזה. זה עלול ליצור שסע בחברה הישראלית, שיגמד את השסעים הקיימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שהבנתי נכון את ההצעה שלך, ושאתה עכשיו שואל ברצינות: שסע בין בני המשפחה והחברים של החטופים והשבויים, לבין (חלק מ-) שאר אזרחי ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שתהיה תמיכה ציבורית רחבה שתדרוש את שחרור השבויים?° | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולנו מאוחדים ברצון להחזיר את החטופים באופן מיידי, חיים, בריאים ושלמים (ככל האפשר). אבל עם כל הכבוד לרצון הנ"ל, צריך לבחור דרך פעולה. אפשרות אחת היא לשאת ולתת עם החמאס ולסגור איתו מחיר. יצא שלא רק זימברו אותנו, אנחנו גם משלמים פרוטקשן. זה מעביר לאויבינו מסר של חולשה - שאנחנו חבורה של רכיכות בכייניות ומפונקות, שכל אחד מוזמן לחגוג עליה. זה יתן רוח גבית אדירה לטרור, והוכחה שהם בדרך הנכונה. ממה שלמדנו מתקדימי שליט-רגב-גולדווסר-שאול-גולדין, הנבלות גם ישמחו למרוח את המגעים על פני חודשים ושנים, כדי להתעלל במשפחות ובכולנו. אפשרות שנייה היא כניסה קרקעית. זה לא זירז את שחרור שליט, וזה עדיין מסכן את שלום החטופים. בנוסף, ברור שהחמאס התכוננו היטב לתרחיש, כך שכנראה יהרגו חיילים רבים בנוסף לכל אלה שכבר איבדנו, וסיכון בחטופים נוספים. הכניסה הקרקעית גם תקשה עלינו במקרה שתפתחנה חזיתות נוספות. אפשרות שלישית היא מה שהצעתי לעיל. כל דרישה למחווה הומניטרית מצדנו תענה בדרישה למחווה הומניטרית כלפינו (קודם כל שחרור כל החטופים). יש לך עוד אופציות להציע? אני מתפלא שאני צריך לכתוב באריכות שוקישמאלית את מה שאמור להיות מובן מאליו. גילוי נאות: ככל שידוע לי עד רגע זה, אני לא מכיר אישית אף אחד מהחטופים. ועדיין אני כותב את הדברים בברכיים רועדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבין ומסכים עם כל מה שכתבת, ולשאלתך - אין לי עוד אופציות להציע. מה שניסיתי לומר הוא שבמסגרת האפשרות השלישית - "הברירה העזתית תהיה בין גוויעה בצמא וברעב ובין כניעה ללא תנאי" - אנחנו צפויים (בין השאר) להוצאות להורג של החטופים, אולי אפילו משודרות לכל העולם. כשזה יקרה, בני המשפחה של החטופים יעדיפו את האפשרות הראשונה שלך (ואולי גם את השנייה), ויילחמו על זה פי מאה יותר בעוצמה מכפי שאני וחבריי נלחמנו בתשעת החודשים האחרונים כדי להחליף את הממשלה שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כניסה קרקעית לא תגן מפני הוצאה להורג של חטופים. אנטבה 2.0 כנראה לא תהיה ראלית. משפחות החטופים תעשנה ככל יכולתן לקדם פתרון, והסימפטיה הציבורית (ושלי) תינתן להם מקיר אל קיר. אני לא בטוח שכולן תהיינה מאוחדות מאחורי האפשרות הראשונה, וגם אם כן, זה לא ייצור שסע של סלידה הדדית כמו ההפיכה המשפטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה פינה שדי נשתכחה מסיפור מבצע אנטבה - 18:40 בסרטון הזה. החברה הישראלית נעשתה מאז יותר רגישה לאובדן חיי אזרחים (וחיילים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברה הישראלית טועה ולא יכולה להמשיך לתת לסנטימנט הזה לשלוט בקבלת ההחלטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה נכונה. אבל אתה טועה בהשלכה לעתיד. א. ההפרטה של החברה הישראלית, שעליה אתה מצביע, אכן לגמרי כאן. הביטוי חוסן לאומי נשמע הרבה בימים אלו. יאמר שלישראלים יש כנראה מושגים מאד משונים של מה זה חוסן לאומי. ב. מה שהחסרת הוא שלמעשה כבר אין עם ישראל בכלל. יש כאן לפחות שני עמים. החטופים שייכים לשבט מסויים. מהומת ה"לשחרר ויהי מה" שכבר מתחילה בשבט הזה, יהיו לה השלכות שונות בכל שבט ושבט. גם האנטיפוד באזורי הסמוטריץ קיים. ההתנגשות שאתה חושש ממנה, לדעתי לא תקרה, מפני שבין האנטיפודים מפרידים הרבה קבוצות פחות מעורבות. מי שימנע את ההתפרצות יהיו כרגיל הערבים. אני לא חושב שמו"מ רציני על שחרור אסירים יקרה לפני שהתפתחות האירועים תוציא את הצדדים הניצים מעמדות הפתיחה שלהם. החמאס הוא ארגון רדיקלי פאר אקסלנס והוא מתקשה מאד לתפקד בתוך מו"מ, שם הוא נאלץ להתפשר עם המציאות. ג. לכן האפשרות הראשונה של הקשה (מו"מ לחילופי אסירים) אינה שווה דיון, מפני שסיכוייה לקרות נמוכים. המו"מ אם יתקיים, יתקיים בתנאים שונים מאד ממה שיש היום. ד. האפשרות השלישית של הקשה (האסון ההומניטרי) היא מאוד פופולרית בקרב הישראלים, מפני שרבים מהם נמשכים למחוזות של סבתות ותינוקות פלשתינאים גוועים ברעב ובצמא. משום מה ישראלים רבים מאמינים שבתסריטים האלה טמון פתרון הקסם. נראה לי שחלקים נרחבים בחברה הישראלית נגועים באינפנטליזם של לקבל הכל מבלי לשלם דבר. החברה הפלשתינית היא מגוייסת ב-100%. מתי ראיתם בפעם האחרונה פלשתינאים הקובלים על הנהגת החמאס שלקחה מהם את ילדיהם ושלחה אותם למות ? לא ראיתם. כנראה גם לא תראו. השלטון האזרחי בעזה כפוף לגמרי למנהיגי הכנופיות החמושות. לרצונות ולשאיפות של האוכלוסיה האזרחית אין שום השפעה על השיקולים של ההנהגה הצבאית הזאת. אני לא רואה את החמאס נכנע בפני אסון הומניטרי. הדרך היחידה להכניע את החמאס היא להביא אותו למצב בו אין לו סיכוי לשרוד צבאית. ה. בעיניי לפחות, כתישה והשמדה של האוכלוסיה האזרחית לא זו בלבד שלא תביא לשחרור האסירים, אלא להיפך. היא דוקא תקדם אולטימטומים והוצאות להורג. עד עתה החמאס לא נהג כך. אבל כעת, לא תהיה זו דרך הפעולה הראשונה שהוא אימץ מדאעש. ו. האופציה השנייה (כמו האחרות) של כניסה רגלית לרצועה היא יותר צומת דרכים מאשר קטגוריה. היא מסמנת נקודת מוצא ממנה יכולות לצאת התפתחויות שונות. נוכחות של צה"ל בתוך הרצועה דוקא עשויה לפתוח פתח לחילוץ החטופים הישראלים, אבל מה ששומר את החטופים בחיים הוא בעיקר הרצון של החמאס לשמור על הקלף הזה. ז. בסופו של דבר, ההיסטריה ההמונית של קבוצות ושבטים אזרחיים בישראל היא רעש רקע להתפתחויות, מסיבה פשוטה. בפועל, לממשלת ישראל, יש השפעה מעטה מאד על גורלם של החטופים. גורלם של אלו, נתון רובו ככולו בידי הנהגת החמאס ועוזריהם. המשמעות ברורה: הממשלה צריכה לפעול כאילו אין חטופים. השפעת מהלכיה על שלומם של החטופים ממילא מוגבלת מאד. ח. דוגמה? נניח שישראל מסכימה מיידית לשחרר את כל האסירים הפלשתינאים בתמורה להחזרת החטופים. החמאס מייד יעלה דרישות חדשות ו"יציע" מו"מ ממושך שהוא non starter מבחינת הממשלה הישראלית. ט. הפרוגנוזה ברורה: בעניין החטופים יהיו הרבה דיבורים והזדהות ומעט מאד מעשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אנטבה - כרגע נראה שבסיכום היסטורי משפחת נתניהו חייבת לנו מאה חטופים בערך. אפילו בחלומותי הגרועים לא חשבתי שזה יגיע למצב נוראי כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה לראות את ישראל מצליחה להתמיד במדיניות כזאת מספיק זמן, אבל אולי זה באמת אפשרי. בכל מקרה, זה יצריך שיתוף פעולה מצד מצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העולם, כולל ארה"ב לא ייתן לנו אפילו להתקרב למצב כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי היא שאתה מצליח לשכנע אותי. מה שתארת כתסריט הכי סביר הוא גם הפחות רצוי: כמאמר הבדיחה העתיקה, גם נאכל את הדגים המסריחים וגם נגורש מן העיר. התסריט הכי סביר שלי לסצנת הסיום הוא ממשלת ישראל שנגררת כסמרטוט במדרגות המו"מ על שחרור השבויים. ועוד כמה מנדטים לבנגביר ויתר הכותשים והמשמידים. אני חושב שכולם פסימים מדי לגבי האפשרות לכבוש את הרצועה. הסורים עשו זאת למתנגדיהם. האמריקאים והרוסים עשו זאת לדאעש. זו לא משימה בלתי אפשרית. אני לא יודע מה הן היכולות והמגבלות האמיתיות של צה"ל. ברור שצה"ל וישראל בהלם בגלל ההפתעה הטקטית. החשש שלי הוא שזה לא הכל. פשוט אין לי מספיק מידע כדי להפריד בין התוצאות של ההפתעה הטקטית (תקיפה ע"י כוח של כמה עשרות לוחמים במקום חוליה של לוחמים בודדים) לבין ההשלכות של בעיות אחרות. חשיבה בה אתה מקצה טנק כדי להגן על מסיבת סמים ואח"כ גם מתברר שאינך יודע איך עושים דבר כזה, מעוררת תהיות לגבי הכוחות שאמורים לבצע משימות מורכבות ברמה צבאית ומדינית. האם יש לצה"ל את היכולות הארגוניות והלוגיסטיות לבצע כיבוש של איזור עירוני קשה? אני חושב שכן. אבל כנראה במחיר יותר גבוה ממה שחשבתי בתחילה. הרבה יותר קשה מן הכיבוש עצמו, זו השאלה מה עושים עם מה שנכבש. בהינתן העובדה שממשלת ישראל נשלטת ע"י מטורללים, אירציונלים וצמאי נקמה ודם, כאזרח ישראלי אני כנראה צריך להעדיף שישראל תוותר על ההרפתקה הזו מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכיבוש צבאי של הרצועה הוא התרחיש הכי סביר. אני גם בספק אם נצליח להמנע ממלחמה של ממש, מול חיזבאללה ומליציות סוריות. בקיצור, בעיני אתה שרוי באופטימיות קיצונית. המחדל גרוע מזה של השישי באוקטובר 73, והמלחמה שלפנינו לא תיהיה פיקניק יותר מהמלחמה שהייתה אחריו. איש לא יעקוב אחרי ספירת חלל צה"ל כדי להחליט איך ממשיכים. את המחשבה כשכל זה צפוי להתרחש, וממש בימים הקרובים, תחת הנהגתם של ביבי, סמוטריץ ובן-גביר - אני מתקשה להכיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די משוכנע שישראל יכולה לכבוש את רצועת עזה מבחינת יכולת צבאית. כאן מגיע אבל גדול. כיבוש הרצועה ידרוש הרבה זמן והרבה כוח כאשר הרבה כוח אומר הרבה הרוגים בשני הצדדים והרבה זמן אומר דעת קהל שלילית בישראל (להרוגים שלנו) ובעולם (להרוגים שלהם). להערכתי לממשלה אין יכולת עמידה מול לחצים מבית ומחוץ שיאפשרו לה ללכת עד הסוף. אם צבא היבשה היה כשיר למשימה, הזמן היה מתקצר, וכך גם מספר ההרוגים מהצד שלנו, כך שאולי היה ניתן לבצע את זה, אבל לפי מה שאני רואה ומעריך, זה לא המצב והתוצאה תהיה כפי שתארת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההספד לרועי רוטברג הוא הספד שנשא הרמטכ"ל משה דיין על קברו של רועי רוטברג, חבר קיבוץ נחל עוז בן 21 ששימש כמא"ז (מפקד אזור – רכז ביטחון), ונרצח על ידי מסתננים פלסטינים מרצועת עזה, שגררו אותו אל מעבר לגבול והתעללו בגופתו. דיין נשא את ההספד ב-30 באפריל 1956 בהלווייתו של רוטברג בקיבוץ. "אתמול עם בוקר נרצח רועי. השקט של בוקר האביב סִנוורוֹ, ולא ראה את האורבים לנפשו על קו התלם. לא מהערבים אשר בעזה, כי אם מעצמנו נבקש את דמו של רועי. איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו, מלראות את ייעוד דורנו במלוא אכזריותו? הנשכח מאיתנו כי קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים – השכחנו זאת? הן אנו יודעים, כי על מנת שתגווע התקווה להשמידנו חייבים אנו להיות, בוקר וערב, מזוינים וערוכים. − − דור התנחלות אנו, ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת [עץ] ולבנות בית. לילדינו לא יהיו חיים אם לא נחפור מקלטים, ובלי גדר תיל ומקלע לא נוכל לסלול דרך ולקדוח מים. מיליוני היהודים, אשר הושמדו באין להם ארץ, צופים אלינו מאפר ההיסטוריה הישראלית ומצווים עלינו להתנחל ולקומם ארץ לעמנו. אך מעבר לתלם הגבול גואה ים של שנאה ומאוויי נקם, המצפה ליום בו תקהה השלווה את דריכותנו, ליום בו נאזין לשגרירי הצביעות המתנכלת, הקוראים לנו להניח את נשקנו. אלינו ורק אלינו זועקים דמי רועי וגופו השסוע. על שאֶלֶף נָדַרנו כי דמנו לא ייגר לשווא – ואתמול שוב נתפתינו, האזנו והאמנו. את חשבוננו עם עצמנו נעשה היום. אל נירתע מלראות את המשטמה המלווה וממלאת חיי מאות אלפי ערבים, היושבים ומצפים לָרגע בו תוכל ידם להשיג את דמנו. אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזרת דורנו; זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים חזקים ונוקשים, או כי תישמט מאגרופנו החרב – וייכרתו חיינו. − − רועי רוטברג, הנער הבלונדיני אשר הלך מתל אביב לבנות ביתו בשערי עזה, להיות חומה לנו. רועי – האור שבלבו עיוור את עיניו, ולא ראה את בְּרק המאכלת. הערגה לשלום החרישה את אוזניו, ולא שמע את קול הרצח האורב. כבדו שערי עזה מכתפיו וָיוכלו לו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי משגב בהארץ אל תעזו להיכנס לעזה מביא אזהרה של מח"א ומנכ"ל משרד הבטחון דוד עברי. אליבא דעברי מדובר במלכודת איראנית שמטרתה למשוך את ישראל לתוך הביצה העזתית. ברגע שישראל תשקע בביצה זו, היא תותקף מלבנון, מיו"ש ואולי גם בגולן. עברי אכן אדם מרשים מאד ברמה האישית. הבעיה היא שהרבה פעמים הוא מעלה תזות איפכא מסתברא רדיקליות שגם בדיעבד מתבררות כחסרות בסיס. נניח שאכן זו התכנית האירנית (מוזר שרק עברי יודע עליה), עדיין ישראל יכולה לנהל מערכה זהירה בעזה שתכלול ייצוב כמה חדירות לרצועה מבלי לכבוש את הרצועה. כאשר צה"ל יושב בתוך הרצועה החמאס יתקשה מאד/יותר לפעול נגד העורף הישראלי וישחק את כוחותיו בהתקפות על ראשי החץ הישראליים. מה שחשוב הוא לייצב מצב זה באופן החסכוני ביותר מבחינת משאבים. במצב זה ישראל תוכל עדיין להתמודד עם תקיפות בחזיתות האחרות. זה נכון שמה שאני מציע זהמגדלים באספמיא ואיש אינו יודע אם זה יעבוד. מה שאני כן יודע זה שההצעות של עברי ל"דכא" ולהכיל את עזה באמצעות תקיפות מן האויר ומצור כלכלי לא עובדות. מה דעתכם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפכא מסתברא? נראה לי שברור לכולם שזה לכל הפחות אחד מבין תרחישי הייחוס האפשריים, אם לא הסביר מכולם. זה חרא בלבן, אבל זו לא מלכודת. למיטב הבנתי, הצבא נערך בדיוק לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התסריט בו העסקת צה״ל בחזית אחת כדי לפתוח חזית נוספת זו לא תאורית קונספירציה אלא תסריט בהחלט אפשרי. אבל להסיק מכך שאסור לצה״ל להכנס לעזה כי צה״ל לא יוכל להתמודד עם מספר חזיתות בו זמנית נשמע כמו סיפורי אלף לילה ולילה עם דמיון מזרח תיכוני. אם האויב יגרור אותנו למלחמה כוללת, זאת תהיה מלחמת האין ברירה הלא ראשונה של מדינת ישראל (ומן המוצדקות). קל זה לא הולך להיות, אבל למרות הדבילים, הרשעים ושלל המוקיונים שיש לנו בשלטון, גם הפעם ננצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את הקונספט של עברי רק בתיווך של העיתונאי אורי משגב. אבל אני מתאר לעצמי שמדובר במשהו כזה: צה"ל נכנס קרקעית לעזה ו"שוקע בביצה". כלומר מסתבך שם. מה שלא הולך להם בכוח, צבאות מנסים לפטור בעוד יותר כוח. צה"ל מרתק עוד ועוד כוחות כדי לשחרר את הפקק העזתי ואז התוקפים החדשים מנצלים את דילול הכוחות מולם. ומה קורה כאשר כוח מדולל מדי ניצב מול מתקפה עם הפתעה, כבר ראינו. זה טיפוסי לכחול לפקפק ביכולות של צה"ל הירוק ולהבטיח שחה"א יכול לטפל בבעיה בלי הירוקים. אבל זה כבר נחלת הכלל שאי אפשר להכריע בלי עליונות אוירית, אבל מצד שני חה"א אינו כל יכול. בפרט, אי אפשר באמצעות חה"א לעקור לוחמי גרילה מחופרים היטב. אם, בשם הרציונליות, מתעלמים מקולותיהם של הבבוניסטים ה'כותשים' ו'משמידים', בשם הנקמה וצמאון הדם, מטרת הכניסה הקרקעית לעזה, היא פיתרון בעיית השבויים ועקירת החמאס מן הרצועה. אני לא חושב שאפשר להשיג מטרות אלו מן האויר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מסכימים. חוץ מעם צירוף המילים ״פיתרון בעיית השבויים״. אני לא חושב שיש פתרון לבעייה הזאת וגורל החטופים חתום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פיתרון בעיית השבויים" זה הלשון המכובסת שלי. נניח שחה"א מפציץ את אתרי השבויים והורג את השבויים. הבעיה נפתרה. בין היתר רציתי להגיד שהחמאס יצליח ל"טמון" את החטופים ולשמור על חייהם, כך שחה"א לא יכול לפתור את הבעיה בשום מובן. איני מסכים אתך לגבי גורלם החתום של השבויים. אני חושב שאינך מייחס לרצונם של החמאס לשחרר את שבוייהם את החשיבות הנכונה שלו. שחרור האסירים הוא אחד מן היסודות של האג'נדה החמאסית ולכן הם יעשו מאמץ גדול מאד לשמור על חייהם של החטופים. מה יהיה המחיר שישראל תהיה מוכנה לשלם תמורת החטופים וכמה זמן יכול המו"מ להימשך, אלו באמת שאלות פתוחות. אני חושב שהסיכוי שהחטופים ישרדו הוא כ-80%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאתה צודק וזה הכיוון (לצערי) שתלך אליו ההנהגה הישראלית. אני מודה ומתוודה שאף פעם לא הצלחתי להבין את העם הזה ואת איך שהוא חושב. דעתי היא שלא ראוי לנהל מו"מ עם החמאס ולשלם משהו תמורת חיי החטופים. לא היה ראוי שננהל יחסי תן/קח עם החמאס בעבר, אבל אם נמשיך לעשות זאת אפילו אחרי אירועי יום שבת, אז נראה לי שאיבדנו את זה לגמרי ואיננו חפצי חיים. עם חיות האדם של החמאס ראוי לתקשר בדיוק כמו שראוי לתקשר עם אנשי דאעש - רק באמצעות קליעים, פצצות ואש. הלחץ היחידי שיש להפעיל עליהם הוא כזה שיפריד בין איברים שונים בגופם. לא כדי להפעיל לחץ פסיכולוגי שיוביל לשינויי התנהגות, אלא כדי לשנות את המצב הקיומי שלהם במרחב ובזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסוגיה שאתה עוסק בה היא סוגיה ידועה בהיסטוריה ובהלכה היהודית. המצווה היהודית של פידיון שבויים היא מסורת עתיקה ששיאה כבר בימה''ב. ההלכה שהתקבלה היא ש''אין פודים שבויים יתר על מחירם''. כלומר מצוות פידיון שבויים שרירה וקיימת, אבל אסור לשלם מחירים מופקעים כדי לא לעודד את המנהג של חטיפת שבויים. פרקטית נותרת השאלה מהו מחירם הראוי של השבויים, אבל הסוגיה העקרונית ברורה גם היא. עמדה כמו שלך היא בלתי מקובלת בעליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו השימוש במילה שבויים הוא קצת מקומם ומעוות את שהתרחש. זה נשמע כאילו אנו מדברים על POW ולא כך. לא מדובר בלחימה שהסתיימה במצב של שבויי מלחמה ואז יש לנהל משא ומתן עם האויב אחרי סיום הקרבות לצורך החלפת שבויים. אזרחים נחטפו על ידי אירגון טירור. אלו הם חטופים / בני ערובה. ההצדקה היחידה שיכולה להיות לניהול משא ומתן במצב כזה הוא לצורך תחבולה ומשיכת זמן בעת פעולה לניסיון חילוץ (אפילו כזה בסיכוי נמוך של הצלחה) ו/או ניטרול החוטפים. לנהל משא ומתן כנה עם אירגון טירור רצחני שכזה ולעמוד בהסכמים? זה לא נורמלי. לגבי העמדה שלי שהיא ״לא מקובלת בעליל״ - ספר לי משהו שאני לא יודע. ולמרות היותי מיעוט אידיאולוגי זניח בארץ המשוגעת הזאת אני מתעקש - אתם אלה שבוחרים בדרך של אנשים לא נורמלים1, לא אני. גם אם יש בסיס מסורתי/הלכתי להתנהגות הלא נורמלית הזאת2 זה לא רלבנטי. 1 וכשאתם בוחרים לשלם מחירים כבדים ואף מסכני חיים בעד כמה גופות, זה כבר לא סתם לא נורמלי. פה כבר אפשר לדבר על מחלת נפש פתולוגית במצב מתקדם. 2 לדעתי אין. הסיטואציה היא אחרת ולא בזה מדובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבויים במקור התיחס לאנשים שנחטםו ע''י פיראטים במטרה חגבות כופר נפש, כך שהביטוי מדוייק. לגבי גופות, אתה צודק וזוהי הדגמה של העיקרון ''אין פודים שבויים יתר על מחירם''. אני מניח שרוב האנשים חשים חוסר נעימות ותחושת ''עד שתעמוד במקומם'', אבל ההד הציבורי לתופעות סהרוריות כמו הגולדינים, היא רק עדות לכך שבישראל לא שמעו על המטשג של תקינות פוליטית. ההתנהגות של ישראל שמעודדת מסחר בגופות וחלקי גופות היא לא רציונלית. צריך פעם לפרוץ את הגדר הזה ולומר שהיותך משפחה שכולה או נפגע פעולת טרור אינה רישיון להתנהגות סהרורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכל הסיטואציה החלק של החטופים הוא אכן הבעייתי ביותר. בעבר התנגדתי לתשלום גבוה עבור שחרורו של גלעד שליט. אבל שליט היה חייל, ואזרחים זה סיפור אחר- עליהם המדינה חייבת להגן במחיר חייהם של חיילים או בכל מחיר אחר. אין לי פתרון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי חצי הפוכה. למדינה יש מחוייבות מוסרית והסכמית לפעול לשחרור אזרחיה שנפלו בידי אוייב. כאשר מדובר בחיילים מצטרף כאן גם טיעון תועלתני מובהק. רוב החיילים אינם שהידים והידיעה שהמדינה תעשה הרבה מאד כדי לשחרר אותם מועילה מאד למוטיבציה שלהם. במקרה זה דין חיילות צריך להיות כדין נשים וילדים אזרחים. כמוכן, דוקא בגלל שחילופי השבויים/חטופים עם החמאס אינם סימטריים, אין להם אינטרס להחזיק הרבה שבויים וכל מיני חטופים בעייתיים. בכפוף לכך שמדובר במו"מ עם אנשים לא רציונליים, למו"מ איתם עשויים להיות תוצאות בלתי צפויות ואין סיבה לשקוע במרה שחורה ובפסימיות אינסופית. אני לא יודע אם זה קשור לטענות של בני משפחות החטופים שלא מוסרים להם "מידעים" או לא, אבל במו"מ כזה יש חשיבות קריטית לכך שישראל תדע בדיוק מה יש לחמאס בידיים, מפני שלשודדי הדרכים האלו יש נטייה להיזכר שיש להם במנהרות שלהם עוד משהו שלא סיפרו עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשלום לחמאס ו״לשלם מחיר״ זה לא אותו הדבר. אני מתנגד לראשון ותומך בשני. בוודאי שאפשר להחליט לסכן חיי חיילים כדי להציל חטופים (אם וכאשר זה אפשרי) ולהיות מוכן ״לשלם״ מחיר גבוה בעד הצלת החטופים. הגנה על אזרחי ישראל זה *ה*תפקיד של צה״ל. אני מסכים שאין פתרון (זאת הטענה המקורית שלי). המצב הזה של ״אין פתרון״ זה בדיוק הנקודה המיאשת ביותר והמסוכנת ביותר בה אנשים פעמים רבות בוחרים בבחירה הלא מוסרית בעליל / בלחתום על עיסקת שטן (כי הם שואלים אותנו ואת עצמם את השאלה הרטורית ״מה האלטרנטיבה?״ ומשתמשים בשתיקה אחר כך כצידוק לחתימה). מזה צריך וראוי להמנע, לא חשוב עד כמה נחמץ ליבנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי עוד ויש לי פתרון: ישראל נכנסת בפעולה קרקעית נרחבת שיש רק שני תנאים שכל אחד מהם יכול לגרום לעצירתה, אבל אין שום תנאי אחר שיעצור אותה- 1. חיסול מוחלט של ארגון החמאס על כל זרועותיו. 2. החזרת כל החטופים והשבויים ללא תנאי. ההצהרה היא גלויה שאלו מטרות המבצע מייד עם תחילתו, ואסור לזוז ממנה מילימטר. זה משחק צ'יקן עם החמאס, וכנראה התוצאה תהיה שהוא יושמד, ויש סיכוי שרוב החטופים ישוחררו אחרי שהוא יושמד. הייתי אומר 50%, אבל זה כאוטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. זה לא משא ומתן עם חמאס לו אני מתנגד. זה אולטימטום / איום וממש אין לי שום בעיה מוסרית עם זה. אני בעד, אבל לא אופטימי כמוך. לדעתי בסבירות של כמעט 100% (וההסתייגות היא רק מסיבות פילוסופיות) שזה לא יוביל לשחרור מרצון של שום חטוף. אולי נצליח כך לשחרר בכוח באופן נקודתי מישהו (בגלל יוזמה פרטית של חבר אירגון מאוד מסוים שיבחר בכך) ואי אפשר לקוות ליותר טוב מזה. אולי כדאי לעשות זאת בגלל התועלת ההצהרתית - כדי שהעולם ידע למה יצאנו למלחמה הזאת ומה הדבר שחשוב לצד שלנו (קידוש החיים) ומה חשוב לצד שלהם (קידוש המוות). הדבר אליו אני מתנגד הוא ההתייחסות אל החמאס כאל צבא אויב / ישות שיש לנהל איתה משא ומתן ויחסי גומלין. זה לא מקרה רגיל של התנהלות מול צבא אויב / מדינה עוינת. את האירגון הניאו נאצי / דעאשי הזה יש למחוק מעל פני האדמה וכל עוד הוא קיים יש לנהל איתו רק סוג אחד של יחסים - הם נותנים לנו את הראש שלהם ואנחנו נותנים להם בו כדור. אני טענתי זאת לגבי החמאס לפני מעשה הטבח ביום שבת, אבל אם גם היום מסתובבים בינינו אנשים שחושבים שכדאי/צריך לנהל יחסים של תן/קח עם הפסיכופטים צמאי הדם האלה / עם עורפי ראשי תינוקות הללו, אני... לא יודע... אני באמת מוצא את עצמי במצב של מבוכה, מחסור במילים וחוסר יכולת לנמק עד כמה זה נשמע לי מטורף / לא שפוי / תסביך פתולוגי של אנשים שלא מבינים את הרגע הנכון בו אלימות היא האפשרות הסבירה היחידה שנשארת לאדם הסביר והחפץ חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שבודאי יש לך תחושת "שמענו אתכם מספיק" כלפי משוגעים מצד אחד ועכשיו אתה נתקל במאמינים מן הצד השני. אנשים מאמינים אנו ואמונתנו היא שהאלימות לעולם אינה התשובה הנכונה. אני באופן אישי איני פציפיסט והאמרה " ...if you have to shut, shut" מקובלת עליי. לפעמים אדם מוצא עצמו בתחתית בור ללא מוצא. הדרישה ממנו לשאול ולחקור, איך נפל לבור הזה, היא לא ממש פרודוקטיבית. אבל הנה השאלה בכל זאת: האם לא הגעת לתחתית הבור מפני שמלכתחילה לא הותרת לצד השני שום מוצא מלבד אלימות? כאשר לפניך שני אוייבים. אחד מהם מתנגד לאלימות והשני מקדש את האלימות ואתה בוחר לשת"פ דוקא איתו, האם לא קפצת לתוך הבור בעצמך? אבותינו מישראל הראשונה טבעו את הסיסמה "נלחם בספר הלבן כאילו אין נאצים ונלחם בנאצים כאילו אין היטלר". המסורת שלנו היא פרגמטיזם ולא השתגעות. ועל כך שתי הערות: א. מישהו צריך להעיר את הימין ולגלות להם: בתור בדיחה אתם משוגעים בתור משוגעים אתם בדיחה ב. מה בדיוק ההבדל בהלך הרוח בין מרצחי החמאס לבין הכותשים והמשמידים הישראלים? מלבד העובדה שהראשונים מבצעים את פשעיהם בעצמם ואילו האחרונים מחפשים מי יעשה את העבודה המלוכלכת עבורם. בפרפראזה על משה דיין בהספד על רועי רוטברג: משימת דורנו היא לבנות ולשמור ולא לבצע רצח עם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''האלימות לעולם אינה התשובה הנכונה'' ''המסורת שלנו היא פרגמטיזם ולא השתגעות'' לנקוט באלימות (כשצריך) זה לא השתגעות אלא פעולה פרגמטית. רק משוגעים חושבים אחרת. אתה מתוכח עם איש קש ואני לא יודע עם מי אתה מתוכח כשאתה מדבר על הכותשים והמשמידים או על ביצוע רצח עם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי אני לא פציפיסט ואלימות אכן אינה תמיד השתגעות. הבעיה היא שיש לך כאן 64 מנדטים ועוד חצי מהשאר שכל הזמן כותשים ומשמידים בהבל פיהם. הם חושבים שאם מיליון פלשתינאים ימותו ברעב ובצמא, באופן כלשהו יפתר הקונפליקט הישראלי-פלשתינאי ויבוא מזור לחרדותיהם. זה שאולי אתה באופן אישי לא כותש ומשמיד, לא אומר שאסור לי להתיחס לסרטן הזה שמאכל את החברה הישראלית מבפנים. הסרטן שאומר בואו נשתגע כפיתרון. הטענה שלי אינה שאלימות היא תמיד תמיד בלתי מוצדקת אלא שאין שום דרך להשיג פיתרון אמיתי וצודק אך ורק באמצעות אלימות. אם ישראל רוצה להיטיב את מצבה וגם לשמר את התקווה לעתיד טוב יותר, היא חייבת לנקוט במדיניות הכוללת אלימות צבאית וגם מדיניות נבונה שתבטיח כי כאשר ישכך רעם התותחים מצבנו יהיה טוב יותר מאשר קודם. מהי אותה מדיניות נבונה? מדיניות שאינה לוקחת את כל המטורפים המזוקנים של מדינת ישראל ומיישבת אותם על פתח בתיהם של הפלשתינאים ומאיימת לגזול מהם גם את כבשת הרש הזאת. אם אין לך שום כוונה בהמשך לנסות להידבר עם פלשתינאים במטרה למצוא פיתרון שיהיה מוסכם גם עליהם או לכל הפחות בדרך של צמצום הסכסוך, מוטב לך כבר להטיל פצצת אטום על עזה והיתה לכותשים ולמשמידים רווחה. הדברים האחרונים גם הם לא מתיחסים דוקא אליך ועדיין צריך שיאמרו. הרי הכוונה אינה לנתח את הטרקטט הפילוסופי-מדיני שלך אלא את זה שלי :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לנו חילוקי דעות לגבי אפסיותם ומסוכנותם של 64 המנדטים. נחמת עניים אחת היא שבימים אלו הימין הישראלי (על מלא או לא על מלא) זה ממש אוסף של אפסים ומוקיונים. (עד כה) הקשקשנים ש״כותשים ומשמידים״ לא מנהלים ולא מסוגלים לנהל את מערכות הקרב של ישראל בזמני חירום1. כולם יודעים שאי אפשר לתת לבן גבירים ולסמוטריצ׳ים לנהל את צה״ל בשעת חירום. גם אנשי הקואליציה וגם במערכת הביטחון (עדיין) יודעים זאת2. מה הם מבינים בדברים הללו? כשהם מתחילים לדבר, הקצינים מתחילים לאכול בורקס ולענות להודעות בווטסאפ עד שעובר זמנו של בן גביר לנצל את זכות הדיבור שלו כדי ליצר הדלפה שתרצה את העוקבים שלו בטיקטוק. אפילו הקואליציה יודעת את זה (החרדים, ביבי והליכוד). זאת הסיבה שכשיש אויב אמיתי להתמודד איתו ומצב חירום אמיתי, צריכים לרוץ אנשי הקואליציה ולהחזיק את הסינר של אנשי האופוזיציה המורכבת מאנשים שיכולים להשתתף בצורה יותר שקולה בקבינט הביטחוני ולהתנהל מול מערכת הביטחון. זאת אחת הסיבות שהליכוד מסכימים לרעיון המתהווה של ״הקבינט הביטחוני המצומצם״3. זה יהיה המקום בו באמת הפוליטיקאים ינהלו ויתנהלו מול מערכת הביטחון בזמן הלחימה. אני באמת לא מבין איך הנאום שלך על עתיד טוב יותר או הצורך במדיניות נבונה (או הצורך להמנע מפצצת אטום על עזה) רלבנטי למשהו שנאמר על ידי מישהו בפתיל הזה. ברור שאני מסכים שהתנהלות צבאית נבונה זה מה שצריך לעשות כנגד האויב החמאסי. לנקוט נגד אירגון הטירור הספציפי הזה באלימות על מנת לפורר את שליטתו בעזה זאת גם ההתנהלות הנבונה, הנדרשת והצו המוסרי שיש לפעול על פיו. אני מסכים איתך (ועם הפוסט ההוא של easy) שכנראה הבעיה תהיה האיך וגם אני שותף לכך שלממשלה הנוכחית אין את הכלים, הכישרון והאידיאולוגיה על מנת לממש מדיניות נבונה שכזו. אפשר לנהל מדיניות כוחנית עם שיקולים תועלתניים ורציונליים. השתתפות ישראל בהזרמת תשלומי כופר קבועים כדי לרצות אירגון טירור דעאשי כמו החמאס, זה בו זמנית גם פחות תועלתני, גם פחות מוסרי וגם פחות רציונלי - הרע שבכל העולמות. רק משוגע או נבל יעשה זאת. _______________ 1 הנזק שהם עושים הם עושים לאורך זמן במאצעות מדיניות מבעירת אש בשיגרה. בזמן חירום אמיתי, הם נעלמים ו/או מתחבאים עד יעבור זעם. 2 את המהלכים של הברגת המוקיונים גם במערכת המשפט, השלטונחוק, המשטרה והמערכת הביטחונית הם עדיין לא הספיקו לממש. זה אמנם בתכנון, אבל יקח להם עוד קצת זמן לסיים את המהלך הזה. 3 הסיבה השניה היא ביזור ובריחה מאחריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשבתי עכשיו להרצאה (מלפני חודש) של שעה וחצי של האלוף במיל. בריק. זה בריק מדו"ח בריק של לפני 5 שנים, שעשה רעש לשבועיים ונגוז. מפחיד. בסופו של דבר הוא מסביר שהסיבה שלא נכנסנו לעימותים גדולים בעשרים השנה האחרונות היא שצה"ל לא ערוך להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. לא מקובלת - אין הכוונה שאינך רשאי להחזיק בה אלא שהיא לא נכונה גם לפי ההלכה היהודית וגם לדעתי. אפילו בעיצומה של מלחמת אירן-עירק התנהלו חילופי שבויים ואין שום סיבה שהדברים לא יתקיימו. למשל שחרור נשים וילדים חטופים בתמורה לשחרור הפלשתינאיות העצורות. צריך לזכור שגם באיסלם יש דעות שונות בנוגע לפגיעה בנשים וילדים. למשל השייח המצרי אל קרדאוי שמקובל גם על הטרוריסטים הפונדמנטליסטיים פסק באופן דו-ערכי בשאלת הפגיעה בנשים וילדים (מותר לפגוע, אסור להתכוון לפגוע). בנוסף עניין שחרור האסירים הפלשתינאיים הוא דגל מרכזי של החמאס ולכן אי אפשר ליזות מראש מה תהיה התנהגותם בעניינים כאלו. כאשר אתה נלחם בהם, אין שום סיבה או הצדקה להימנע מלדבר איתם בעניין שחרור חטופים או הםסקות אש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לשים דברים על דיוקם: אני לא מתנגד לניהול משא ומתן עם צבאות אויב, גם בעת לחימה, לשם ביצוע עסקאות של חילופי שבויים (POWs). אני פשוט לא חושב שזאת הסיטואציה. משא ומתן והגעה להסכמים עם אירגוני טירור פסיכופטיים/חולניים כמו החמאס ודאעש - זה הדבר הספציפי שאני מתנגד לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקשורת היו הודעות שדיווחו על אישפוז שבויי חמאס פצועים בבתי החולים. אני מקווה מאד שהמשטרה פרשה כוחות חמושים להגן עליהם מפני כנופיות של בבוניסטים שינסו לעשות בהם שפטים. דבר שעשוי להסתיים בביזיון ובהוצאת שם רע למדינה. אני לא הייתי לוקח סיכון ומרכז את הפצועים בבי''ח צבאי, שם אפשר גם לשמור עליהם ומפניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להכריז על חדרי החולים האלו כעל אזור צבאי סגור ולהודיע באמצעי התקשורת שיפתחו באש על כל מי שיתפרע באזור כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העברתי אזהרה זו ל-2 חברים שאולי מכירים מישהו שמכיר מישהו ... אם אתם מכירים מישהו קרוב לדרגים הרלאבנטיים. אודה לכם אם תעירו את תשומת לבם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר יודעים. כשעה לפני תגובתך ראיתי בערוץ 121 שידור מהתפרעות של "לה פמיליה" בכניסה לבית החולים שיבא, בגלל שנודע להם שמאושפז שם חמאסניק. לפי הערוץ כבר לפני כן הוא הועבר משם. 1 אני נמנע מטלוויזיה, גם ובמיוחד בימים כאלה, אבל נאלצתי להיות במקום שדלוקה בו אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 ואני מקנא בך שאתה מצליח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להיות מעודכן על המתרחש בעולם בלי: 1) צפיה בערוצי הטלביזיה1. 2) שימוש ברשתות החברתיות2. 3) לצרוך מדיה ואינטרנט למשך זמן שנמדד בשעות (זמן שנמדד בדקות ביום זה כל מה שצריך)3. כל מה שבאמת צריך (ולא יותר) זה: 4) מספר URLים למקורות המידע המועדפים עליך (כולל כמה פחות מועדפים אידיאולוגית לשם הצלבת מקורות) ב-Favorites של הדפדפן, כאילו ההתפתחויות של ״המדיה החדשה״ בשני העשורים האחרונים לא היו מעולם4. ________ 1 משתמש בנטפליקס, אפל טיוי, אמאזון פריים, דיסני או תכני VOD אבל אף פעם לא צופה ב״ערוצי טלויזיה״ במובן הישן של המילה. אולפני חדשות, תוכניות אקטואליה ו/או תוכניות ריאליטי זה איכס. איך אפשר לסבול את הדברים הללו? 2 סגרתי את כל החשבונות בכל הרשתות החברתיות, לפני מספר שנים. 3 Screentime ב-iOS ו-MacOS הוא כלי מבורך. אני מניח שיש דברים דומים גם בפלטפורמות אחרות. 4 ועכשיו כולם ביחד: OK boomer! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. לא הכל, אבל פה אפשר למצוא את הרוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-/ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(סליחה. אני מפגר אפילו יותר מהרגיל בכמה ימים האחרונים) אבל ברצינות: אין לי איזה קישור מעניין/בעל ערך לשתף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. שני קישורים שאני מצאתי שימושיים: 1) כלי חביב לאגרגציה של עיתונות עולמית עם תגיות של המקורות (שמאל, ימין, מרכז, בסיס עובדתי וכו׳): https://ground.news 2) ערוץ youtube עם סקירות עם ויזואליזציה לא רעה (לא חייבים להסכים איתו על הכל. רק עוד מקור אינפורמציה) של מצבים גיאו פוליטיים מסביב לעולם: CaspianReport הנה, למשל, סקירה של נקודת המבט שהוא מציע להתקפת החמאס, כשעושים קצת zoom out מישראל אל כל האיזור: https://www.youtube.com/watch?v=2xjmelFwJow (טריגר וורנינג לאלו שחייבים לשמוע את המילה ״טרוריסטים״ כשמדברים על החמאס. הסקירות בערוץ זה נוטות לתאור קר ויבש של אינטרסים, יחסי כוחות, בריתות של הגורמים השונים, בלי הרעש של שיפוטיות) דברים שצרמו לי בסקירה שלו (או לפחות להרמת גבה): 1) נטען שחלק מהשיחות של נתניהו עם סעודיה (תחת המטריה האמריקנית ומעבר לעסקאות הנשק/עניינים כלכליים) היו הסכמות של ביבי לנסיגות נוספות משטחי C. כשבן גביר וסמוטריץ׳ בממשלתו? כשאנחנו ב״ימין על מלא״? האמנם? 2) הוא מדבר שם על תסריטים אפשריים (מהם חוששים הסעודים) בהם ישראל מבצעת טרנספר של מליוני פלסטינאים לירדן. נשמע לי מופרך (אבל אולי כי עדיין לא הפנמתי מספיק את הזמנים המעניינים בהם אני חי). 3) האם אנחנו עדים לעוד קלאסטר פאק אמריקני טיפוסי בו ארה״ב מנסה ״לתקן״ מקום בעולם עבור כל מיני ילידים, כדי שהיא תצליח להתרחק מהעיסוק בשטויות של הילידים וזה מתפוצץ כך שהיא רק תהיה שקועה בענייני הילידים אפילו יותר מקודם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. דווקא לי הסיפור שבו ישראל מתחייבת מול ארה"ב לקידום המדינה הפלסטינית וחיזוק הרשות נשמע לי הגיוני. ביבי (ומדינת ישראל) לא במצב לסרב, ותמיד אפשר להעיף את בן גביר וסמוטריץ'. ארה"ב רוצה להפוך את המשוואת ביבי-סמוטריץ: לא עוד "חיזוק חמאס והחלשת הרשות", אלא ההיפך. עם כח צבאי וגיבוי מוחלט מגיעה התחייבות ישראלית, וביבי יצטרך "לבלוע את הצפרדע" הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די דומה לקונפיגורציה אצלי בבית. במצב הנוכחי זה ממש מציל (לדעתי) את הילדות מחשיפה לכל הזוועות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נחשפתי לזוועות בעיקר דרך המילה הכתובה. בלי הרבה תמונות ואני חושב שראיתי רק קטע וידאו אחד או שניים שהיו ערוכים/מצונזרים ולא ראו בהם הרבה. הצרה שלי היא שהמוח שלי עובד בצורה מאוד ויזואלית והתאורים הטקסטואליים על שהתרחש היו יותר ממספיקים כדי לחרפן אותי (ולרדוף אותי גם בזמן שינה) מאז יום שבת האחרון. למרות שלא צפיתי, אני עדיין רואה בראש תמונות בלופ. האמת היא שהדבר שהכי הביא אותי לכדי דמעות השבוע היה לא סיפור גרנדיוזי שופע תאורים, אלא פוסט לקוני, כמעט קר וקורקטי בלינקדאין שתאר עובדה קרה (לא ציטוט מדויק אלא מהזכרון): ״ביום שבת הם רצחו לי את המשפחה. לא היה להם סיכוי. תודה למנהל <חברה/פרטים> שעזר לי...״ ככה קצר. בלינקדאין. תאור קר וכאילו בנאלי. כמו עדכון סטאטוס על שינוי תפקיד או מקום עבודה, עם תודות לאנשי צוות וכאלה. לא יודע למה (פסיכולוג מקצועי בקהל?), אבל דווקא הדבר הזה הכי היכה בי כמו טון לבנים והוא הזוועה שאני הכי לא מצליח להוציא מהראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זה מתכתב עם הבנאליות של הרוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פרצתי בבכי לראשונה כשראיתי את דובר הבית הלבן פורץ בבכי בשידור, ובשנית כשכתבתי תגובה בווטסאפ או טוויטר ודיברתי על כך שהאויב העריך בחסר את החוסן שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתמול בפעם השלישית, באוטו, כשברדיו שמו את "תחזור תחזור" של משינה, שנטען מחדש במשמעות מצמררת. כבר בשורות "והגורל, צבעו אפל עמוק בפנים. אל תבכי אחות קטנה, זה לא פשוט את מבינה" התחלתי ליבב, ובסוף השיר, כשיוסי בנאי מקריין "נהרגו עשרות אנשים" צעקתי על הרדיו בבכי "מאות אנשים!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לי פוליטיקה עכשיו אַלְפֵי שְׂכִירִים שֶׁל חֶרֶב מִתְכַּנְּסִים בְּתוֹךְ מִסְגָּד הֵם מְדַבְּרִים עָלַי אַךְ לֹא אִתִּי וְדוֹד שֶׁל הַשָּׁכֵן שֶׁלִּי קִבֵּל אֶת הַסַּמְגָּ"ד סִפְּרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֵּן שֶׁל אֲחוֹתִי אֲהָהּ אֲחוֹתִי, אֲהָהּ אֲחוֹתִי שָׁמִיר וּפֶטְרוֹזִילְיָה נִפְגָּשִׁים בָּאֲפֵלָה לִפְתֹּר אֶת הַמַּצָּב הַנּוֹכְחִי וּבִנְיוּ יוֹרְק הִמְצִיאוּ זַן חָדָשׁ שֶׁל מַחֲלָה וְאִישׁ אֶחָד טוֹעֵן שֶׁהוּא אָחִי אֲהָהּ אָחִי, אֲהָהּ אָחִי שִׁקַּרְתִּי שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁהַכֹּל כָּל כָּךְ נִפְלָא כִּי שׁוּם דָּבָר בְּעֶצֶם לֹא הָיָה נָכוֹן גַּם הַכַּדּוּר שֶׁלָּנוּ שֶׁהָפַךְ לִמְרֻבָּע שָׁכַח שֶׁהוּא עָגֹל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקדמת אותי. רציתי לציין שמשינה היא הלהקה שהכי מתייחסת לפוליטיקה וצבא (דיברנו על מאיר אריאל, כמה ולמה, אבל משינה היא הדבר). מעניין שזה גם במלים של שלומי ברכה ולא רק באלו של יובל בנאי. עוד באלבום הראשון, עם הנונסנס של אופטיקאי מדופלם, היו התייחסויות למלחמת לבנון בה שירתו. בשיר "התותח מצלצל פעמיים" (שמספר במרומז על חייל בתותחנים שיש לו צלצולים באזניים) יש את השורות "כששב הביתה מן הספר כבר לא היה גיבור". וכמובן "להתראות נעורים שלום אהבה"1 שקטע ממנו מקריין יוסי בנאי בסופו של "תחזור תחזור" ויש בו את השורות ההו כה אקטואליות "מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך להתנהג רגיל מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך להתנהג רגיל" ________ 1 תמיד הבנתי שמדובר בו על הטבח במערכת המכפלה, אבל להתראות נעורים שלום אהבה [ויקיפדיה] גם מספקת הוכחות- "שני טקסטים בשיר מרמזים על אירועים אקטואליים שאירעו זה אחר זה ב־25 וב־26 בפברואר 1994: "היה זה יום סגריר והקבוצה הפסידה" ו"חזרנו מחיפה עם הפנים בין הידיים" מאזכר את ההפסד של מכבי תל אביב למכבי חיפה 5:0 בעונת 1993/1994. "'הוא היה מטורף' אמר פוליטיקאי משופשף./ 'נהרגו עשרות אנשים' סיים קריין הטלוויזיה,/ 'נקווה שיהיה שקט, עכשיו הפרסומות"' קשור לטבח מערת המכפלה שביצע ברוך גולדשטיין יום קודם לכן." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, לא ידעתי ש"נהרגו עשרות אנשים... נקווה שיהיה שקט, עכשיו הפרסומות" מתייחס לטבח. ועדיין, עד כמה שאני מצליח להבין את השיר זה רק רקע לעיסוק של הכותב בעצמו ובמה שעובר עליו. ואם יש משהו מקומם ב״נקווה שיהיה שקט, עכשיו הפרסומות" שאומר הקריין לאחר הטבח, הרי שהשיר חוטא פחות או יותר באותו חטא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר המקורי אכן מערבב גבוה ונמוך, כנראה בכוונה, כשהמספר משווה בין ההרגשה שלו אחרי ההפסד לחיפה להרגשה שלו אחרי הטבח, בסגנון עוד זה מדבר וזה בא. אבל הדקלום של בנאי האב ב''תחזור תחזור'' משמיט את החלק של הכדורגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזכור כמות ההרוגים במשינה (95) מזכירים את עשרות ההרוגים ב׳חדשות׳ של - החברים של נטשה ברדיו בלה בלה (94). ׳נהרגו עשרות אנשים סיים קריין הטלויזיה נקווה שיהיה שקט עכשיו הפרסומות׳ ; ׳תשעים ושניים הרוגים בהתרסקות הג'מבו. בוקר טוב עולם! החזאית אופטימית׳ —— 1. לדעתי, הקריינות של אורלי יניב ב׳חדשות׳ משולבת טוב יותר בטקסט מקריינותו של בנאי האב שנשמעת יותר מידי ׳בבית׳ שהורסת את השיר. 2. ההדגשה על כימות האנשים מובילה אותי להזכר במיליארד הסינים של זילבר : ׳ארבע מאות מיליון מזי רעב ואני, מי אני? מה אני? יושב על צלחת אבטיחים על שפת הים, משקפיים כהים, מה אתם יודעים..׳ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבקרי קולנוע אוהבים לשבח סרטים על אירועים קשים או חוויות קשות, שבמקום להעצים את החוויה באמצעות טקסטים דרמטיים, מחוות משחק דרמטיות ומוזיקה דרמטית, הולכים דווקא על יובש ולקוניות; לקהל מנוסה, מקובל שזה עושה בסוף חווייה חזקה וכנה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אני חושב שהייתי קצת לא כנה כשכתבתי ״אני לא יודע למה״ וזה היה בעיקר רטורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי וְאוֹי לִי מִיִּצְרִי במרחב השמועות מתפתחת דילמה: לפני כמה ימים התעצמה מאד סברה כי גדודים רבים הועברו מגזרת עוטף עזה ליו"ש בשל אתרעות על מהומות ופיגועים של טרוריסטים שם. ניסיון לדלות מידע במרחב התקשורת מעלה כי במקום נכתב כי הועברו 6 גדודים. במקום אחר נמסר על 3 גדודים ובעוד מקום על גדוד וחצי. משמע לא מצאתי מקור אמין. מן הסתם גם לא אמצא. צה"ל לא ישחרר את המידע וגם אם ישחרר ממילא לא אאמין לו. אין מידע מהימן ואי אפשר לומר מה היתה התרומה היחסית של העברת יחידות או היציאה הביתה לרגל השבת-חג. מליקוט הסיפורים מ-24 השעות הראשונות עולה הרושם כי כוחות קטנים של צה"ל נמצאו במקום ולב הבעיה היה אבדן התקשורת, פיקוד ושליטה. כלומר לא היה מי שיתן את ההוראות. זה מתיישב עם מתקפת הפתיחה של יחידות העלית של החמאס על מפקדת אוגדת עזה שהיתה סמוכה מדי לגבול, ליד הישוב רעים, ושיתוקה המהיר. אוגדת עזה היא יחידה מרחבית ולא מדובר בחי"ר דרג א, אלא ביחידה שאינה מבוססת על חי"ר מובחר. היא כנראה יחידת מסגרת הכוללת דרג עורפי מאד גדול (תצפית ומודיעין), הגמ"ר (כיתות כוננות) וסבב של יחידות בי"ס לקצינים. במקביל מן הסתם היא נעזרת על סבב של יחידות חי"ר (גולני) ושיריון המשרתים אותה וונמצאים תחת פיקודה. הדילמה כאן היא כזו: אם אכן היתה דילול מסיבי של היחידות הרי שיש כאן טעות מזעזעת הגובלת ברשלנות וטיפשות. מאידך אם היו על הגדר מספיק יחידות לוחמות, מדאיגה מאד המהירות בה הן הוכרעו ואיבדו את יכולת הפעולה המתואמת. הביש גד"א ממשרד התעמולה התפארה שהיא ההוגה של התיוג החמאס = דאעש. החלק הרציני של האתנחתא הקומית הזאת הוא שיחידות התקיפה של החמאס אימצו את דפוסי הפעולה והטקטיקות של דאעש. לא צריך להיות מומחה צבאי כדי להבחין ברכבי הפיקאפ היפאניים עם המקלעים. זו כנראה אינדיקציה נוספת לכך שאיראן היא העומדת בליבה, המפעילה ומאמנת את קואליציית ארגוני הטרור אל קאעידה, דאעש, חזבאללה חמאס וג'האד איסלמי, ... אמנם התוקפים מנו מאות ספורות (חלק ניכר של התוקפים היו אספסוף בוזזים חמוש בנק"ל, סכינים ומקלות), אבל ההיסטוריה של דאעש מלמדת על היעילות של התנועה המהירה שלהם. כדי לגבור עליהם לא די בשוטרים וחיילי דרג ב. נדרשים לוחמי חי"ר סדירים ומיומנים בהפעלת נשק כבד ומתוחכם ופעולה משולבת עם מודיעין וסיוע אש מן האויר והקרקע. וכוחות כאלו הם יקרי המציאות. זה כנראה מסביר את הצלחת ההפתעה הטקטית. אם מנסים לרדת לפרטים ולמצוא מה מסביר את ההצלחה שלא תיאמן של שיתוק אוגדת עזה (מה שגם לאחר שהובאו כוחות מבחוץ גרם להפעלה מאולתרת שלהם), השמועות אומרות שמאבטחי המפקדה ישנו. זו לא תהיה הפתעה (ע"ע הטנק של גלעד שליט), אבל זו יותר אנקטודה המציגה את רוח החיל. המהות היותר רצינית היא להערכתי הסתמכות מופרזת על טכנולוגיה (מצלמות ומכ"מים) שחמאס שיתק בתחילת המתקפה. כדי לשתק את העיניים, האזניים והפה של המפקדה אינך צריך לכבוש ולטהר ביסודיות את המפקדה. ואת זה יודעים הג'יהאדיסטים הממונעים של דאעש לעשות היטב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאות מליוני מוסלמים יש בעולם, ולא שמעתי על הפגנות המוניות נגד מה שנעשה בשם האיסלם. מסתבר ששריפת תמונה של מוחמד פוגעת ברגשות המוסלמים הרבה יותר משריפת תינוקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלצה צנועה אני ממליץ לצה"ל להחליף ולהעלים את תא"ל אבי רוזנפלד מפקד אוגדת עזה. בתוך שנה יש לשחרר אותו מצה"ל. יש מספיק גנרלים על פודיומים שמקשקשים על שבירת עצמות גם מבלעדיו. השיקול אינו נקמה או תסכול בבוניסטי. השיקול הוא מה שיודע כל אדם שהעביר כמה משנות חייו בצבא: אישיותו ואופיו של המפקד מחלחלים עד לאחרון הטוראים וקובעים את ההתנהגות והאיכות של היחידה הצבאית. ברור וידוע שרובם ככולם של מפקדי צה"ל אינם בהכרח טובים ממנו. לרוע מזלו, האבן נפלה על הרגל שלו ועל כך כידוע לא מחלקים פרסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שזה התפקיד האחרון שלו לפני השחרור. לכל היותר יקבל חופשת לימודים על חשבוננו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה לימודים הוא צריך? יש לו כבר תואר במשפטים ועוד תואר במדע המדינה. בשביל קצין צבא הוא מלומד מעל ומעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה תשאל את צה”ל, הם משום מה נותנים חופשת לימודים בתשלום לכל קצין בכיר שפורש (ורוצה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפתח כאן פתיל בשאלה האם החמאס הופתע או לא ממידת ההצלחה של הפיגוע שלו. השאלה הזו היא חסרת חשיבות. בכל פעולה פוליטית (צבאית, מדינית או חברתית), אתה מתכנן כמיטב יכולתך, מפעיל את המערכת ומקווה לטוב. מידת ההצלחה של כל פעולה כזו תלוייה מאד בארועים אקראיים ובמזל שלך. פיגוע החמאס תפס את צה"ל עם התחתונים מופשלים. אין זה אומר כי כל מה שתוכנן בוצע. התרשמותי היא כי השלב הבא של הפיגוע לא התממש. בנקודה זו ברצוני להעביר את המוקד אל הפעולה שלנו. האותות והסימנים המקדימים מבלבלים וסותרים. ההוראה לפנות את צפון הרצועה היתה נכונה. ואז נקלט האויל המתכנה שרהב"ט פולט לעבר חיילים "הרבה כוחות, כוח!". ה-CNN משדר ריכוזים של שיריון על הגדר ו-NYT עם רונן ברגמן מדבר על מבצע קרקעי רחב בימים הקרובים. אני לא רואה שום התארגנות של צה"ל לסייע לאוכלוסיה האזרחית בעזה. למשל לא מקימים בי"ח שדה שיאפשר להציע לקלוט את החולים והפצועים מבי"ח שיפא ועוד שני בתי חולים קטנים בצפון הרצועה. הסימנים הולכים ומתרבים שצה"ל הולך לעשות את כל הדברים הלא נכונים ולקוות לטוב. יש סיכויים מסויימים שזה יעבוד, אבל הלב כבד מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאותי מטריד (עם עוד כמה דברים), זה שנראה שהממשלה מתנהלת כאילו יש לה את כל הזמן שבעולם. כבר שמונה ימים מפתיחת המלחמה, ועדיין לא התחילו או יזמו שום מהלך משמעותי התקפי. בינתיים מיליונים רצים למקלטים, מאות אלפים במילואים ומספר כפול של משרות לא מאוישות (כי מערכת החינוך מושבתת ומישהו צריך לשמור על הילדים בבית), הכלכלה מן הסתם סופגת הפסדים של מיליארדים, ושלא נדבר על מפלסי החרדה ונלחץ של מיליוני אזרחים. למה משדרים שזה 'בקלות יכול לקחת חודשים'? אפילו מלחמת כיפור, מול שני צבאות גדולים וחזקים, נמשכה שבועיים וחצי. לא חודשיים וחצי. מלחמה זה לא צוק איתן, ואנחנו לא אוקראינה. מלחמה צריך לעשות חזק וקצר ככל האפשר (ולזה גם צה"ל בנוי, אגב). ומתחת כל זה רוחשת התחושה הנוראית שיש רק אדם אחד שחרוויח ממלחמה ארוכת חודשים, ותשעה מיליון יפסידו. והוא זה שלוקח את ההחלטות כרגע. זוועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשרוצים לחסוך בחיי חיילים, ה"ריכוך" של עזה סביר. אפשר לקוות/להניח שחלק לא מבוטל מהמלכודות שהכינו לנו נקבר תחת הריסות בניינים או התרסק יחד איתם. כמה כסף שווה פיר אחד של מנהרה שנסתם בטונות של פסולת בניין? אבל באתי הנה1 רק בשביל שאלה: למה דו"צ מבקש פעם אחר פעם שחיילים ימשיכו להודיע לו על חוסרים בציוד כדי לסייע בפתרון הבעיה הלוגיסטית? אין ליחידות מפקדים שאמורים לטפל בזה באופן מסודר דרך המערך הפיקודי, בלי שחיילים צריכים להתלונן בנפרד אצל דו"צ? לפני שבוע עם גיוס הפתע ההמוני אולי היה אפשר להבין שיש בלאגן גם בתחום הלוגיסטיקה, אבל עכשיו? זה לא ממלא אותי ביטחון ביכולותיו של צה"ל. ___________ 1- משום מה הדיונים בקשר לממדי האסון האפשרי בעבר ובעתיד לנו לא עוזרים לי אלא להיפך, מאחר שהרגישות שלי יותר גדולה משל מערכת ההתרעות בצפון; אני קורא מטאפורה תמימה של שוקי ומתחיל לבכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשרה ימים לאחר ההודעה הקודמת שלי, התועלת השולית של ה"כתישה" האווירית הולכת ופוחתת, וכמובן כל יום שעובר מגביר את הסיכוי לאיזו פצצה שתנחת במקום הלא נכון ותגרום להרג המוני של "בלתי מעורבים" - בדומה למה שהרקטה התועה של הג'יהאד הדגימה - והעולם יעצור את המלחמה, כמו שקרה במבצע "ענבי זעם" עם הפצצת כפר קאנה. נחמיה שטסלר כתב ב"הארץ" ביום שישי שזה מה שביבי מקווה שיקרה, כי זה יאפשר לו להגיד "רציתי, אבל לא נתנו לי". אני עדיין מפקפק בכך, אבל אם הסיבה להתמהמהות היא הרצון להגיע לשחרור חטופים אזרחיים, נראה לי שהחמאס שוב עושה לנו בית-ספר. אם על כל שני חטופים הוא מרויח שבוע, ישראל תתמוטט כלכלית הרבה לפניו גם אם לא תקרה תאונה מבצעית גדולה שתעצור הכל. אם אכן החמאס מנסה לעכב את הכניסה הקרקעית, כפי שנראה, יש לי שתי הבחנות, אחת אופטימית והשניה לא: 1. הניתוחים לגבי ההפתעות הנוראות שהוא הכין לנו, והידיעות כאילו הוא *רוצה* שנכנס קרקעית אינן נכונות. 2. ההפצצות האויריות של הימים האחרונים לא פוגעות בתשתיות שלו בצורה משמעותית, מה שמחזיר אותנו לתחילת ההודעה הזאת. שתהיה לכם לולאה שמחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שהעיכוב קשור במו''מ על שחרור שבויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שזה אכן כך (וגם כתבתי בהודעה בהסתייגות "יתכן"), אבל בכל מקרה כדאי לצה"ל לקחת שולי ביטחון גדולים מאד בהפצצות בימים אלה. לא מזמן שאלתי כאן כמה כסף שווה פיר מנהרה אחד שנחסם, אבל עכשיו צריך לשאול מה התועלת מעוד פיר אחד שנחסם מול הסיכון לאבד את היכולת להגשים את מטרות המלחמה. בכל מקרה, אני מקווה שיש דדליין ברור למו"מ הזה (תחזית: השחרור הבא יהיה של קצת יותר משני חטופים, אולי ארבעה או חמישה, כדי לתת לממשלה ובעיקר לציבור הרגשה שמשהו מתקדם גם ב*קצב* השחרור. תוך שנתיים הבעיה נפתרת ואפשר להתחיל לפעול קרקעית), וגם שהדרישה תהיה לשחרור מיידי של *כל* אזרחי החוץ (אני משער שחלק מהדחיה נובע מלחץ של המדינות של אותם אזרחים) וכן הילדים והתינוקות עם אמהותיהם - שום דבר פחות מזה. מצידי אפשר לשחרר מחבלות בתמורה, אני לא חושב שבמהומה הכללית יש לכך חשיבות רבה, וממילא אם הן יחזרו לעזה בימים אלה הן בטח יתחננו לחזור לכלא הישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדעתי היה נכון לנצל את הסנטימנט הציבורי והבינלאומי כמה שיותר מהר. אבל לוקח יומיים-שלשה לגייס ולחייל את אנשי המילואים. ויש גם לרכז מודיעין עדכני, לעדכן תכניות מגירה, וכמובן לקבל את ההחלטה לאור המידע המעודכן. וגם לוקח זמן לשלוח את תושבי הרצועה דרומה. ציפיתי שהפעולה הקרקעית תתחיל לכל המוקדם ביום חמישי, לכל המאוחר מחר. אבל זה לא שרון ורפול שם למעלה. יש צמד הססנים בצמרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאורעות והשעונים מתקדמים אל נקודות הכרעה שעומדות בפתח. מסביב למשחק המלחמה הקטן שהתפתח בין ישראל ובין עזה, החל לתקתקהשעון של משחק המלחמה הגדול מול איראן. הגורם המחבר הוא הפרוקסי של איראן בחזית: החזבאללה. בנקודה זו ברצוני להמר הימור שיכול מהר מאד לטפוח על פניי. לדעתי היזבאללה לא יכנס לסכסוך all in. מה שהחזבאללה עושה כעת נראה לי מחושב עד הסוף ומתואם עם בעל הבית בטהרן. החזבאללה יעסוק בקרב על אש קטנה עם צה"ל ולא יפעיל את מאגר הטילים והרקטות שלו על ערי ישראל המרכזיות. לישראל ולשותפתה הבכירה ארה"ב פעולת החמאס יצרה הזדמנות יוצאת מן הכלל (זו כנראה הסיבה להזדהות הכל כך נלהבת של ממשל ביידן עם ישראל וצרותיה). נשאלת השאלה האם האיום האיראני על ישראל יכול ליצור עליית מדרגה בפגיעה האסטרטגית בישראל ביחס לעוצמתו הרקטית והאחרת של חזבאללה. אני מעריך שהתשובה היא לא. ולכן במשחק הגדול ישראל צריכה לאחד את איראן והחזבאללה. מתקפה all in של החזבאללה צריכה לתת לישראל ואולי גם לארה"ב הזדמנות יוצאת מן הכלל להרוס את התשתית הגרעינית של איראן. האוזן צריכה להיות כרויה ל-2 הכרזות: א. האם ישראל יוצרת את הקשר בין מלחמה עם החזבאללה לבין אחריותה של איראן. ב. האם ארה"ב מחברת בין מתקפת חזבאללה לאחריות איראנית. כעת ברור מדוע חזבאללה (לעת עתה) אינו תוקף את לב ישראל. ברגע שיעשה זאת, העלות השולית לישראל של הצטרפות איראן עצמה למשחק הגדול היא קטנה מספיק כדי להצדיק תקיפה ישראלית על התשתית הגרעינית של איראן. כעת נסגור את המעגל. איך משפיע המשחק הגדול על המשחק הקטן? כניסה קרקעית של ישראל לעזה הופכת לחובה ולא אופציה. האיום של החזבאללה ואיראן הוא מזוייף. לאיראן אין שום עניין להכנס למשחק הגדול. במידה ותעשה זאת בכל זאת, זו תהיה ביחס לישראל (וארה"ב) יותר הזדמנות מאשר איום. יחד עם זאת, כניסה קרקעית מאסיבית הופכת לסיכון חסר הצדקה. אסור בשום אופן שהמשחק הקטן ישאב לתוכו את חה"א ויותר מכך את היכולת הקרקעית של צה"ל שתדרש מול החזבאללה. אפשר להסתפק בביתור הרצועה והטלת מצור על העיר עזה. פריצה לתוך עזה עם "הרבה כוח" יכולה להצליח אם הנהגת החמאס תברח מן העיר. האפשרות היותר סבירה שהם יתחפרו מתחת לבי"ח שיפא וינהלו קרב מבית לבית עם צבא שלהערכתי אינו מאומן ללוחמה כזו. משמעות הקרב תהיה הקזת דם ישראלי שתשאב עוד ועוד כוחות אל המשחק הפחות חשוב. העדיפות של כניסה קרקעית קטנה שמטרתה המיידית אינה השמדה של חמאס אלא ריסונו וניטרול יכולתו ההתקפית. החמאס לא הולך לשומקום ויהיה אפשר לסיים את הטיפול בו לאחר שיתבררו תוצאות המשחק הגדול. ללא איראן וציר הטרור שלה, החמאס אינו אלא דחליל מאוד מפחיד אך חסר אויר לנשימה ארוכה. לענ"ד כניסה קרקעית לרצועה היא חובה מפני שכרגע אין סיבה לא לעשות זאת. כניסה קרקעית מאסיבית לתוך העיר עזה היא הימור מסוכן שמחירו עשוי להיות גדול מתועלתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד השלכה של המשחק הגדול: תגובה ישראלית תקיפה ולא מכילה על כל פעולה חזבאלאית אינה יוהרה וחוסר אחריות אלא מהלך נכון ומדוייק. האינטרס של החזבאללה להימנע מהתנגשות טוטאלית עם ישראל גדולה כעת מן האינטרס הישראלי בכך. עקירת החמאס מעזה אינה אינטרס מיידי של ישראל. הצורך בכך צריך להישקל שוב כאשר יתבררו תוצאות המשחק הגדול. יש לקוות שמנהיגי ישראל מבחינים בסתירה שנוצרה בין חשיבות הזירות (המשחקים) לבין עצמת הפעילות בהן. האבחנה הזו מבהירה שמנהיגי ישראל וצה"ל צריכים להרים את עיניהם מן המשחק הקטן ולא לאפשר לצה"ל לרתק את כוחותיו למשימה משנית בזמן זה. המשחק הקטן חשיבותו פוחתת בכל רגע ואילו המשחק הגדול רק החל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי השבוע האחרון לכתוב "החמאס אינו אלא דחליל מפחיד" שם באור מפוקפק את כל שאר ניתוחי המציאות שלך. סירייסלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם הוכיחו שהם ברבריים מעבר למה שהדמיון שלי, אפילו בדיעבד, מסוגל להכיל. והם הוכיחו שהם רדיקלים ופאנטיים באופן מקסימלי, ולא רק שאי אפשר לראות בהם פרטנר, אלא גם אי אפשר להשלים עם נוכחותם. אבל ככוח? הם דחליל. כל האירוע על תוצאותיו הנוראיות, מעבר למחדלים האסטרטגיים והמודיעינים1, הוא בעיקר אופרטיבי. אילו סידורי האבטחה, הפיקוד והשליטה באזור לא היו כה רשלניים, הוא ככל הנראה היה נגמר ב-2000 מחבלים מתים ולא הרבה מעבר לכך. 1 שהיו עצומים, למען הסר ספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי המגה פיגוע החמאסי בוצע ע"י 500-900 לוחמים. אליהם אתה צריך לצרף כמה מאות לה פמיליה פלשתינאית (חטיבת מפגיני הגדר) שהסתערו עם נשק קל, סכינים, חרבות וכלי עבודה בעקבות הלוחמים בעיקר במטרה לבזוז. יתר על כן, אימוץ הטקטיקות של דאעש ע"י הגרילה העירונית של חאמס היא שגיאה. למזלם של לוחמי החמאס הם נתקלו בקרב הפתיחה בקריסה מוחלטת של צה"ל. הכישלון הגיע במהלך הבא שתוכנן. התיכנון היה שלוחמי הנוח'בה יתפזרו וינסו לחדור עמוק ככל האפשר לתוך העורף הישראלי ויבצעו שם פיגועי התאבדות (ע"ע המחבל החיזבאללאי שהגיע עד מגידו). זה עובד יפה בשביל דאעש הפועל מול צבאות דלילים של לוחמים מאומנים למחצה. צה"ל הוא אמנם כבד, כבד מאד, אבל לוחמיו חמושים היטב ומאומנים בלוחמה מול טרוריסטים. פעולות ההתאבדות של עשרות רבות של מחבלים לא הותירו כמעט רושם על ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
“לא הותירו כמעט רושם על ישראל”? מאות חיילים ועשרות שוטרים הרוגים השאירו עלי רושם עצום. אבל אולי אני לא מהווה דוגמה טובה ל”ישראל”. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שקראת את דבריי ברפרוף? ישנה הפרדה בין המתקפה הפותחת (היום הראשון) שבה נהרגו רוב הקורבנות הישראלים, לבין מהלך ההמשך שכנראה תוכנן. החמאס מן הסתם הביא בחשבון שבשלב מסויים, צה"ל יביא תגבורות ויתגבר על התוקפים. התוכנית היתה כנראה שאותם תוקפים יתפזרו וינסו לחדור לעומק העורף הישראלי (חצרים, אופקים, מצפה רמון ובסיסי הצבא בסביבה, ...) ולבצע שם פיגועי התאבדות בנוסח דאעש. אני לא יודע כמה חמושים ישראליים נהרגו בימים השני, שלישי וכן הלאה. לדעתי מדובר בבודדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים ומוסיף - כדוגמה נוספת לישראלי, ההרתעה שהחמאס השיג מולי אחרי 1400 הרוגים גדולה הרבה יותר ממה שהיה משיג אחרי מאה הרוגים. ובייחוד כשאני מכפיל את התוצאה ביכולות הלא-'דחליליות' של החיזבאללה בצפון, צר לי לומר שאני מורתע הרבה יותר מאשר לפני שבועיים. להערכתי, גם אם המערכה הזו תיגמר בלי מחיר עצום נוסף לישראל, נראה פה הגירה החוצה של עשרות אלפי משפחות בזמן הקרוב מאד. מה זה קרוב? זה כבר התחיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככוח הם דחליל? אני מזכיר לך שהם הרגו עשרות לוחמים מהיחידות המובחרות ביותר שיש בצה"ל, ועוד עשרות מ"סתם" יחידות קרביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אבל כל זה כבר אחרי שהם התפזרו בשטח ובתוך ישובים, התבצרו, התערבבו בין אזרחים, לקחו לעצמם בני ערובה ומגינים אנושיים וכו'. כל זה לא היה מתאפשר מלכתחילה אם צה''ל היה ערוך כראוי. זאת ועוד, בחלק גדול מהמיקרים לוחמי צה''ל היו מופתעים ולא מוכנים כלל לסיטואציה. ועדיין, למרות המצב הנוראי הזה, במיקרים שאני מכיר יחסי האבדות נטו בכבדות לטובת לוחמי צה''ל. אני מודה שקשה לי, ריגשית, לנהל את הדיון הזה לאור התוצאות הטרגיות. אבל עד כמה שאני מבין, הקרדיט עליהן שייך יותר לפיקוד צה''ל מאשר לבניין הכוח בחמאס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על חיילי צה"ל שהופתעו. אני מדבר על עשרות הלוחמים שנהרגו למטכ"ל, שלדג, שייטת 13, ימ"מ, צוות טקילה, מגלן, אגוז, והסיירות החטיבתיות (צנחנים, גולני, נח"ל). אלה לוחמים מיומנים ביותר לסיטואציות שציינת ("בני ערובה ומגינים אנושיים וכו"'), שהוקפצו למקום בדיוק בגלל המיומנות הזאת שלהם. בלכסיקון שלי, מי שמצליח להרוג מאסות כאלה של לוחמים מובחרים הוא ממש לא "דחליל". ובנפרד - היו אכן הרבה חיילי צה"ל שנהרגו בהפתעה גמורה, והיו טעויות קולוסאליות בהיערכות של צה"ל. על זה אין לי איתך ויכוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאור "דחליל" לא התכוון למעט במעלליו, בזדונו או בסכנה של ארגון החמאס, אלא להעמיד את הסכנה הפוטנציאלית שלו ביחס לאלו של החזבאללה ואיראן. הטענה היתה שהמימון, אספקת הנשק, האימון והחסות המדינית של איראן הם שאפשרו לארגון להפוך לסכנה גדולה כל כך. אאז"ן, השתמשתי בהשוואה שבלעדי התמיכה האיראנית חמאס עזה היה הופך לחמאס יו"ש. לכן המאבק מול החזבאללה ואיראן (המשחק הגדול) חשוב יותר מן המאבק בחמאס (המשחק הקטן). ולכן נוצר לדעתי הפרדוקס שצה"ל חייב להיכנס לעזה, אבל אסור שהכניסה תרתק את צה"ל לעזה. שני הדברים הם שיקולים של המשחק הגדול. אם צה"ל יכה בחמאס ויפספס הזדמנות שעשוייה להתפתח להכות בחזבאללה ו/או במפעל הגרעיני של איראן תהיה זו טעות מדינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התייחסתי לשימוש במילה "דחליל" בתגובה 762868 של עומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי תשובות נקודתיות, ותשובה עקרונית. נקודתית: 1. חיילי צה"ל הם רק בני אדם. גם אלו שבסיירת מטכ"ל. 2. אני חושב שאתה ממעיט באפקט ההפתעה והקצרים בתקשורת שהיו באזור, לפחות בחלק גדול מהיום הראשון. 3. למיטב ידעתי אין אפילו חייל אחד בצה"ל שהתאמן לקראת הכאוס ששרר בדרום בשביעי לאוקטובר. אין שום דמיון בין פעולות עומק מורכבות אך נקודתיות בשטח האוייב, או שחרור בני-ערובה באירוע ומיקום מבודדים (כמו במקרה של נחשון וקסמן ז"ל או אנטבה, למשל), או פשיטות על מפקדות או בתי מבוקשים בג'נין - לבין הכאוס המוחלט, בזירה מאד רחבה ופתוחה, רובה אזרחית לחלוטין וכולה ישראלית, בה מצאו עצמם הלוחמים בישובי הנגב הצפוני. 4. למרות כל האמור לעיל, למיטב הבנתי בשורה התחתונה לוחמי צה"ל תפקדו טוב בהרבה מהטרוריסטים של החמאס, ועל אחת כמה וכמה כאשר המגע היה דומה ל-"קרב". הנקודה העקרונית, והחשובה יותר: הדיון על אודות יכולות השדה של החמאסניקים אליו שנינו נגררנו כאן הוא שולי. אפילו אם נניח שכל עזה מאוכלסת כפילים של צ'אק נוריס, חמאס כארגון צבאי (מבחינת אמל"ח, בניין כוח, פו"ש ושו"ב...) הוא לא איום רציני, בפני עצמו, על ישראל וצה"ל. כמובן שבמקביל נכון גם שתושבי ישובי הגבול יהיו תמיד בסכנה כל עוד הוא חי קיים, וכיבוש צבאי של עזה - שלדעתי נראה שאין מנוס אלא לבצע אותו כרגע - יהיה נורא ורבים, גם מצה"ל, יפגעו במהלכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי 3 - אני מאד אופתע אם זה נכון ולו בגלל שלפחות עבור יישובי הצפון השתלטות של מאות (או אלפי) חיילי חיזבאללה על יישובים הוא תרחיש שנדון כבר יותר מעשור בכל ידיעה ומדיום. אז אני מניח שחיילי צה"ל התאמנו גם התאמנו לתרחיש כזה. זה שזה קורה בדרום ולא בצפון לא צריך להיות כל כך שונה. הייתי מצפה שרוב רובו של החי"ר הישראלי התאמן עשרות פעמים על תרחיש כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם התרחיש שהתממש בפועל בצפון הנגב נדון ודובר עליו. אבל עובדה שלא נערכו אליו. כאמור, מחדלים על גבי מחדלים. ולהבנתי, מצב בו חיזבאללה משתלט על ישוב אינו דומה למה שקרה בדרום: מאות\אלפי טרוריסטים מסתובבים חופשי בשטח פתוח ולא תחום המכיל עשרות ישובים וערים כשכל האזרחים עדיין בתוכו. אני מכיר יחידות המוקדשות ללוחמה בשטח בנוי, קומנדו, חילוץ והצלה, אבל לא למשחק doom בחיים האמיתיים. עם זאת, כשאני כותב ש-"אני לא מומחה צבאי" אני מתכווץ קצת מרוב שמדובר באנדרסטייטמנט. אתה, או מישהו אחר כאן, מכיר איזשהו יחידה שהפוקוס שלה הוא בתרחישים שדומים למה שהתרחש לפני שבוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מבלי שום ידיעה ישירה, אני מניח שחלק ממה שהתאמנו עליו זה איך מונעים את הכניסה ליישובים, ולו חלקית. לדעתי מול החיזבאללה כל הזמן דובר על תרחיש של הרבה יישובים לאורך קו הגבול. אם זכרוני אינו מטעני, גדי אייזנקוט עוד הספיק להוביל מבצע להריסת עשרות מנהרות טרור בגבול הצפון. בראש שלי עשרות מנהרות אומר עשרות (אולי חלקי 2) יישובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם - במקומות רבים נכתב שחלק משמעותי (עשרות אחוזים) מאוגדת עזה הופנה בחגים לאיו"ש בגלל התחממות הגזרה שם ("התחממות" היא שפה מכובסת ל"הבערה מכוונת של חבית חומר הנפץ על ידי בן גביר ועוזריו"). רוצה לומר - המלחמה הזו, עקרונית, היא לא הפתעה בכלל למאות אלפי האנשים שנלחמים נגד הממשלה המשוקצת הזו כבר 40 שבועות. אמרנו וחזרנו ואמרנו (ואמרו רבים וגדולים וטובים) שההפיכה המשטרית ומה שהיא גורמת יביא אותנו לאסון לאומי ובטחוני. גם אם לא היה ידע נקודתי, הכתובת היתה על הקיר עם מאות אלפי אנשים שצועקים אותה כל שבוע. אבל לממשלה לא היה אכפת. וגם עכשיו לא אכפת לה. מה שאומר, שמשאבי המדינה כלל לא היו מופנים למניעה והתמודדות עם מלחמה כזו. והתוצאה ברורה וידועה עכשיו לכולנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים בגדול עם התשובה העקרונית: חמאס כארגון צבאי לא מהווה איום רציני על צה"ל וישראל (במובן שאני מחשיב כסביר ל"רציני"). אבל הדיון שלי איתך הוא על השימוש במילה "דחליל" בהקשר של לוחמת החמאס בעוטף עזה בשבת, בהינתן תנאי הפתיחה שהתקיימו. אז בהקשר הנקודתי הזה - 1. כולנו יודעים שחיילי צה"ל, לרבות לוחמי סיירת מטכ"ל, הם בני אדם. אני לא רואה איך זה רלוונטי לדיון. 2. אני לא ממעיט. 3. למיטב ידיעתי, חיילי היחידות המיוחדות האלה מתאמנים ומצטיידים (בין השאר) בדיוק לתרחישים כאוטיים כדוגמת אלה שהיו בקיבוצים בעוטף עזה. הם כמובן מתאמנים ומצטיידים גם לפעולות ומבצעים אחרים. 4. לא אמרתי שלוחמי צה"ל תפקדו פחות טוב ממחבלי החמאס. אבל כן חשבתי שברגע שהכוחות המיוחדים מגיעים לקיבוץ עם בני ערובה ומתחילה לחימה, תוך זמן קצר כל המחבלים מחוסלים. המציאות העגומה היא שהקרבות נמשכו שעות ארוכות, במקומות מסוימים עד אמצע הלילה. דחלילים לא נלחמים ככה. במקום לשמוע אותי (בסיסט לשעבר בלהקת פיקוד צפון), הנה מה שחברנו איזי, קצין בגולני אאז"נ, כתב פה אתמול: "ה'ערסים עם רובים ו-RPG' האלה הצליחו לכבוש מספר בסיסים של צה”ל ומספר ישובים אזרחיים ולהחזיק בהם יום שלם. ... הם הראו לא רק כושר ארגון מרשים מאוד אלא גם יכולות צבאיות ובעיקר נחישות והתמדה מרשימים למדי." קראתי את מה שענית לאיזי, ואני מסכים אתך שעם היערכות מתאימה אפשר היה להדוף את מתקפת החמאס יחסית בקלות, אבל שוב - הדיון שלי איתך הוא על השימוש במילה "דחליל" בהקשר של לוחמת החמאס בעוטף עזה בשבת, בהינתן תנאי הפתיחה שהתקיימו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להבהיר - הייתי בגולני (מסלול מלא וקצת רובאית) והוכשרתי כקצין חי''ר, אבל בשום שלב בחיי לא הייתי גם וגם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה שאני עומד, זה אותו הדבר ;-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(קפץ לי מתגובתך ההגיג (שאפשר היה גם בלעדיו, מודה) ש"בסיסט" בהקשר צבאי יכול להיות חייל שמופקד על / מרותק ל-/... בסיס.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי היה מפקד הבסיסט שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. אני לא מבין למה חשבת ככה, ואולי כאן טמון ההסבר לפער ביננו. מילא, המחבלים היו מבוצרים בכמה בתים מוגדרים, או בחדר האוכל. אבל בסיטואציה שנוצרה, כשהם בכל מקום, ממלכדים מבנים וגופות(!), מחזיקים בני ערובה (או שלא, מי יודע), בשטח מאד לא סטרילי בו הם יכולים להגיע (ומגיעים) מכל כיוון, בלי חזית ובלי עורף, כשלאף אחד באף דרג אין ממש מושג מה בדיוק קורה? לכך התכוונתי ב-"גם חיילי צה"ל הם רק בני אדם". ברור שיהיו נפגעים וחללים. אני לא חושב שאבדות צה"ל, גם לא מהיחידות המובחרות וגם אחרי שמניחים בצד את המיקרים (הרבים!) בהם החיילים אפילו לא ידעו שזו הסיטואציה בה הם נמצאים, מעידות על כך שהכוח הלוחם היה כוח עילית יוצא דופן. בעיקר לא כשיש את כל הדוגמאות הנגדיות, כמו כיתות הכוננות שקיבלו התראה מאד קצרה, הספיקו להתארגן בזריזות, והצליחו להדוף לחלוטין ללא אבדות או נפגעים מצידם, את הכוח התוקף מהיישובים עליהם הם שמרו. בכיוון ההפוך: אתה חושב שכיתת הכוננות של קיבוץ מפלסים הייתה הודפת בכוחות עצמה את סיירת מטכ"ל, לו היא זו שהייתה מוציאה לפועל את הפשיטה על הקיבוץ? ה-clusterfuck התרחש בעיקר בשל ההפתעה, ואחריה הכאוס, לא בגלל עוצמתו של חמאס. כל העניין עם התואר "דחליל" (שאני רק אימצתי, לא טבעתי) הוא בכך שהחמאס הפתיע בכוונותיו ולא ביכולתיו, ושמדובר באירוע שהיה אפשר למנוע או לפחות למזער בשלושה סדרי גודל רק באמצעות היערכות סבירה בנושאי האבטחה, התקשורת ותחזוקת כוחות בכוננות מתאימה. והיה צריך לעשות זאת בלי קשר להתראות מודיעיניות ספיציפיות. חמאס לא התגלה כאן כאיזה כוח צבאי to be reckoned with, אלא רק חשף את עצמו כגוף רצחני וברברי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה *בדיוק* מה שהייתי צריך לקרוא עכשיו. כי השאלה אם מחכות לנו עוד הפתעות בשלבי הכניסה הקרקעית (שמתחילה, אגב, להזכיר את פינוי חאן אל אחמר) מטרידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעית בהבנת דבריי. איראן היא הרוח המניעה את דחליל החמאס. איראן לדעתי, היא זו שעומדת מאחורי ציר הטרור האיסלמי והיא שחיברה בין אירגון הטרור המקומי של חמאס לבין הטקטיקות הקרביות ההתקפייות של דאעש. ללא איראן מאחורי החמאס, מי יממן ויחמש את המערך הקרבי של החמאס? ללא איראן, חמאס עזה יסוג למעמד חמאס יו"ש. כאשר חמאס מתחפר מתחת לקרקע ונצור בתוך עזה, מה הקף יכולתו? כמה אש רקטית הוא יכול ליצור בתנאים אלו? זו שאלה שאולי נדע בקרוב את התשובה לה. איך היית אתה מדרג את העדיפויות בין השמדת החמאס להשמדת המערך הגרעיני של איראן? אשמח אם תשקול שוב ותגיב שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין פצצת אטום לדחליל יש ספקטרום מאד מאד רחב, אז בבקשה בלי אנשי קש. לקרוא לארגון שגרם לישראל את הנזק החמור בתולדותיה 'דחליל' זה מגוחך, מנותק, ובעיקר ממש עצוב. בעיקר כשהקונספציה שהביאה למחדל המחריד הזה היא בדיוק הזלזול באויב הדחלילי הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד נקודה. איך צריך להקשיב לארה"ב/ביידן? יש ביטוי אמריקאי שנהיה פופולארי לאחרונה ואומר שכל מה שנאמר לפני המילה 'אבל' אינו חשוב. על משקל זה אומר שאפשר להתעלם מכל מה שביידן ואנשיו אומרים על חטופים ועל ערכים. הדבר החשוב היחיד הוא האם ארה"ב מחברת בין מתקפה חזבאללאית לבין אחריות איראנית. לארה"ב, אני מעריך, אין ערך שולי מוסף גדול ביחס להתקפה על חזבאללה. החשיבות שלה היא של עמדתה ומעורבותה ביחס לתקיפת איראן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין גדול ביחב"ל, אבל יש כמה דברים שברורים לי: 1. ברור שארה"ב שולחת נושאת מטוסים שניה לאיזור (מתוך 11 בצי כולו) לא כדי לאיים על חיזבאללה אלא על איראן. 2. ברור שאיראן לא עומדת בפני עצמה אלא היא חלק מציר. אין דין איראן כדין אפגניסטאן או עיראק. מה שאתה קורא לו "המשחק הגדול" הוא משחק שמשחקות שלוש המעצמות. תקיפה ישירה של המאמץ הגרעיני האיראני עלולה להוביל למלחמת עולם. שתי נושאות מטוסים כאן זה לפחות נושאת מטוסים אחת פחות ליד טאיוואן. 3. חשיבות האקט ההצהרתי האמריקני עבורנו היא עצומה. אלמלא נושאות המטוסים אין לי ספק שיום אחרי הפלישה הקרקעית לעזה החיזבאללה היה פותח את החזית הצפונית במלוא עוצמתה. גם עכשיו אני לא משוכנע שזה לא יקרה על אפם וחמתם של האמריקאים. צה"ל הקטן והחכם של היום לא בנוי למלחמה ארוכה בשתי חזיתות ויותר כפי שהוא היה ב 73', כך אומר לנו בריק. לענין הכניסה הקרקעית: לדעתי מטרת המלחמה חייבת להיות חיסול החמאס כולו. לא "חיסול יכולותיו הצבאיות"- חיסולו הכללי. חיסול החמאס ישרת שתי מטרות- 1. החזרת הבטחון של אזרחי ישראל ביכולות הצבא להגן עליהם. 2. הצגת תכלית בפני כל הזירה המזרח תיכונית. שלא יתפסו תחת. עצירת המלחמה בטרם חוסל החמאס עלולה להיות הרת אסון בטווח של שנים בודדות. שכן אי השגת שתי המטרות הללו פוגעת קשות ביכולת הקיום של המדינה. לכן לדעתי אנחנו חייבים לשלם את המחיר הכבד של כניסה קרקעית ומלחמה ארוכה ורוויות קורבנות מבית לבית וממנהרה למנהרה. אחרת בתוך שנים בודדות יגבה מאיתנו מחיר כבד בהרבה. ארה"ב פתחה לנו את חלון ההזדמנויות, ומעודדת אותנו להשתמש בו בכל לשון. כולי תקווה שננצל אותו עד הסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. מובן שאני לא מסכים. יש הרבה נקודות בהן אנו נמצאים על מישורים מקבילים שאין ביניהן כל כך מגע. כך שקשה להתווכח נתחיל מזה שסין ורוסיה אכן אנטי אמריקאיות. זה לא בהכרח עושה אותן בעלות ברית הגנה עם איראן. רוסיה לא הזדרזה להכריז מלחמה על ארה"ב למרות שזו התייצבה בכל דבר למעט נעלי חי"ר קרקעיות, לצד אוקראינה. הסיכוי שרוסיה תעשה זאת בגלל התקפה אמריקאית על איראן, הוא קלוש. מנגד, אתה שוכח שארה"ב של ביידן, זה עתה הרימה דגל לבן ונמלטה מאפגניסטן עם הזנב בין הרגליים. הרפובליקנים התאהבו ברוסיה והדמוקרטים תמיד הסתייגו מהרפתקאות צבאיות בחו"ל, כך שביידן יודע מצויין שמדיניות של נושאות מטוסים ועמידה אמיצה לצד בעלי ברית, שכרה בצידה. ברגע שזה הופך למגפי צבא אמריקאיות על הקרקע, זה רע מאד בסקרים. אני מניח שאנשי ביידן רואים בישראל, תואמת אוקראינה. בעלת ברית, המסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה ובכל מקרה לא תחייב מעורבות קרקעית של ארה"ב. אם ישראל תתקוף את איראן, ארה"ב תסייע לה מרחוק ותספק לה מטריה בינלאומית. האם היא תיקח חלק פעיל בתקיפה? הסיכויים נמוכים מאד. אני פחות נחרץ ביחס למתקפה (בפרט מוטסת) על חזבאללה. ההסתייגות שלי כאן נוגעת לכך שמתקפה אמריקאית על החזבאללה לא תוסיף הרבה מעבר למה שישראל מסוגלת לעשות לחזבאללה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המשחק הגדול בין ארה"ב רוסיה וסין אני יודע שאני לא מבין לעומקו. יש בו כל מיני קודים שהם מבינים ואני לא. אני יודע שנושאת מטוסים זה קוד, ושתי נושאות מטוסים זה עוד קוד. והתמיכה המופגנת של ביידן בהתקפה ישראלית על עזה זה עוד קוד. אם ישראל תתקוף את איראן תקיפה גלויה? עכשיו? לאיזו מטרה? מה שאנחנו זקוקים לו יותר מכל כרגע הוא הגבלת מספר החזיתות, כדי שהטיפול שלנו בחמאס יהיה כמה שיותר יעיל. בזה לדעתי באו האמריקאים לעזור לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה שום תוצאה צבאית שמשיגה את מטרה 1. לא קרוב אפילו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוצאה הצבאית היא חלק מהעניין. אני מכין תגובה כוללת יותר בעניין הסולידריות ועתיד המדינה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטרף לשוקי, רק מנסח את זה כשאלה (לכולם) ולא כקביעה: מה יכולות נושאות המטוסים האמריקאיות לעשות לחיזבאללה שצה"ל לא יכול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נושאת המטוסים יכולה לשלוח מטוסים למשימות כשלמטוסים הללו יש הילה מיוחדת שהיא לא תוצאה של יכולת טייס או יתרון טכנולוגי. מי שיצליח/יעז להפיל מטוס שכזה, יסתבך עם מעצמה עולמית. ״אבל הם התחילו״ לא ממש יעזור למצב של זה שהכניס את עצמו לסיטואציה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע, אבל מנחש (לא רק בהקשר של נושאות מטוסים, אלא כל הכוחות האמריקאים שהוסתו לאזור): (1) לאפשר לחיל האוויר להתמקד בזירה יחידה, (2) לשחרר את ישראל מלחץ בינלאומי ודיפלומטי בגלל תקיפות בלבנון או סוריה, (3) לתקוף או לפחות לאיים גם על מטרות באיראן, תימן וכו', (4) גם מבלי להוסיף יכולת איכותית חדשה, מדובר בהכפלת כוח מאד משמעותית (בהגזמה רטורית: נושאת-מטוסים = צה"ל אחד). זה נשמע לי כמו איום רציני על כל מי ששוקל להכניס את עצמו לזירה. (5) זו הוכחה במעשים לכנות ההצהרות הפומביות והדיפלומטיות של האמריקאים בדבר תמיכתם בישראל, וממזער משמעותית את הסיכון שמישהו יחשוב בטעות שהם מבלפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים ומוסיף: (6) נושאת מטוסים, והצי הקטן שצמוד אליה, יכולים לעזור במניעת אספקה אירנית / סורית לחיזבאללה בלבנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיליתי עכשיו שרון בן ישי סיכם את רוב נושאי הפתיל הזה שלשום | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מעניינת, אני יכול לחשוב על כמה אופציות (לא בטוח שכולן נכונות): א. אפילו אם נניח שזה שקול 'רק' לתוספת של שני בסיסי חיל אוויר1 - וכאלה שלא עסוקים כבר ברובם בעזה - זו תוספת מכובדת. ב. לבסיסי חיל אוויר יש מסלולים ושאר נכסים שאפשר לתקוף בטילים מדויקים. ומיקומם ידוע בדיוק ממזמן. זה לא תקף (במידה כלשהיא) לנושאת מטוסים. ג. על פי מלחמות המפרץ, לאמריקאים יש טילי שיוט בכמות ועוצמה שלנו אין. ד. נושאת המטוסים היא גם איתות ברור לאיראן עצמה, לעניות דעתי. וראה טילי השיוט וכו'. ה. יש מצב שזה איתות אפילו לרוסים שכידוע חלק ממטוסיהם נמצאים באיזור. ראה Don't. ו. דומני שנושאת מטוסים לא באה לבד - היא מלווה בצי של משחתות שנזקן מהים ליבשה יכול להיות משמעותי. 1 לא בדקתי לאחרונה כמה מטוסים יש בנושאת מטוסים הספציפית, וכמובן שאפילו היה לי ידע על סד"כ בסיס ח"א, לא הייתי חולק אותו כאן. סתם זרקתי מספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נושאת מטוסים" היא עסקת חבילה של נושאת המטוסים עצמה, המטוסים שעליה (סד"ג של 5-10 טייסות קרביות, אם הבנתי נכון), טילי תקיפה ושיוט, משחתות, מודיעין, נחתים וכנראה איזה צוללת אחת או שתיים. זו באמת לא הגזמה מטורפת לומר שהסד"כ קרוב יותר ל-"כל צה"ל" מאשר ל-"טייסת". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לעונים. להבהיר את השאלה שלי, ברור שמול איראן ואולי גם רוסיה התמיכה האמריקאית משמעותית מאוד, לכן שאלתי ספציפית מול חיזבאללה. אני מבין את כל עניין הכפלת הכוח, פשוט נראה לי שזה עוד מאותו דבר שיש לצה''ל ושלצה''ל ממילא יש בו עליונות מוחלטת מול חיזבאללה, ולא כל כך עוזר היכן שצה''ל עלול להתקשות. אני מקבל שהכמות היא בכל זאת חשובה, וגם את העניין החשוב שבחלוקת נטל הפגיעה באזרחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף על מה שכולם אמרו, זה גם מהווה מנוף לחץ *נגד* ישראל. אין מתנות חינם. הממשל האמריקאי יוכל - אם ירצה - לאיים להרחיק את נושאות המטוסים (ומבחינה פוליטית זה איום עם שינים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, בדיוק התכוונתי לכתוב הערב שלנושאת המטוסים יש שני צדדים. מהכותרות כבר ניתן להרגיש שהיא מפעילה לחץ רב כיווני. כמו גם ביקורו של הנשיא האמריקאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני צדדים לא מתאים לאוניה. נושאת מטוסים גם עושה גלים או אולי: האמריקאים שלחו ספינתם על פני המים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשל שלי היה בראש זו חרב. נושאת מטוסים זץנושאת מטוסים זו חרב גדולה. ואפשר להניף אותה לשני הכיוונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סקפטי בנוגע לחיסול החמאס. קודם כל, אני לא בטוח שזה מוגדר היטב, הרי לא כתוב לאנשים על המצח "חמאס"/"לא חמאס". אז תאמר, אתה רוצה להגיע למצב שאין ברצועת עזה פלסטינים חמושים בכלל: נניח שניקית כמעט את כל הנשק, מרקטות ועד רובים, וכל אחד שם שאי פעם בחייו החזיק רובה או ירה רקטה מת או נכלא או גורש. זו כבר שאלה קלישאית בימים אלה, אבל מה אחר כך? אנחנו כבר יודעים שנשק יכול לזרום בחזרה די מהר, ונערים הופכים ללוחמים חדשים. האם אתה יכול לחסל את רוח החמאס, שממנה יצמח שוב חומר? וכמובן, החומר החדש לא חייב להיקרא "חמאס" דווקא כדי למרר את חיינו באותה מידה. אני לא אומר שאין תועלת בהשגת הניקוי הנ"ל, יש תועלת גדולה. אבל אם גם המחיר שלו כבד, באבדות שלנו ו/או בשואה (סליחה) הומניטרית לאוכלוסיה בעזה, אז אני פחות בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבזק טרי ב-ynet: 11:11 אהוד ברק: "אי אפשר למחוק לגמרי את החמאס, צריך להתמקד בחיסול היכולות המבצעיות" ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק אמר בריאיון ל-ynet Live כי "אנחנו לא יכולים למחוק לגמרי את החמאס. החמאס הוא אידאולוגיה, הוא נמצא בחלומות של אנשים, בלב שלהם, בראש שלהם. הצעד המעשי שהפעולה צריכה להשיג יהיה חיסול כל היכולות המבצעיות של חמאס ברצועת עזה, וזו משימה מספיק מסובכת, אז בה צריך להתמקד". ... (ניר (שוקו) כהן, שרון כידון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמפרש את הסיסמה ״חיסול החמאס״ במובן של מחיקת האירגון מעל פני האדמה ומראשם של האנשים, האכזבה שלו מהכישלון ידועה מראש. יש לפגוע ביכולות המבצעיות של החמאס בעזה (פעולה צבאית) ולפעול כדי למנוע את שליטתו של החמאס בעזה בעתיד (וכאן נפתחת קופסת השרצים של הדיון על האופק המדיני). לא נראה שהישראלים החליטו שצריך לעשות את אשר צריך לעשות. הסנטימנט והדמיון הישראלי עדיין קיים רק במישור האידאי/פנטסטי ולו שני מצבים דיסקרטיים: לשטח את עזה או צריך לא לעשות כלום כי סטינג שר פעם שהוא אף פעם לא ראה פתרון צבאי. ישראל לא מוכנה לקחת את האחריות על הנעשה בעזה על ידי הסדרי ביטחון שיפעלו בעזה בשיגרה. הישראלים בכלל לא חושבים או מוכנים להרהר בדברים כמו כיבוש הרצועה וגם ( מצד שני) לא על מאמץ בינלאומי, בהובלת ויוזמת ישראל, להעברת השליטה על עזה לידי הראשות הפלסטינאית. אין תוכנית סדורה או אופק מדיני. מפלגה שיכולה להיות לה בייס אלקטורלי מאוד רחב בישראל היא מפלגה ששמה יהיה ״קסמים עכשיו״. בסבירות גבוהה (לדעתי) מה שאנחנו רואים היום זה בסה״כ עוד סבב וחלק מהסיפור הטראגי, המעגלי והמדמם של עזה. החמאס והאידיאולוגיה שלו שולטים בשני הצדדים. מדכא, אבל נראה לי שזה המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 685191 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנמשל? שאולי ישראל, ככובשת של עזה, תזכה לשיתוף פעולה נרחב של מקומיים? לא הייתי עוצר את נשימתי. אני ספקטי אפילו אם הרשות הפלסטינית תזכה לשיתוף פעולה כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנמשל שאנחנו חייבים לעשות בהם שפטים. רק עכשיו שמתי לב כמה ביטויים יש בעברית לנקמה. כמו 100 המלים לשלג שיש לאינואיט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 762880 לא הזכרת נקמה בין מטרות הכניסה הקרקעית. איפה זה נכנס? למה אתה מתכוון בנקמה (או בלעשות שפטים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה צודק (ולצורך הדיון נניח שאתה צודק), ולכן מעניין אותי לדעת: מדוע? וצר לי שאין לי ידע היסטורי בגרוש ולכן הדוגמה היחידה שעולה בדעתי היא הכנעת הרייך השלישי, אז אשאל: מה, רוח החמאס איתנה יותר מהאתוס הנציונל סוציאליסטי? או שזו הכלכלה, טמבל? מה ההסבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הרייך השלישי וגם יפאן באותה מלחמה. אני לא מפסיק לשאול את עצמי אם זה יכול לעבוד גם בעזה, ולמה נראה לי שלא. הבדל אחד לרעתנו הוא שלפלסטינים יש מטען היסטורי כבד של שנאה לציונים, ואנחנו גם לא מפסיקים לתת להם דלק לשנאה. לנאצים וליפנים לא היה כזה מול בעלות הברית. כלומר, כן, ההפצצות בסוף המלחמה היו אכזריות מאוד, אבל הן היו אפיזודה קצרה ואחריה כיבוש נאור. האפיזודה שלנו ארוכה וצרובה, ואני לא חושב שאנחנו (יהודי ישראל כקולקטיב) מסוגלים לכיבוש נאור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא חושב שאנו מסוגלים, אבל בגלל מי שאנחנו. לא בגלל מי שהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, לכך התכוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמה שמעניין בהקשר הזה הוא ההבדל בין מלחמת העולם הראשונה לשניה. בסוף הראשונה בעלות הברית החליטו לנקום ולהשפיל את הגרמנים, ולהבדיל בסיום מלחמת העולם השניה בעלות הברית השקיעו מליונים בשיקומה (הכלכלי והפוליטי) של גרמניה. אני לא רואה סיכוי שישראל תשקיע בעזה (ובתושביה) אחרי המלחמה משאבים דומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אבל בכל זאת לא נראה לי שזה העניין. ארה"ב לא השקיעה עשרות מיליארדים באפגניסטן? מדינות אירופה לא השקיעו וישקיעו הון ברצועת עזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השקעה כספית בפני עצמה לא מבטיחה הצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי תמיד לזכור שמלחמת יום כיפור הסתיימה בהסכמי שלום עם מצריים וירדן. זה למעשה בלתי אפשרי לנחש איך יתגלגלו הארועים. זה בעיקר תרגיל אינטלקטואלי מרתק. חיסול החמאס זה מושג מאד בעייתי. החמאס הוא כנופיה וכדרכן של כנופיות, לעולם לא חסרים מועמדים להחליף את ראשי הכנופיה שהצלחת להיפטר מהם. זה די מזכיר מלחמה בפשע המאורגן. הייתי רוצה להטות את הדיון לכיוון אחר. אזכיר כאן את האמרה הידועה של קלאוזביץ: המלחמה היא המשכה של המדינאות בדרך אחרת. בישראל יש כרגע שני מדינאים: המנוול ולפיד. אצל שניהם המדינאות היא יצור המתקיים ברובו במדיה התקשורתית-חברתית ולא במציאות. שניהם בעצם מנסים לשמר את הסטטוס קוו בכל מחיר ונעדרים חזון או תכנית אב של ממש לגבי העתיד. הסכמי אברהם ומשהו עם סעודיה בד בבד עם מדיניות התנחלות ביו"ש אינם אלא תמרונים לשומקום. בכל מקרה, נראה שלשניהם גם יחד יש תמיכה ציבורית מצומצמת מאד. במקומם בחרה הציבוריות הישראלית להתבצר מאחורי השילוש גלנט, גנץ ואייזנקוט. אני חסיד לא קטן של אייזנקוט, אבל ברגע של צלילות דעת, צריך להודות שהסיבה העיקרית לתמיכתי בו היא שהוא אדם שאינו מרבה דברים. ניגוד מבורך ביחס למנוול. שלושת חברי הדירקטורט הם אנשי צבא בעלי רשימת הישגים אפורה למדי. עד עתה אפאחד מהם לא הציג תמונת עולם וחזון מדיני של ממש. אין להם שומדבר להציע מלבד הפצצות מן האויר וטורי שיריון הנעים לשומקום. שמעתם ממי מהם השערה כלשהי לגבי מה יעשה בעזה לאחר שתיכבש? לעומת זאת שורו והביטו מה קורה במשרד החוץ. אין דבר שמלמד על חומרת המצב כמו הרוטציה בין שני פעילים פוליטיים שאחד מהם הוא אישחדש בתחום הלאומי והשני עסקן פוליטי שהישגו העיקרי הוא איחור של עשרות שנים בהכנסת תחב"צ המונית לישראל. נכון שבישראל אפשר למנות גם את שקלי ומאי גולן ברוטציה לשר החוץ מפני שמדיניות החוץ מנוהלת ממשרד רוה"מ. וכאן הגענו לאחת המכשלות הבסיסיות ביותר של ישראל בעשורים האחרונים. ישראל מונהגת ע"י המנוול, הנפוליון החדש, המתמודד עם ארבע משימות שאין מדינאים רבים בעולם המתמודדים אפילו עם אחת כמותן: מדיניות הביטחון והחוץ של ישראל, המאבק הפוליטי בין פלגי ישראל ומערכה משפטית כנגד שלטון החוק. אני מניח שיש בזה תרומה לא משנית למפולת הנוכחית. בנסיבות אלו איני רואה סיבה רבה לאופטימיות ביחס למה שמחכה לנו. מצבנו מזכיר מצבו של אדם לא בריא העומד בפני ניתוח קשה. התקווה הריאלית במצב זה היא שנצליח לשרוד את הניתוח ולהישאר בחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגיד "שמלחמת יום כיפור הסתיימה בהסכמי שלום עם מצריים וירדן" זה כמו להגיד שמלחמת העולם הראשונה הסתיימה בהקמת צ'כוסלובקיה ומדינת ישראל. יש אמנם פער של עשרות שנים בין הארועים וכמה דברים שוליים שקרו באמצע (מלחמת לבנון, האינתיפאדה, הסכמי אוסלו), אבל פוסט הוק ארגו פרופטר הוק [ויקיפדיה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאום סאדאת בכנסת 1977 מלחמת לבנון הראשונה 1982 אינתיפאדה ראשונה 1987 הסכמי אוסלו 1993 מאחר ואני לא כותב כאן דוקטורט או ספר היסטוריה, אמשיך באריגת הנאראטיבים שלי שחלקם אכן מבוססות על ניחושים והערכות ולא על עובדות מוצקות. (במה יגרע חלקי לעומת פרשנים "מוסמכים" אחרים כמו ממשלת ישראל וצה"ל?) מלחמת יוה"כ והסכמי השלום היו פרי חזונם של שני אנשים: אנואר סאדאת והנרי קיסינג'ר. סאדאת הוביל מדיניות של שבירת הסטטוס קוו שנקבע בתום מלחמת ההתשה. סאדאת הבין שהמצב הכלכלי המדרדר במצריים מחייב שיפור היחסים עם ארה"ב, פתיחת תעלת סואץ והחייאת תעשיית התיירות. הוא יזם הצעות שונות (די בכיוון הסכם השלום שנחתם בסופו של דבר). מתווכים שונים ניסו לברר אפשרויות (צ'אוצ'סקו, קרייסקי, גולדמן), כאשר הניסיונות הגיעו לשיא במסעות התיווך של קיסינג'ר. היה ברור שלמנהיגי ישראל אין חזון ואין תמיכה ציבורית לויתורים מרחיקי לכת לטובת העתיד. לכן הורה אסאד על מתקפה צבאית מצרית-סורית כוללת על ישראל. למרות התוצאות הצבאיות המאכזבות, סאדאת הצליח בעזרת קיסינג'ר לשמור על שני הישגים חיוניים: הצבא המצרי הצליח להחזיק במאחזיו ממזרח לתעלת סואץ וזה איפשר לשכנע את הציבור המצרי לפחות שהכבוד הערבי נגאל. המצב החדש שנוצר יצר מציאות חדשה תודעתית וגם בשטח. המציאות הזו הניעה את התהליך שהחל בהסכמי הפסקת האש והסתיים בהסכמי השלום של 1978. בראייה היסטורית בין 1973 ל-1978 כהרף עין.בהרף עין זה התרחשו עד כמה שאני זוכר שני ארועים משמעותיים: התמוטטות לבנון ועליית הימין לשלטון בישראל. |
|
|
|